על התרומה המפוקפקת של התיעודים המצולמים של מטחים ופגיעות טילים לאויב המשגר, שוחחנו עם ד"ר אלכסנדר צימרמן, ראש החוג לחדשנות במכללה האקדמית רמת גן ומומחה ל‑AI.
ד"ר צימרמן מציין בפתח דבריו כי זיהוי אתר על פי תיעוד כזה אינו מחייב שימוש בבינה מלאכותית, ולמעשה מדובר ביכולת טכנולוגית שהייתה קיימת עוד קודם לכן, כאשר המחשב יודע לנתח שתי תמונות ולזהות מוטיבים שונים ביניהן על פי נתונים מתמטיים וסטטיסטיים.
"הבשורה מגיעה מכך שאם אנחנו רוצים להשיג דיוק רב יותר, נוכל להעביר את הנתונים כמה פעמים דרך אלגוריתמים שונים ולנסות לשער גם מה עתיד לקרות. לדוגמה, במידה שמשוגר לעברנו טיל, על בסיס הנתונים שלו שהתקבלו קודם לכן והנתונים הנוספים, קל יותר למכונה לנבא כיצד יתנהג באוויר בתנאי מזג אוויר מסוימים. אך די במשב רוח קל או בעצם שונה בדרך, או בהנחיה מרחוק של הטיל, וכל הניבוי הזה יֵרד לטמיון".
מכלול הנתונים הנאספים על מנת לנבא את מסלולו של טיל הביא לרמת דיוק של שמונים אחוז, "אבל מובן שחיי אדם לא עובדים על פי סטטיסטיקה, וראינו שלא תמיד הנתונים הללו מנובאים בצורה מדויקת מספיק כדי למנוע פגיעה".
על הצילומים המתבצעים על ידי אזרחים דרך מכשירי הטלפון, אומר ד"ר צימרמן כי המערכות כיום מאפשרות לדעת בדיוק רב את מיקומו של המכשיר שממנו נשלח צילום הווידאו. זו בדיוק הסיבה לקריאות החוזרות והנשנות לציבור לא לתעד ולא לשתף צילומים כאלה ברשתות החברתיות. "לכל מכשיר שמצלם, גם אם נכבה את המיקום שלו, יש עקבות בתוך התוכנה הפועלות מול כמה נקודות קליטה — אנטנות — היודעות בדיוק היכן המכשיר נמצא, והווידאו או התמונה הנשלחים כוללים בתוכם את כל הנתונים הגיאוגרפיים המאפשרים לדעת את מיקום הצילום בדיוק מרבי".
הידע המצטבר מאפשר לדעת איזו אנטנה העבירה את השידור, מה המרחק שבו היה המכשיר הסלולרי ממנה, ועוד נתונים רבים נוספים. זו בדיוק הסיבה שחיילים נדרשים להשאיר את המכשירים הניידים מאחור, על מנת למנוע את איתורם בשטח. "טלפון סלולרי משדר כל כך הרבה נתונים, ויש בידינו את היכולת לפענח אותם במהירות גבוהה. כאשר צילום כזה משתחרר לרשת, קל מאוד לקבל את המידע".
לכך מוסיף ד"ר צימרמן ומציין כי אותו מידע שאנחנו לא מעוניינים שיעבור לאויב, על מנת למנוע ממנו הכוונה מדויקת של פגיעות עתידיות, הוא גם אותו מידע המכוון את כוחות מד"א במהירות למקום הפגיעה. "אנחנו בעידן המכונות", הוא אומר, ומדגיש כי יש לאזן את התמורה מול הסיכון. לדעתו, אם התמורה גבוהה ולו באחוז אחד מעבר לסיכון, ראוי לקחת את הסיכון — והכול בתנאי שלא מדובר בסכנה לחיי אדם, אלא רק בסוגיות של שמירה על פרטיות וכיוצא באלה.