בינה מלאכותית
בינה מלאכותיתצילום: איסטוק

אני מהנדס תוכנה עם עשר שנות ניסיון - ואני כבר לא כותב קוד. תכף נגיע לזה. אם אתם חיים על אותה פלנטה כמוני, כנראה גם אתם שומעים על AI מכל עבר.

אי אפשר כבר לברוח מזה, כנראה ככה זה במהפכות. אבל כדי להבין את גודל השינוי, צריך להסתכל דווקא על שוק העבודה, לא על הקוד. כי בעוד כולם עסוקים בלתהות אם זה מוסרי לתת ל־ChatGPT לנסח עבודת סמינר, האדמה רועדת דווקא מתחת לרגליים של ענף ההייטק.

מאז ש־ChatGPT הושק לפני כשנתיים וחצי, אנחנו בתוך פאניקה ציבורית. כולם מדברים על כתיבה, על חינוך, על אומנות. על אילו מקצועות הולכים להיעלם מן העולם בקרוב. אבל האמת? השינוי האמיתי כרגע נמצא בכלל בקוד, אצל מהנדסי תוכנה. מתחת לרדאר מתרחשת טרנספורמציה שקטה אך עוצמתית: מהפכת האוטומציה של הפיתוח.

אם בעבר היה ברור שמי שיודע לתכנת בידיים הוא נכס, הרי שכיום יותר ויותר מפתחים - כולל אותי - משתמשים ב־AI כדי לא לכתוב קוד. הוא פשוט עושה את זה הרבה יותר טוב מאיתנו. אז מה שנשאר זה להסביר כוונה, לנסח שאלה, והמודל כבר עושה את השאר. במקום להיאבק בתחביר או לכתוב סקריפטים, אנחנו פשוט מדברים עם המערכת על המערכת. זה מהיר, זה מדויק - וזה משנה הכול.

יש לזה אפילו שם חדש: "vibe coding" - "תכנות אווירה", דיאלוג עם בינה מלאכותית, 100 אחוז פרומפטים ובלי להבין איך הדברים עובדים מתחת למכסה המנוע, מתקדמים על בסיס מה שרואים בעיניים. המפתח החדש הוא בעצם מנצח שצריך לדעת איך לגרום להמון כלים לנגן בהרמוניה, זה כבר הרבה מעבר לתכנות. למרות שזה נשמע מדליק וחדשני, האמת מורכבת אפילו יותר. מי שנשען על AI לגמרי - שוכח איך כותבים קוד. זה כמו לאבד שפה אם לא מדברים בה. מחקרים ראשונים כבר מזהירים: שימוש יתר ב־AI עלול לשחוק יצירתיות. כלים שמקצרים תהליכים עלולים גם לקצר את טווח הריכוז והזיכרון.

אבל זה לא נעצר שם. ענף ההייטק כולו משנה צורה. חברות מגייסות פחות מפתחים מתחילים. מסלולי ההכשרה שאפיינו את התעשייה מתפוררים. אם פעם תואר במדעי המחשב היה כרטיס כניסה בטוח, היום זה כבר לא מספיק. דווקא מי שיש לו השכלה רחבה, שכוללת שפה, מתמטיקה, חשיבה פילוסופית - הוא זה שידע לשאול את השאלות הנכונות מול המכונה. איכשהו, כישורים רכים הפכו להיות מצרך מבוקש. הדמות המקצועית הנדרשת היום היא לא רק מתכנת שיודע קוד - אלא פרשן, אוצר, יועץ, מתווך בין רעיון לביצוע. ובמובן הזה אנחנו חוזרים למהות הישנה של השכלה כללית. דווקא מדעי הרוח - פילוסופיה, שפה, היסטוריה של רעיונות - מקבלים פתאום תוקף תכליתי.

מה שמטלטל זה כמה מהר זה קרה. בלי כותרות, בלי קריסות דרמטיות. בשקט. אבל בשטח, התחום הזה, שהוא מנוע כלכלי קריטי לישראל, עובר רה־ארגון עמוק. ההשלכות הכלכליות יהיו משמעותיות: מחד, הפריון יעלה, מאידך, משרות ייעלמו, השוק יתכווץ - ויפתח תחומים חדשים שלא קיימים עדיין. ההייטק שאנחנו מכירים הולך ונמוג, ונבנה במקומו משהו אחר, חמקמק יותר, פחות היררכי, יותר ניסיוני.

אנחנו לא בעידן שבו צריך לדעת לתכנת. אנחנו בעידן שבו צריך לדעת לשאול, להגדיר בעיות, ובעיקר להבין מה אנחנו שואלים. להיות מסוגלים לשלב בין עומק אנושי לבין שימוש בכלים מתקדמים. לא רק להבין את הקוד, אלא להבין את ההקשר. אז אם שאלתם את עצמכם 'רגע, ואת זה הוא כתב בעצמו...?' ובכן, בואו נאמר שניסחתי את הכוונה, השתדלתי לבקש יפה. אחרי הרבה שיופים, המכונה הבינה מה אני רוצה לומר באמת.

הכותב הוא מהנדס תוכנה בכיר במיקרוסופט ישראל