בראיון לערוץ 7 מפרט פרופ' אייל הרצוג, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים הדסה עין כרם, אודות הדרך הנכונה לשהות בה בממ"ד ובמרחב המוגן מבלי לפגוע בבריאות הגוף.
את דבריו אומר פרופ' הרצוג בעקבות אירוע חמור בו הוטס לבית החולים תושב הדרום ביומה הראשון של המלחמה לאחר ששהה שעות רבות בממ"ד כשהוא אוחז בידית דלת הממ"ד ללא תנועה. המטופל הגיע במצב קריטי כשהוא מאובחן עם תסחיף ריאתי חריף שגרם לשוק לבבי עם סכנת חיים מיידית.
את האירוע מדמה פרופ' הרצוג למי שטס טיסות ארוכות ללא תנועה של הגוף והדבר משפיע ועשוי לסכן את חייו. בספרות הרפואית מוכרת עלייה בשכיחות מקרים של תסחיף ריאתי אצל מי שטס טיסות ארוכות ומתוך כך הופצו המלצות למי שיושב שעות ארוכות ללא תנועה בטיסות, ואת אותן המלצות חולק פרופ' הרצוג גם עם מי שנמצא במצב דומה בממ"ד.
"ההמלצות הן לקום, להשתדל לנוע, ואם אין ברירה וחייבים לשבת, אנחנו ממליצים להימנע מזווית של תשעים מעלות בין השוק לירך. כשהשוק והירך בזווית של תשעים מעלות יש עלייה בשכיחות הקרישים ברגליים וזה מנגנון שמוביל לתסחיף ריאתי. התסחיף מתחיל בקריש שנמצא ברגליים, ולכן כל עוד אנחנו מותחים את הרגל, מזיזים את האצבעות או מגדילים את הזווית בין השוק והירך, יש ירידה בשכיחות של אותם קרישים ברגליים".
התסחיף הריאתי החריף, מסביר פרופ' הרצוג, מתחיל בקריש בחלק התחתון של הרגל ונסחף משם בזרם הדם הוורידי ללב הימני, מה שגורם לקריש בעורקי הריאה. משום כך הסימפטומים לקריש הם ריאתיים ומטופל יכול להגיע לבית החולים עם כאב בחזה, קוצר נשימה חריף, עילפון וכיוצא באלה. "אם רואים גם נפיחות באחת הרגליים ההמלצה היא להיבדק באופן מיידי, כיוון שהסיכוי הוא של תסחיף שייסחף לכיוון עורקי הריאה".
פרופ' הרצוג מציין כי הספרות המקצועית ממקדת את תשומת הלב בבעלי רמת סיכון גבוהה יותר, כלומר מי שמצוי לאחר ניתוח ללא תזוזה, או כאמור אחרי טיסה ארוכה ובנוסף יש מי שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר ואלו אנשים עם עודף משקל, מעשנים, נשים שנוטלות גלולות למניעת הריון ויש מי שיש להם נטייה גנטית לסיכון לתסחיף ריאתי.
הסכנה אינה תלויה בגיל, מסתבר. האדם שאודותיו סיפר פרופ' הרצוג היה בשנות החמישים לחייו ולדברי פרופ' הרצוג היו גם מקרים בהם צעירים בגילאי העשרים הגיעו עם תסחיף ריאתי בגלל חוסר תנועה. פרק הזמן שהופך את השהייה ללא תנועה למסוכנת הוא בדרך כלל מפרק זמן של שעתיים ואילך.