צורי פוני מישיבת הר המור כתב חוברת הלכתית בנוגע למי שמתעורר באמצע הלילה לאזעקה.
כך למשל, לדברי פוני, אם בירך המפיל ולא נרדם עדיין ושמע אזעקה - יכול לדבר. בנוגע למי שקם לפני עלות השחר ולא חזר לישון כתב פוני כי: "יברך על נטילת ידיים ובתנאי שישמור ידיו בנקיות עד התפילה, ולפי הרב דוד גיאמי יברך בכל מקרה. כמו כן, יברך ברכות התורה וברכות השחר. הנותן לשכוי יברך אחרי עלות השחר, וספרדים יכולים לברך גם לפני".
בנוגע למי שישן שנת קבע וחזר לישון סיכם פוני: "אם יש זמן ייטול ידיים (ויש שלא מקפידים ליטול), ויפנה. ייטול ידיו שוב וילך לממ"ד, יברך אשר יצר וברכות התורה ויכול ללמוד. (כשחוזר לישון יש אומרים שיברך המפיל בלי שם ומלכות). ובבוקר יברך הכול כרגיל (מלבד ברכות התורה לאשכנזים לפי הרב אריאל אדרי). אך אם אין זמן - ילך לממ"ד, ויעשה שם את כל האמור".
עוד התייחס פוני למציאות בה אין זמן ואין אפשרות להתפנות בממ"ד: "אם אין זמן ואין אפשרות להתפנות בממ"ד - ילך לממ"ד ויטול ידיו. אם יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה: יברך את כל הברכות כאמור ויכול ללמוד. אם אינו יכול להעמיד עצמו כדי הילוך פרסה: לא יברך כלל, ויכול ללמוד בהרהור. אך אם אין זמן ואין אפשרות ליטול ידיים בממ"ד - ילך לממ"ד וינקה ידיו במידי דמנקי, ויכול לברך את כל הברכות וללמוד, אך יזהר שלא לגעת בנקבי הגוף".