
"הם יחזירו את ירושלים" אמר הרבי מליובאוויטש לגאולה כהן מיד לאחר הניצחון המרהיב של מדינת ישראל ב67'.
"אמרתי "מה?!" סיפרה כהן. "ירושלים אז הייתה שיא ההזדהות של העם. היא גרמה לאחדות של העם וכולנו היינו בשמים.
ירושלים של מטה הייתה ממש ירושלים של מעלה והחיבור היה חיבור אמיתי.. מי אני שהוא אומר לי דבר נורא ואיום כזה? ירושלים בשבילי היא תעודת הזהות של העם שלנו.. ואז הוא הסביר לי למה: "כי לא לחמתם עליה כמו שלוחמים על הבית שלך". וכהן הסבירה: "בהתחלה הרי לא רצו לשחרר אותה, ביקשו מירדן שלא להצטרף למלחמה עם מצרים כי אחרת נכבוש את הגדה ואת ירושלים.. שחררנו את ירושלים אבל לא בלב מלא כי מלכתחילה היינו מוכנים גם לא לשחרר. זה כ"כ שיכנע אות שיש בזה אמת שממש היו לי דמעות בעיניים".
בכמה התבטאויות לאחר מלחמת ששת הימים, אמר הרבי מליובאוויטש כי הניצחון המוחלט ב67' היה נס גדול שעשה ה' לעם ישראל אולם מכיוון שאת הניצחון ייחס השלטון בישראל לכוחנו ועוצם ידינו ולא לסיעתא דשמיא המופלאה, התחילו להיערם קשיים ותקלות בגזרה הבינלאומית. "ויהי רצון שעל כל פנים עתה לא יבושו מפני האמת אשר אך ורק יד ה' עשתה זאת.. ויאמר ה' די לצרות עמו בני ישראל הצרות הגשמיות והרוחניות גם יחד".
תיקון היסטורי
לאור דברי הרבי הנ"ל ניתן בהחלט לשאול האם מכיוון שעם ישראל לא הודה לה' ולא הכיר בכך שב67' ניצחנו נצחון נסי, קיבלנו עונש מה' והמצב הביטחוני והמדיני התערער? ארשה לעצמי לומר כי לא לכך כיוון הרבי אלא לתודעה הנכונה שעם ישראל צריך להיות בה. כאשר נצחון מופלא כמו הנצחון במלחמת ששת הימים לא נתפס כנס אלוקי אלא כנצחון טבעי של תפקוד צבאי ומדיני מוצלח ככל שיהיה, הרי שהתודעה של עם ישראל היא עדין גשמית מאד, והוא עוד לא מוכן לנסים ולהתגלות אלוקית. הרבי הצר על כך שההנהגה לא השכילה לנצל את הנצחון המופלא כדי לחזק את אמונת ישראל ואת אורח החיים היהודי של העם היושב בציון ובחרה להסתכל על הדברים בדרך הטבע. משבוחרים בדרך הטבע יש קשיים ומהמורות הנערמים בדרך, וההשגחה האלוקית פועלת בהעלם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו זכה ליחס מיוחד מהרבי מליובאוויטש שהקדיש לו זמן רב ואף אמר לו שהוא יצטרך "להאבק עם 119 אנשים. בוודאי לא תתרשם כי הקב"ה בצד הזה" למרות שנתניהו הוא יהודי חם למסורת ויהדותה של המדינה חשובה לו, הוא נמנע לאורך שנות שלטונו מלהצטלם מניח תפילין, והקפיד להצטייר כחובב מסורת אך כחילוני מובהק.
במערכה הזו חל שינוי: נתניהו צולם מניח תפילין, החל לומר בעזרת ה' כמעט בכל נאום, ציטט פסוקים והדיבור שלו הפך אמוני יותר. כאשר נפתחה המתקפה נגד איראן, היהדות המופגנת של נתניהו עלתה שלב. יתכן שהקואליציה הדתית והאמונית שבראשה הוא עומד השפיעה עליו וכמובן שגם הטלטלה העצומה שעבר, יחד עם כל עם ישראל, ב7/10.
לפני ובמהלך תקיפות חיל האוויר באיראן, חילקו ביניהם חברי הקואליציה תהילים להצלחת המתקפה. נתניהו עצמו הלך לכותל, התעטף בטלית וקרא למבצע "עם כלביא". לאחר הצלחת התקיפה הוא שוב הלך לכותל והתעטף בטלית בכדי להודות על ההצלחה המופלאה והשיא היה במסיבת העיתונאים האחרונה, בה הוא דיבר על הסיעה החשובה בכנסת - סיעתא דשמיא, על הצורך החזק שהוא חש להתעטף בטלית לפני ואחרי המבצע ובאמירת שמע ישראל בפומבי ומתוך רגש אמיתי. כמו נשיא ארה"ב טראמפ, שאמר בנאום שנשא לאחר התקיפה האמריקאית את הכור באיראן: we love you god , כך גם נתניהו עמד מול האומה ודיבר על אלוקי ישראל.
ההצלחה המופלאה והניסית של חיל האוויר, אמ"ן והמוסד במלחמה באיראן מגלה את השינוי שעבר העם היושב בציון מאז 67'. מעל כל במה מודים יהודים לקב"ה וההנהגה מכירה בהשגחה הגלויה והמופלאה שיש לעם הנצח, עם ה'.
אנו חוזים לנגד עינינו את התודעה שאליה שאף הרבי ב67' , כמעט שישים שנה אחרי אותו נצחון מדהים ואנו עדים לתיקון רוחני והיסטורי. לא עוד כוחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה אלא השם אלוקיכם הולך לפניכם להלחם לכם ונושעתם.
כל שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. הגיע זמן גאולתכם.