שר החוץ וחבר הקבינט המצומצם גדעון סער התארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על המשך המערכה המדינית והביטחונית נגד איראן ואמר שיש עוד יעדים בפני מערכת הביטחון.
"כל יום אנחנו מתקרבים, אבל עדיין יש לנו יעדים. למשל, עלינו לפגוע לא רק במצבורי הטילים הבליסטיים אלא בתעשיית הייצור", אומר סער.
הוא מציין את חשיבות התקיפה של חיל האוויר האמריקני נגד מתקני הגרעין האיראניים. "ללא ספק המתקפה האמריקנית סייעה לנו, במובן הזה שיש חימושים שיש לאמריקנים ולנו אין, שיכלו לעשות בפורדו את העבודה בצורה טובה יותר. לכן, אנחנו ודאי אסירי תודה לממשל האמריקאי על כל הסיוע שארה"ב נתנה בהגנה על שמי ישראל בכל התקופה הזאת, על התמיכה הפוליטית וגם על המהלך המשותף הזה".
לשאלה האם ישראל נדרשה לשכנע את הנשיא טראמפ להצטרף למערכה הוא משיב "יש דיאלוג, אבל הנשיא טראמפ עושה את מה שטוב לאמריקה, על פי השיקולים שלו. אם הוא היה מגיע להסכם גרעין שלשיטתו היה טוב, ייתכן שהיה הולך על זה. טראמפ ראה בעצמו שלאיראן אין עניין להגיע להסכם אמיתי, אלא יש לה לבזבז ולהרוויח זמן. בסופו של דבר הוא הגיע למסקנה ומתוך דבריו על שיתוף הפעולה עם ראש הממשלה נתניהו ניתן ללמוד על עומק הדיאלוג בין המדינות".
לדבריו, הפלת המשטר בטהרן לא נקבעה כיעד, אבל היא בהחלט אפשרית. "הקבינט הביטחוני קבע יעדים מסוימים והחלפת המשטר הוא לא יעד כזה - אבל מותר לדבר על כך. אני לא שולל שזו תהיה התוצאה, אולי אפילו תוצאה רצויה, אבל זה לא יעד שנקבע".
סער מודה שבכל הקשור למלחמה באיראן ישראל מקבלת תמיכה רחבה יותר מאשר בכל תקופת הלחימה נגד חמאס בעזה. "אנחנו במצב מדיני יותר טוב כיוון שהתמיכה במה שישראל עשתה באיראן היא יותר גדולה מאשר בהקשר העזתי. חלק מזה, הוא לא רק בגלל הבנה של זכות ישראל להגנה עצמית, אלא נובע מהעובדה שרואים מדינה חזקה ומצליחה, שהולכת להתמודד מול איראן שגדולה פי 75 ממנה ומשיגה הישגים מבצעיים מרשימים. זה דבר שעושה רושם גדול בעולם.
העבודה שלנו היא כפולה - במישור המדיני ומול מקבלי החלטות - כי אין יום שלא מתכנס פורום בינלאומי נגדנו. איראן ניסתה מתחילת המלחמה בכל מיני גופים בינלאומיים להוביל מהלכים נגדנו ובמלחמת התודעה אנחנו עושים דברים רבים שמשרד החוץ מעולם לא עשה".
לדעתו, צריך לדבר גם עם מדינות שאינן תומכות בעמדת ישראל. "אנחנו בהחלט מקיימים דיאלוג ומשוחחים גם עם מדינות שלא תומכות בעמדתנו. זה חשוב ויש ערך להעברת המסרים. במדינות המערביות והדמוקרטיות יש חשיבות לפנייה לדעת הקהל כי היא משפיעה על הממשלות ועל הנבחרים. השבוע התראיינתי בהודו, ביפן, בגרמניה, באיטליה ובעוד מדינות רבות בעולם בדיוק לשם כך".
סער מציין שגם בזירה העזתית ישראל מציגה עמדה ברורה מול העולם. "אנחנו רוצים בחזרה את החטופים שלנו ושחמאס לא יהיה השליט בעזה. אחרי שנה ושמונה חודשים, המצב ברצועת עזה, התמשכות המלחמה, המצב ההומניטרי יוצרים ביקורת רבה שמתחילה מדעת הקהל האירופית. הם לא יכולים להפעיל לחץ על חמאס ולכן ישראל היא היעד. אנחנו נותנים את מרחב הפעולה לצה"ל כשכרגע הפוקוס עבר לזירה האיראנית. יש עדיין פעילות יומיומית בתוך הרצועה, בעצימות פחותה מאשר הייתה לפני תחילת המערכה באיראן.
חמאס מסתכל על הזירה האיראנית, למשל בסוגיית הגעה לעסקת חטופים, כשהוא זיהה שחיזבאללה פרש מהמלחמה, שאיראן לא הגיבה למתקפה שלנו בסוף אוקטובר, שאסד נפל, הוא הרגיש מבודד ופנה לעסקת חטופים. יש קשר בין הזירות וחמאס מסתכל על איראן והדבר הזה בהחליט עתיד להשפיע".
סער גם נשאל לגבי הציפיות שלו מהמפלגות הציוניות באופוזיציה בעת הזאת. "הלוואי שהייתה היום ממשלת אחדות רחבה כי זו תקופה היסטורית. זה מה שאני הבנתי בשבעה באוקטובר והתאמתי את האסטרטגיה הפוליטית שלי למה שראיתי. אני חושב שהעובדה שהאופוזיציה עדיין לא הצליחה לומר מילה טובה לראש הממשלה בנסיבות כאלה - זה מוזר ולא סביר.
חשבתי שהמערכה הזאת מחייבת התלכדות של כל הכוחות הציוניים. בסופו של דבר, כל אחד בחר בדרך שלו. אני חושב שהוויכוחים הפנימיים בינינו, המשמעות שלהם בימים האלה היא שולית. אנחנו ניצבים מול איומים קיומיים, מסירים אותם, ועושים דברים שיקבעו את העתיד של הילדים והנכדים שלנו בארץ הזאת. מבחינתי לשבת באופוזיציה בעת כזו זה מוזר אבל אני מכבד בחירות של אנשים אחרים".
הוא עצמו שלם לגמרי עם החזרה לממשלה. "בחיים הפוליטיים, אתה נמצא כדי להשפיע על הכיוון שהמדינה הולכת בו, וכדי לתרום לה. אני מרגיש, ברוך השם, שהצלחתי לעשות את שני הדברים. גם להשפיע בכיוון הביטחוני האקטיביסטי שאני מאמין בו, של הסרת איומים, וגם לעשות דברים לטובת עתיד מדינת ישראל. נכון שספגתי ביקורת - אבל בראייה אמיתית - היה ברור לי אז וברור לי שבעתיים היום שנהגתי נכון".
לסיום נזכר סער ברגעים המרגשים שבין ישיבת הקבינט לתקיפה באיראן. "אזכור את אותו פרק זמן בין קבלת ההחלטה ויציאת הטייסים, כשאנחנו יודעים שההבנה בצד האיראני שמשהו קורה מתחילה לחלחל - ובחלל האוויר יש את השאלה האם יגיעו למטרות ויפגעו בהן. זה הסתיים בהצלחה מסחררת אבל אני זוכר את אותן שעות מורטות עצבים.
בעבר היינו חושבים על מטס לאיראן כעניין מסובך והיום חיל האוויר יוצא כמה פעמים ביום בהיקפים אדירים לאיראן. היום אנחנו יודעים שבמידה רבה הצלחנו להפוך את המשוואה האסטרטגית, במובן הזה שאיראן, שקודם כיתרה את מדינת ישראל והיה לה גבול איתנו בלי שלנו היה גבול איתה, היום פגענו בזרועות התמנון שלה מסביבנו ואנחנו יכולים לפגוע כמעט בכל מטרה באיראן. זה היפוך המגמה שביצענו", הוא מסכם.