האם ישראל עשויה למצוא את עצמה בקרוב בעימות צבאי ישיר מול טורקיה? שאלה זו עולה בעקבות האיומים שממשיך הנשיא הטורקי, ארדואן, לשגר לעבר ישראל, ההצהרות לחיזוק מערך הטילים בטורקיה והגדרתה של ישראל כאויב.
על הסוגיה ועל היכולות הצבאיות של טורקיה שוחחנו עם ד"ר חי איתן כהן-ינרוג'ק, מומחה לטורקיה, עורך הירחון 'טורקיסקופ', עמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי בישראל ICGS וחוקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב.
"חייבים לקחת את כל מה שהוא אומר בשיא הרצינות", אומר ד"ר כהן-ינרוג'ק בהתייחס לדבריו של הנשיא הטורקי ומזכיר כי אמנם "טורקיה הגדירה את ישראל כאיום, אבל אין כאן הכרזת עוינות". ההכרזה הטורקית, הוא אומר, היא אמנם בעייתית מאוד, "אבל כל עוד אין מצב של מלחמה בין המדינות, אנחנו חייבים להיות רק פקוחי עיניים. זו תהיה טעות אסטרטגית להכריז מלחמה על טורקיה".
"טורקיה זו מדינה מתוחכמת וקרובה אלינו הרבה יותר מאיראן. הם כעת בתוך סוריה ויש קרבה ביננו לבינם במזרח הים התיכון", מציין ד"ר כהן-ינרוג'ק ומוסיף כי אינו מתעלם מהאיום הפוטנציאלי "אבל כל עוד זה פוטנציאלי מוטב שיישאר כך", ועם זאת "זה לא מונע מאיתנו מלנקוט צעדים להרחקת טורקיה מגבולותינו. חייבים לחזק את הצי הישראלי, כי אנחנו רואים יתרון טורקי במיוחד בים".
"אחרי השבעה באוקטובר ישראל חייבת לפקוח עיניים ולא להיות תמימה. ממשלת ישראל קיבלה את דו"ח נגל, שרואה בטורקיה איום פוטנציאלי ממשי ויש לאמץ את המסקנות, להיערך אבל לעשות הכול כדי שלא להפוך את טורקיה לאויבת פעילה".
ועד כמה הצהרותיו של ארדואן מייצגות את העם הטורקי שיש מי שסבור שהוא חושב אחרת ודווקא מתגעגע לתיירים הישראליים? "אחרי השבעה באוקטובר ראינו גל תעמולה חסרת תקדים נגד ישראל בטורקיה. יש מכנה משותף לתקשורת שבעד ושנגד ארדואן וזו אך ורק שנאת ישראל. העם הטורקי מורעל מגל התעמולה הזה. מהבוקר עד הערב בכל הערוצים שומעים רק דברים שליליים על ישראל, בין אם על מה שקורה בעזה ובין אם כשארדואן קובע שישראל מהווה איום על השלמות הטריטאוריאלית הטורקית, וזה לב הבעיה. ארדואן מכין את הקרקע לאיבה והעם הטורקי מושפע עמוקות ממה שהם שומעים בחדשות, וזה מה שמעורר את הדאגה".
"לפני כעשור לא יכולנו לדמיין עימות צבאי בין ישראל לטורקיה, נכון להיום לא ניתן לשלול תרחיש שכזה, על אחת כמה וכמה כשרואים את החדירה הטורקית לסוריה", אומר כהן-ינרוג'ק ובאשר לצבא הטורקי ויכולותיו הוא מציין כי מאז שנת 52' טורקיה נמצאת בנאטו והצבא הטורקי קיבל את תורת הלחימה של נאטו. "זה לא כמו הצבא האיראני המצרי או הסורי, זו חיה אחרת... יש להם כוח אדם, הם יושבים במקום מאוד אסטרטגי, במיצרי המעבר בין הים השחור לים ההיגאי, יש להם את החוף הארוך ביותר במזרח התיכון. כשרואים את כל אלה מבינים שיש לנו כאן יריב אחר, וזו תהיה חוכמה לא להיכנס לעימות ישיר עם המדינה הזו, לא כי ישראל מורתעת ולא מסוגלת, אלא כי יש לנו גם כך מספיק אויבים אחרים".
ואולי הידיעה של ארדואן שישראל לא מעוניינת בעימות אתו, תביא אותו להמשיך ולפעול בכל דרך נגד ישראל, גם הצהרתית וגם מעשית? על כך משיב ד"ר כהן-ינרוג'ק בתזכורת מחודש אפריל האחרון: "כשראינו כותרות בתקשורת הטורקית על כך שהטורקים עומדים להתיישב בתוך סוריה באזורים כמו חמה ותדמור, ורק בגלל השמועות האלה חיל האוויר הישראלי השמיד את כל הבסיסים הצבאיים הפוטנציאליים של הצבא הטורקי לפני שהטורקים נכנסו אליהם. המסר היה ברור, אל תיכנסו לכאן, אתם לא רצויים ואנחנו לא רוצים להגיע לחיכוך. ישראל לא תסבול מי שיתאגר את העליונות הישראלית אווירית בשמי סוריה. המסר היה ברור. כשישראל רוצה לאותת היא מאותת וכתוצאה מהאיתות הזה ראינו ששתי המדינות נפגשו בבקו בירת אזרביז'או ופתחו קו טלפון חם בין שתי המדינות. המשמעות היא שגם הטורקים לא מעוניינים בעימות עם ישראל, כך שההרתעה היא דו סטרית".
לכל זאת מתווספות התובנות שהסביבה המזרח תיכונית והבינלאומית הפנימה בעקבות תוצאות המלחמה באיראן.