לוחם נועז או ראש ישיבה? לפעמים אני חושבת לעצמי, בצחוק כמובן, כמה טוב שלביבי ראש ממשלתנו עדיין אין כיפה על הראש.
אם ראש ממשלתנו היה הופך את עורו והופך פתאום לבייני"ש - אין לי ספק שיש אנשים שהיו חושבים שהוא־הוא משיח צדקנו.
ברור שזאת מחשבה רחוקה מאוד, אבל מה שנכון הוא שראש ממשלתנו הוא אדם עם כוחות־על, שבכישרון על־אנושי מוביל את עם ישראל בכיוון הנכון, ואנו מתפללים עליו עם כל הלב שימשיך בשליחותו להוביל אותנו קדימה.
בניגוד למה שאנחנו נוטים לחשוב, המשיח לא יהיה בהכרח אדם עם קומה רוחנית, זקן ארוך, פאות ארוכות וכרסו מלאה בש"ס ופוסקים.
אם נזכה, יהיה המשיח גם דמות רוחנית עליונה, קרוב למדרגת משה רבנו. כך כותב הרמב"ם בהלכות תשובה. אם נזכה פחות, יהיה המשיח יהודי ירא שמיים הבולט בכוחו ובחוכמתו.
את החלק הרוחני הוא ישאיר לאחרים, כמו שהיה אצל בר כוכבא ורבי עקיבא. כך כותב הרמב"ם בהלכות מלכים, והוא מתכוון גם לכל המנעד שבין שתי הדמויות הללו. מה יקרה באמת בסוף? "לא יֵדע אדם איך יהיו עד שיהיו". גם את זה כתב הרמב"ם. נחכה בסבלנות, או אולי בחוסר סבלנות.
בזמן מלחמה גדולה עולה כוח משיח, עת הזמיר הגיע, כך כותב הראי"ה קוק. כל הקוצים שסובבים את השושנה נושרים בזה אחר זה.
המשיח הוא מנהיג שמתגלה בזמן של איום ממשי. תכונת המנהיגות האמיתית נבחנת תמיד ברגעי משבר, אך כאשר מדברים על המשיח, הדמות שעתידה להנהיג את העם אל הגאולה השלמה, זה משמעותי יותר.
המשיח הוא אדם שהצירוף בין אישיותו, מעשיו, השפעתו ונאמנותו למשימותיו יוצר מציאות חדשה. הוא חייב לשלב באישיותו ובפועלו גם כישרון מעשי של הנהגה ולהיות מסוגל לנהל מלחמות. תכונותיו המובהקות כוללות יראת שמיים, חוכמה מעשית, אומץ מוסרי ויכולת הנהגה יוצאת דופן תחת לחץ.
הוא מסוגל לפקד בשטח, אך גם להשיב לשאלות ערכיות ורוחניות מורכבות. המשיח איננו דמות עתידית, אלא דמות שחיה בקרבנו אולי כבר עכשיו, וגם אם הוא עדיין בדרך, הציפייה אליו היא לגמרי מעשית. אם נרצה להבין את גודל הציפייה לדמות כזאת, נתבונן באירועים שקורים לנו בימים אלו ונשאל: מה היינו מצפים שהמשיח יעשה כאן ועכשיו, לנגד עינינו, בנסיבות הללו?
סוד המנהיגות. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של מנהיגים שקמו דווקא מתוך משבר. בזמן מאורעות תרפ"ט, כאשר יהודים נשחטו בחברון, היו מי שהגיבו בזעם ובקריאה מובנת וצודקת לנקמה, אך לצד הקולות האלה הופיעו גם כאלה שידעו להחזיר את האיזון בין המטרות שעמדו לפני היישוב שהיה בתחילת התפתחותו.
הרב קוק זצ"ל עמד בלב הסערה הרוחנית של אותם ימים, וקרא לחיזוק הרוח ולאחדות. הוא הבין שהשבר הגדול אינו רק פיזי אלא נפשי, רוחני ומוסרי, וידע כיצד לבנות את הגשר שיחבר מחדש את הקרעים וידחף את עם ישראל קדימה.
תכונה כזאת, של עמידה מול משבר והובלת העם ליציאה ממנו, נדרשת ממנהיג שעתיד להוליך אומה שלמה לעידן חדש.
בשנת תש"ח, ערב הכרזת העצמאות, נדרש דוד בן גוריון להחליט אם להקים את המדינה גם כשהיה ברור שכל צבאות ערב עומדים לתקוף אותה מיד בלידתה, או להמתין להזדמנות אחרת ובינתיים להמשיך לבנות את הארץ כשהמנדט הבריטי מסוכך עליה.
הרמטכ"ל יגאל ידין התנגד. רוב המומחים הביטחוניים המליצו לדחות. בן גוריון החליט אחרת. הוא הבין שחלון ההזדמנויות הזה לא ייפתח מחדש במהרה. צורת ההנהגה הזאת יש בה תכונה משיחית - לא לחכות למצב אידיאלי אלא להכריע כשצריך, ולדעת לקחת סיכונים. ולא, דוד בן גוריון ממש לא היה קרוב להיות משיח צדקנו.
גם מלחמת יום כיפור מספקת דוגמה דומה. לקראת המעבר של צה"ל לגדה המערבית של התעלה דיין כמעט קרס, גולדה היססה, גורודיש התנגד, ואריאל שרון הצליח לקחת יוזמה ולשנות את פני המערכה.
ושוב, אריאל שרון בוודאי לא היה קרוב להיות משיח, ויעיד סופו על תחילתו. אבל יש מקומות שבהם תפקוד מהיר, מדויק, חכם ואחראי משנה את ההיסטוריה. יש רגעים שבהם אדם אחד משנה תודעה של אומה. המשיח, לפי המסורת שלנו, אמור לתפקד כך בכל התחומים, לקחת אחריות ולבצע משימות. המשיח אמור לרכז את כל התכונות האלה ברמה מדויקת, מקיפה ואמיצה יותר, כמובן מתוך קרבת ה'.
מאיפה הכסף. המלך המשיח צריך להיות גם כזה ש"מטבעו יוצא", דהיינו שהוא אחראי לטביעת מטבעות בארצו, זה שכלכלת המדינה נתונה בידיו, והוא מנהל אותה באופן מיטבי.
אין ספק שבלי כלכלה איתנה לא היינו יכולים בדרך הטבע לעשות את כל מה שאנחנו עושים בשנתיים האחרונות.
תחשבו רק על אירוח של אלפי משפחות מהצפון ומהדרום בבתי מלון במשך חודשים רבים על חשבון מדינת ישראל, פרט אחד בתוך חשבון ההוצאות שלא היה צפוי ואינו מובן מאליו כלל. לא כל מדינה לוקחת חסות מלאה על מי שצריך להתפנות מביתו, גם אם מסיבות של אסונות טבע או מלחמה.
גם הסכומים שעולה המלחמה עצמה הם אסטרונומיים, והפצצות לא מגיעות מארצות הברית לחיל האוויר בחינם.
השילוב הזה של נשיא חריג ומיוחד במינו שנבחר בארצות הברית וממלא את תפקידו בתקיפות, ידידותי לעם ישראל ולמדינת ישראל יותר מכל נשיא אחר בהיסטוריה של ארצות הברית, שבמקרה היא גם המעצמה החזקה בעולם, גם הוא חלק מהנס שאנו חיים בו יום יום.
תלבשי לבן. אנחנו מצפים יום יום להופעתו של המשיח, בכל יום שיבוא. ואני, כרופאת פריון, עושה מאמצים גדולים לזרז את התהליך. הרי כתוב שאין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף, שזה המקום הרוחני שבו מחכות כל הנשמות היהודיות הפוטנציאליות שעתידות לרדת לעולם. אני משתדלת לעזור לזוגות הרוצים בכך, שהנשמות שבגוף אכן תרדנה מן השמיים ותגענה לעולם הזה כדי למלא את תפקידן, ואני מצפה לרגע שהגוף יתרוקן ויגיע הזמן לגילוי שלם של משיח צדקנו ומילוי כל משימותיו במהרה בימינו אמן.
אחת מהצאצאיות שלי כתבה להוריה מכתב מרגש: "אבאמא, יצאתי לאולפנה ושכחתי את השמלה הלבנה בארון בחדר מימין. אם המשיח יגיע היום, בבקשה תביאו לי אותה לאולפנה". זאת ציפייה ריאלית למשיח.
לתגובות: [email protected]