צפו: בישיבות בית אל, כרם ביבנה והגולן אמרו הבוקר (חמישי) הלל שלם בברכה בתפילת ראש חודש תמוז והודאה על הצלחת המבצע הגדול מול איראן.
הרב אהרן פרידמן, ראש ישיבת כרם ביבנה, התייחס בפתיחת שיעורו הכללי בישיבה לחיוב ההודאה לקב"ה על ההצלחות הגדולות במבצע 'עם כלביא'.
"צריכים להתייחס לרגשות ולפעולות המוטלות עלינו בזמן הזה באופן מיוחד. יש כאב גדול על הנופלים ועל הנרצחים, והשמחה אינה מבטלת את הכאב. אבל מצד שני גם הכאב אסור לו שימחוק את ההודאה על הדברים הגדולים שאירעו. אמירת שירה בתורה ובנביאים לא הייתה לאחר שהכול כבר נגמר. היינו רוצים כמובן שמשטר הרשע הזה יתבער מן העולם וכולם יראו את מפלתו הגמורה, ולפעמים התחושה הזו שלא סיימנו כמו שרצינו ולא הגענו אל השיא, מותירה טעם של החמצה. הטעם הזה פוגע ברוממות הנפש וברצון להודות ולהלל את הקב"ה", אמר הרב פרידמן.
הרב המשיך והוכיח משלוש 'שירות' שנאמרו בתנ"ך, שההודאה לא נפגמה בשל האתגרים הצפויים: "בשירת דבורה נאמר 'כן יאבדו כל אויביך ה'' - גם כאשר עדיין לא הכריתו את יבין מלך כנען, זה לא מנע מהם לומר שירה. גם שירת הים, איך היא מסיימת? היה נס עצום. פרעה וכל צבאו הושמדו. אבל עם ישראל ידע שעוד מחכה להם מלחמה גדולה, ארוכה וקשה בארץ ישראל, בכיבוש הארץ. אחרי שהשירה מדברת על כל הדברים הגדולים של טביעת פרעה. מה כתוב? שמעו עמים ירגזון וכו', נמוגו כל יושבי כנען. ואז יש תפילה: תיפול עליהם אימתה ופחד, בגדול זרועך ידמו כאבן וכו'.
עוד יודעים מה מצפה להם ומבקשים: כמו שעכשיו נפל פחד על הגויים, גם כשניכנס לארץ יפול פחד על הגויים. זה ההמנון של עם ישראל, שירת הים, שמסתיימת בפסוק 'ה' ימלוך לעולם ועד', והשירה הנפלאה והגדולה הזאת לא הייתה כשכבר נגמר הכל. עוד היה מה לעשות. אבל עם ישראל לא נפלו ברוחם, ולא צמצמו בהודאה. אלא הם התרוממו למדרגת גדולת הנפש המיוחדת הזאת. לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא".
הרב מוסיף: "גם בשירת דוד, דוד המלך מודה לקדוש ברוך הוא, מספר על כל הניסים, ובסוף השירה מתפלל גם על ההמשך: 'תרחיב צעדי תחתיי ולא מעדו קרסוליי', ואז בא הפסוק המפורסם שכולם מצטטים במלחמה: 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם'. עם כל השירה עדיין נשארו אויבים. עדיין צריך לרדוף, אבל זה לא מונע מדוד לומר שירה".
הרב פרידמן התייחס לתקיפה באיראן, והדגיש על חובת ההודאה גם אם היא לא הושלמה במלואה. "כך גם אנחנו צריכים, גם אם לא השלמנו הכל, לא לצמצם את הרוח אלא להיות מלאי הודאה ושבח לקדוש ברוך הוא. תראו איפה היינו לפני שבועיים, ואיפה אנחנו היום. איך גדל כבוד ישראל וגדולת ישראל. הסכנות הקיומיות שהתבטלו. לכן יש לדעת להודות ולהלל ולשבח".
לסיום הדגיש את החובה לומר הלל בר"ח. "ביום חמישי ושישי נֹאמר הלל של ראש חודש. אנחנו צריכים לכוון להודות לקדוש ברוך הוא על המבצע המיוחד הזה. זקני הרבנים עוד יקבעו האם לומר הלל מיוחד על הישגי המלחמה, אבל בינתיים נדע להלל ולשבח. השירה המיוחדת הזו מוטלת במיוחד על תלמידי החכמים, ובפרט על תלמידי החכמים ששותפים בגאולת ישראל, כמו שנאמר שם בשירת דבורה: 'ליבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו ה'', וכתב הרד"ק ש'חוקקי ישראל' אלה גדולי ישראל ומנהיגיו.
הם יכולים להודות לקב"ה בשלמות, בני התורה שמבינים יותר את הנהגת ה' בעולם. 'המתנדבים בעם' פירש הרד"ק: 'שהתנדבו בעם לצאת למלחמה'. הם יכולים גם לחבר את העם כולו להודאה. ברכו ה' - היא קוראת קודם כל לבני תורה. יש לנו אחריות כפולה ומכופלת להכיר בנס, להודות על הנס וגם לרומם את רוח העם. הרוח היא ביטוי לאמונה", סיכם הרב.