שר האוצר, חבר הקבינט ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' מגלה כי אמנם לא היה חף מחששות אך הגיע לישיבת הקבינט המכריעה לפני תחילת מבצע "עם כלביא" כשהוא שלם עם ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר לצאת למתקפה באיראן.
"הגעתי לישיבה פחות מתוח. אנחנו כבר חמישה או שישה חודשים בדיונים מאוד אינטנסיביים סביב העניין הזה. מרתק לעקוב אחרי קצב ההתקדמות של פיתוח היכולות. כשיצאנו לדרך לא הערכנו שאפשר יהיה להגיע להישגים כאלה ברמת המודיעין, הבשלת המטרות והתוכנית המבצעית. אין צבא בעולם שיש לו יכולות כאלה ושיש לו את הקב"ה כפי שיש לנו", אומר סמוטריץ' בראיון באולפן ערוץ 7.
"הרמתי את ידי באותה ישיבה עם הרבה ביטחון בקב"ה וביכולת שלנו - מתוך הבנה שזה הדבר הנכון - כי יש איום קיומי שצריך להסיר אותו ואין ברירה אחרת. נכון שהיה חשש ממחיר הרבה יותר כבד או מתקלות מבצעיות וראינו סיעתא דשמיא עצומה בשני הצדדים של המשוואה", הוא מוסיף.
השר מספק עוד הצצה לתהליך קבלת ההחלטות לפני התקיפה באיראן. "על התאריך החלטנו בערך חודש לפני. אחר כך היו כל מיני סיבות, מבצעיות ומדיניות, שהצדיקו דחיה. הבנו מתי נכון לממש את המתקפה וישיבת הקבינט היתה אקט פורמלי. ידענו היטב לאן הולכים ולאורך התקופה נבנה הביטחון העצמי של הצבא שלנו. הכל נעשה מתוך תחושת אחריות היסטורית לעתידו של העם היהודי. ראינו בחומרי המודיעין שאיראן שועטת לפצצה, משלשת את קצב ייצור הטילים שלה".
בנוסף, לדבריו, בשלב הזה עומק המעורבות האמריקנית כבר היה גדול. "מוקדם יחסית היה ברור, שארה"ב איתנו לפחות ברמת האור הירוק, אני לא רוצה להיכנס לפרטים מתי ידענו שהיא גם תתקוף באופן מעשי. רמת התיאום בין ראש הממשלה נתניהו והשר דרמר לבין ממשל טראמפ, כמו גם רמת התיאום בין הצבאות, היא חסרת תקדים בהיסטוריה. זה נובע בין היתר מההצלחות שלנו. הנשיא טראמפ הצטרף להצלחה. הביצועים הפנטסטיים של צה"ל, היו כאלה שהבהירו, שלא הולכים פה עכשיו לשקוע בבוץ האיראני, אלא הולכים למערכה מוצלחת מאוד, מדויקת מאוד, שמצליחה להסיר את האיומים מצד איראן".
"עד השבעה באוקטובר - לא חשבתי שאהיה בצד שנדרש לקבל החלטות כל כך משמעותיות"
סמוטריץ' נשאל האם האמין, אי שם בימי ההתנתקות או בתחילת דרכו במערכת הפוליטית, שיהיה חלק ממקבל ההחלטות באחת התקופות ההיסטוריות לעם ישראל. הוא השיב "אני מודה שלא חשבתי על זה אז. גם כשנכנסתי למערכת הפוליטית - ולמעשה עד השבעה באוקטובר - לא חשבתי שאהיה בצד שנדרש לקבל החלטות כל כך משמעותיות. לא חשבתי שאני אצטרך לנווט את הכלכלה הישראלית בתקופה כל כך מאתגרת ומורכבת. אני משוכנע שהקדנציה הזאת והמלחמה הזאת שהתחילה באסון נורא, עם מחירים כואבים, תיזכר כנקודת מפנה בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, בביטחון וביציבה האסטרטגית שלנו. לאט לאט חתכנו את כל זרועות התמנון האיראני בלבנון ובעזה, אנחנו עובדים מאוד קשה ביהודה ושומרון, אסד קרס ועכשיו אפשר לטפל גם בראש עצמו.
בסוף המלחמה הזאת למדינת ישראל, בעזרת השם, יהיו הרבה פחות סיכונים. יש כאן הזדמנות לייצר ארכיטקטורה אזורית שונה לחלוטין, עם הרבה בריתות שלום, כשאין איום איראני, שמאיים על המדינות הסוניות. אנחנו יכולים לשנות את ההיסטוריה ואת המרחב כולו".
לצד הצלחות הממשלה שניכרות היטב בימי המבצע באיראן יש מי שלא מהססים להזכיר פעם אחרי פעם גם את הכישלון הצורב בשבעה באוקטובר. "זה קרה במשמרת שלנו ויש לנו אחריות", מצהיר סמוטריץ'. "מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב - והמשמעות היא שאני חייב להפוך את זה לזכות. אני חייב לוודא שמהאסון הגדול הזה תצמח ישועה גדולה לעם ישראל. זה לא מוחק את הכאב או את הכישלון. זה לא מוחק את האחריות שנצטרך למצות עד תום.
אבל מבחינתי לממש את האחריות בשלב הראשון זה לוודא שהדבר הזה לוקח אותנו למקומות כמה שיותר טובים בביטחון, בכלכלה, באחדות של העם שלנו, בהפקת הלקחים, בזהות היהודית שלנו, בחיבור עמוק למי אנחנו ומה אנחנו. אני מאמין ורואה בעיני שמדינת ישראל יוצאת חזקה יותר מאשר לפני המלחמה. השקל חזק יותר, הבורסה עולה כשבאיראן היא סגורה. אנחנו חזקים בביטחון ובכלכלה ואני לא קונה את התבהלה התקשורתית כי אנחנו חזקים יותר גם באחדות העם".
"ניצחון באיראן יחליש מאוד גם את חמאס"
סמוטריץ' גם מסביר מדוע הוחלט לקדם חלקים מהרפורמה המשפטית - לדבריו בלית ברירה. "הרי לא החזרנו את הרפורמה המשפטית כי רצינו. לצערנו הרב, אנחנו עומדים מול מערכת שפשוט לא עוצרת באדום. אנחנו לא מסוגלים למנות ראש שב"כ באמצע מלחמה - מה מצפים שנעשה? אנחנו לא מחפשים את החיכוכים האלה - אבל יש צד שני לצערי".
שר האוצר מגלה כי התרחישים אליהם נערכו במשרד היו כבדים הרבה יותר מההרס הרב שהותירו נפילות הטלים מאיראן. "נערכנו לכל מיני תרחישים בעורף שצריך להיערך להם אבל זה בהחלט אירוע בסדר גודל אחר. בעבר היו מקרים בודדים וכאן יש בניינים שלמים. יש מחירים כואבים ואיבדנו 25 אנשים וכל אחד הוא עולם ומלואו. בכל זאת זה הרבה פחות מהחשש שהיה לנו. גם בהקשרים של הנזק היינו בטוחים שיהיו הרבה יותר אתרי הרס.
להערכתנו הנזק הישיר מגיע לכארבעה מיליארד וחצי שקלים והנזק העקיף מוערך בסכום דומה. חשוב לציין שהמצב בשליט, יש כסף בקרן מס רכוש ואנחנו לא בגירעון. הכלכלה הישראלית מספיק חזקה כדי לתמוך את המאמצים של המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון. זה מחייב אותנו להרבה אחריות - גם ברמה של רשת ביטחון לעסקים ולעובדים. החוסן הלאומי של העורף הוא חלק בלתי נפרד ובנוי על הרבה אמונה, נחישות, ערבות הדדית וגם על ההבנה שיש מדינה שנותנת רשת ביטחון. כולם עטופים, אין אחד שאין לו קורת גג ולא יהיה אחד שלא נלווה אותו עד החזר לשגרה ולבית".
לסיום, סמוטריץ' מתייחס גם למערכה בעזה, שהפוקוס עליה צפוי לחזור לאחר תום מבצע "עם כלביא". "אנחנו מעריכים שניצחון באיראן יחליש מאוד גם את חמאס. בסוף איראן הייתה ראש התמנון והמנוע מאחורי כל טבעת החנק שרצתה להשמיד את מדינת ישראל. זה לא אומר שהם ירימו דגל לבן ביום שאחרי. אנחנו נצטרך לחזור לעזה, לממש את שתי מטרות המלחמה שהן השמדת חמאס, הסרת האיום, השבת השקט והביטחון לתושבי הדרום והשבת החטופים - חיים וחללים כאחד. אתמול שב"כ וצה"ל החזירו שלושה חללים, יש עוד תוכניות כאלה, ואנחנו לא ניכנע לחמאס אלא חמאס ייכנע. בסוף המלחמה חמאס לא יהיה ברצועת עזה.
יחד עם הנשיא טראמפ, נממש את התוכנית שלו ונעודד מרצון את תושבי עזה לחפש עתיד במקומות אחרים. כשעם ישראל יסתכל עוד כמה שנים אחורה על התקופה הזאת, הוא יראה נקודת מפנה דרמטית. אנחנו מקלפים ארבעים שנים ששלטון האייתוללות בנה את טבעת החנק סביבנו, שקונספציית אוסלו שלטה, של טעויות ושגיאות, אבל אנחנו מפרקים את ההשפעות של זה בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון, בסוריה ועכשיו גם באיראן. זו תפנית דרמטית שאנחנו שותפים לו וזו זכות אדירה", הוא מסכם.