אלוף (מיל’) אליעזר צ'ייני מרום, לשעבר מפקד חיל הים, לא היסס לומר על המלחמה עם איראן לפני רגעים ספורים: "אני מסכים לגמרי שחטאנו בהערכת יתר לא רק של איראן, גם של חיזבאללה, כי בסוף אנחנו לוקחים את הערכת המודיעין ומנתחים אותה ושוכחים תמיד שיש גם לישראל היבט התקפי".
לחששותיי מאמירות אומללות כאלה נתתי ביטוי במאמר לפני כשבוע, אך לא תיארתי לעצמי שתבאנה כל כך מהר.
אבל מניין השחצנות הזו?! האם הקרבנות למאות ואף לאלפים ברצועת עזה ובעוטף נשכחו ממנו כבר?! ויותר מכל, האם כבר נשכח ממנו שכל הטייסים וכל בכירי הצבא לא היססו להודות שלא האמינו שתוצאות כה נפלאות תושגנה?! כל זה הוכחה ברורה לכך שהיו כאן ניסים ללא סוף מאת ה'!
אבל יש הרבה מעבר לכך: האם כאיש צבא בכיר כבר נמחק מתודעתו שלא הוא, ולא הרמטכ"ל הרצי הלוי ולא ראש השב"כ רון בר, ואף לא ראש הממשלה היו בטוחים ב-7 באוקטובר, בשעה 7 בבוקר, שמדינת ישראל תמשיך להתקיים — עד כדי כך שראש הממשלה מר נתניהו מיהר לזעוק לביידן "הצילו", ואף העמיד אותו כשר הביטחון על וכראש ממשלה על בראשית המלחמה הזו, צעד שלא היה כדוגמתו בשום מדינה בעולם! ומי הציל את עמנו ומדינתנו?
רק אותם מאות אלפי יהודים שהתייצבו בניגוד מוחלט לכל ההערכות הצבאיות של אפסי המטכ"ל, ובמיוחד הציבור הדתי-לאומי והמסורתי, שהקריב יותר מכולם והיה בחזית הדיכוי של האויב — אויב שעד לרגע זה לא הוכרע סופית! וכל מי שעקב היטב אחרי חיילים אלה שנלחמו במסירות נפש עילאית, ובעיקר מי שהקשיב לנאומי האמהות השכולות בעת הלוויות בניהם הי"ד, שמע דברי הספד שהיו כולם גבורה עילאית, אמונה בלתי מסויגת ומסירות נפש שכמותה לא ראינו בעם אולי מאז בית ראשון. הם הם — ורק הם — הפיחו רוח תקווה לא רק בעם כולו, אלא במיוחד בראשי הצבא ובראשי הממשלה. רק גבורתם היא זו שלא השאירה למר בנימין נתניהו כל ברירה אחרת אלא לאזור אומץ ולצאת למלחמה נגד איראן, והוא אכן הודה בכך ללא היסוס וללא בושה אתמול בערב ובפרהסיא!
ואתה, הטוען להערכת יתר מצדנו על אויבינו — מדוע אינך מדבר על הכישלון של כל עמיתיך במטכ"ל, שבמשך עשרות שנים נתנו לחמאס לבנות ערים שלמות מתחת לאדמה ולסכן את עצם קיומנו, והם אינם מסוגלים להשתלט עליהן עד עצם היום הזה?! ומדוע אינך מתייחס לעובדה שהחמאס היה בדרכו לדימונה, ורק ב"טעות" לא הגיע לשם?! אתם, מפקדי הצבא, הייתם על הברכיים — אם לא גרוע מזה — ב-7 באוקטובר, חסרי אונים, חסרי תקווה, אף חסרי יכולת תגובה!
ומדוע אינך מתייחס לעובדה שבנסי ניסים לא היו נפגעים רבים עוד יותר בהפצצות האיראניות עלינו?! מדוע אתה מתעלם מכך שבנס לא הושמדה הקריה, אלא רק הבניין שלידה, ולא — כל עמיתיך האלופים והגאונים היו נמחקים מעל פני האדמה בדיוק כמו ראשי הצבא האיראני?! ומדוע כאיש צבא מנוסה כמוך אינך מתייחס לכך שמעולם לא התרחש מצב כזה שבו יוצאים לפעולות כה מורכבות ואין תקלות אנושיות או טכניות, ובמיוחד בטווחים כה עצומים?! ולגבי הטכנולוגיה שאתה כה מתפאר בה — מדוע לא הצליחה להגן על חיילינו לא בעזה ולא בלבנון?! האם שכחת את מאות הקרבנות?! ואל תעלה בדעתך שאני מזלזל בהישגים הטכנולוגיים, שכן מאות מתלמידיי לא רק עובדים יומם ולילה בתעשיות הביטחוניות ובמערכים השונים, ולא רק שם הם מגלים מסירות נפש עילאית, הם תלמידיי לא רק בתורה אלא גם במתמטיקה בטכניון, והם עומדים בראש פיתוחם של כל אותם אמצעים שפעלו למען עמנו במלחמה זו — והכול בשם ה', למען עם ה', מתוך אמונה בו ולא מתוך אמונה בטכנולוגיה בלבד! ועוד: איך טכנולוגיה גאונית זו לא הצליחה להציל את עמנו ואת מדינתנו ב-7 באוקטובר?!
הנך יודע היטב: עמיתיך, מתוך שחצנות בזויה, זלזלו באויב. אתה טוען: "הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה לעומת הטכנולוגיה שהם משתמשים בה — היא שמיים וארץ, זה ההבדל". ההבדל הוא גם במודיעין! והטכנולוגיה כבר עמדה לרשות צה"ל — אז מניין הכישלון?! מדוע חמאסניקים עם RPG פשוט מצליחים להסב קרבנות כה רבים מבין חיילינו זה שנתיים, מול צבא אדיר עם מטוסי F-35, פצצות חכמות ביותר, נשק גרעיני ועוד כהנה וכהנה?! התשובה היא אחת ופשוטה: הכול תלוי רק באנשים העומדים מאחורי הטכנולוגיה, בחיילים הנעזרים בה, במפקדים השולחים אותם, בשרי הביטחון ובראשי הממשלה! מסקנה: לא הטכנולוגיה מנצחת, אלא האדם — בסייעתא דשמייא של הקב"ה, המחולל ניסים ומאפשר הצלחה על ידה, כפי שלא היסס להודות ראש הממשלה!
מיד אחרי מלחמת ששת הימים, שנסיה היו קטנים מנס המלחמה מול איראן, נשאל הרמטכ"ל יצחק רבין איך קרה הכול, ולא היסס להשיב: "מאת ה' הייתה זאת". אך אחרי בקושי שלושה חודשים התחילו במטכ"ל להסביר את גדולתם הצבאית. ומה הייתה התוצאה? הגיעה מלחמת יום הכיפורים, עם כל נוראותיה, והטיחה על פניהם את שחצנותם הכפרנית בטובת ה'. לכן, שמור נא פיך מאמירות חסרות בסיס והכרת טובה לה' על נסיו, ועל אמונתם הצרופה והקרבת הנפש העילאית של חיילי עמו — למען לא נגלה מציאות עגומה בעתיד, ולמען יוסיף הקב"ה לגמול לכולנו את רחמיו הגדולים.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר חיפה