1
מלחמת שנים עשר הימים של ישראל נגד איראן הגיעה אל סיומה, והיא תיזכר כהצלחה פנומנלית של נתניהו וממשלתו, של המטכ"ל, חיל האוויר, חיל המודיעין, המוסד וזרועות ביטחון נוספות שהשתתפו במה שייזכר כאחד מהמבצעים הנועזים והמתוחכמים בהיסטוריית המלחמות העולמית.
לא קשה לראות את יד השגחת ה' על עמו, הסייעתא דשמיא המופלאה שהפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח על המלחמה. אותה סייעתא דשמיא שבלעדיה אי אפשר להבין איך מערכה כל כך נרחבת, מורכבת ומסועפת התנהלה בלי תקלות וטעויות של ממש, והסתיימה בלי אבדות לכוחותינו. זה ה' קיווינו לו, נגילה ונשמחה בישועתו.
הפגיעה בראש התמנון האיראני השטני משלימה את המכות שהנחתנו קודם לכן על זרועות התמנון שהפעיל ובאמצעותן פגע בנו וזמם להשמידנו - ובהן חמאס, חיזבאללה וסוריה. בכך שובשה לחלוטין תוכנית "טבעת האש" האיראנית, שנועדה להשמיד את ישראל באמצעות מתקפה רב־חזיתית קונבנציונלית. הפגיעה באיראן עצמה, כפי שהסביר ראש הממשלה, נועדה להסיר שתי סכנות חמורות שאיראן יכלה להפעיל לבדה - מתקפה גרעינית או מתקפה של אלפי טילים קונבנציונליים בו־זמנית, שעלולה לגרום נזק דומה לזה שגורמת פצצה גרעינית.
2
ועדיין חובה להדגיש שהסכנה לא סרה לחלוטין, ואין כל ערובה לכך שמעתה תשקוט הארץ ארבעים שנה, גם לאחר שהרסנו את השעון שהוצב בטהרן כדי לספור לאחור את סופו הצפוי של המפעל הציוני. משטר האייתוללות הוכה והושפל, אבל כל עוד לא הופל חזקה עליו שינסה לחזור לסורו, לשקם את יכולותיו ולנקום את נקמתו. חיית טרף פצועה עלול להתגלות כמסוכנת עוד יותר.
קשה שלא לתהות אם לא מוטב היה להמשיך את המבצע עוד שבועיים־שלושה, גם כדי להשלים את מלאכת הפגיעה בטילים ובמשגרים, וגם כדי להעמיק את הפגיעה במשטר האסלאמיסטי הרצחני ואת ערעור תדמיתו, סמכותו ואימתו, בתקווה לעודד הפיכה באיראן. עם זאת, יש לזכור שהרבה מאוד היבטים של מבצע 'עם כלביא' נסתרים מעינינו, ושמוביליו הוכיחו הפעם תחכום יוצא דופן ותכנון נפלא של כל מרכיבי המערכה, הצבאיים והמדיניים. על רקע כל זה, יש מקום לתת אמון בהחלטתם כי נכון היה הפעם להפסיק את המבצע בשלב הזה, גם אם איננו מבינים עד הסוף האם מדובר בתכתיב אמריקני שאי אפשר לסרב לו או בסיבות אחרות.
עם זאת, העובדה שהאיום לטווח ארוך לא הוסר לחלוטין תחייב אותנו לפקוח עין ולהמשיך בפעילות מדינית, מודיעינית, חשאית ובמקרה הצורך גם צבאית, כדי למנוע כל ניסיון איראני לבנות מחדש את האיום על ישראל. ידידנו דונלד טראמפ, שסייע לנו לאורך כל הדרך אבל גם כפה עלינו לשמור את הפסקת האש כשהאויב הפר אותה, יצטרך להפעיל את כל מנופי העוצמה המדיניים, הכלכליים והצבאיים העומדים לרשותו, כדי להבטיח שהמפלצת האיראנית תמשיך להיות מורתעת ונטולת יכולת להזיק.
3
את המחיר העיקרי הכבד של פגיעה בנפש, בגוף וברכוש שילם הפעם לא הצבא אלא העורף האזרחי: 29 הרוגים, יותר מ־3,000 פצועים וכ־15 אלף אזרחים שפונו מבתיהם שנפגעו או נהרסו לחלוטין. המחיר היה עלול להיות כבד שבעתיים אלמלא מערכות ההגנה המשוכללות שבנתה ישראל להתגוננות מפני מתקפות טילים וכטב"מים, ואלמלא המשמעת וההתגוננות האזרחית תחת ניצוחו המיומן והיעיל של פיקוד העורף. ועם זאת חובה להדגיש שבכל התחזיות דובר על פגיעה קשה שבעתיים שהעורף הישראלי צפוי לספוג, בדומה לתחזיות השחורות המוגזמות לחלוטין על מה שצפוי לקרות לנו במקרה שנותקף בידי חיזבאללה ואלפי הטילים שלו. אז מצד אחד אפשר לראות גם כאן את הסייעתא דשמיא ויד ההשגחה, אבל זה לא פוטר אותנו מהצורך לעשות חשבון נפש על כל אותן תחזיות מאיימות שהפכו אותנו מורתעים ומשותקים לאורך שנים רבות.
4
ההחלטה לצאת למערכה באיראן התקבלה למרות התחזית על היקף הפגיעה הצפויה בעורף. הקבינט והמטכ"ל ידעו שצפויים עשרות אזרחים הרוגים, והיה אף חשש שמספר ההרוגים יגיע למאות. בכל זאת לא נמנעו מנהיגינו מלקבל את ההחלטה הזאת, מתוך ידיעה שנכון לסכן עשרות ואפילו מאות כדי להסיר סכנה השמדה של אלפים, רבבות ואף של המדינה כולה. החלטתם הגורלית והצודקת התקבלה מתוך שיקול מוסרי ערכי הנותן בכורה לחיי הרבים על פני חיי המעטים, ולחיי הכלל על פני חיי הפרט. הם גם לא טענו שסכנת הטילים האיראניים היא מיידית בעוד סכנת הגרעין היא עתידית ולכן אין צורך להתחשב בה. חשוב לשים לב לכך, משום שדרך החשיבה הזאת יכולה וצריכה להשפיע גם על אופן הביצוע של המשימה הבאה שעומדת לפתחנו - סיום מוצלח של המלחמה בעזה תוך השגת יעדיה.
5
רבים תוהים מה ההסבר לכך שאת חיזבאללה הכינו שוק על ירך, את איראן הרחוקה והענקית הבסנו במלחמת בזק, ודווקא מול חמאס החלש יותר אנחנו נלחמים יותר משנה וחצי, משלמים מחיר דמים כבד ולא מצליחים להשיג הכרעה.
ההסבר נעוץ בכמה הבדלים שעושים את המלחמה בעזה לקשה יותר. ראשית, חמאס בנה לעצמו בעזה מערכת מנהרות של מאות קילומטרים שמאפשרת לאנשיו לברוח ולהיעלם מעיני כוחותינו, למצוא מסתור ומחסה, ולהגיח משם מן המארב כדי להקיז את דמנו. שנית, בעזה חמאס נוקט שיטה נבזית ונפשעת של היטמעות בתוך האוכלוסייה ומציאת מחסה מאחורי גבה, שגם מטילה מגבלות משפטיות כבדות על התפקוד של לוחמינו וגם מסבכת אותנו בלחצים בין־לאומיים קשים ביותר. בנוסף לכך, בשונה מכל מקום אחר, בעזה יש לנו חטופים שהדאגה שלא ייפגעו על ידינו ולא יירצחו על ידי שוביהם מגבילה את יכולת הפעולה שלנו. ולבסוף, בעזה הגדרנו לעצמנו מטרה הרבה יותר מרחיקת לכת - לא רק להכות בחמאס קשות כמו באיראן ובחיזבאללה, אלא לכלות לחלוטין את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות.
יש הטוענים שהמטרה מרחיקת הלכת הזאת לא ניתנת להשגה, ועלינו להסתפק בהישג דומה לזה שהשגנו בלבנון ובאיראן. הטענה הזאת מוטעית ומסוכנת. איראן רחוקה מאוד, ויכולת הפגיעה שלה בנו תלויה בסוג מסוים של נשק בליסטי או גרעיני. ככל שיש ביכולתנו לנטרל ולהשמיד את הנשק הזה, אנו מוגנים למדי. בלבנון יש לחיזבאללה יריבים קשים וכוחות מתחרים. לאחר שהחלשנו אותו מאוד, הם עושים בשבילנו את העבודה למען האינטרס של עצמם, ובסיוע של תקיפות ישראליות תדירות מונעים מחיזבאללה להרים את ראשו. בעזה אין לחמאס גוף מתחרה חזק, הוא יושב ממש סמוך ליישובינו ויכול לתקוף אותם במגוון רחב של כלים, ובחסות המנהרות שלו הוא תמיד יוכל לשוב ולהתעצם אם לא נשמיד אותו לחלוטין.
6
קשה לומר זאת וגם לא פופולרי, אבל יום לאחר שאיבדנו עוד שבעה חיילים צעירים ממיטב בנינו, חובה לומר: צורת העבודה של צה"ל בעזה, שנועדה לרצות את המשפטנים מצד אחד ולהישמר מכל סיכון של חיי החטופים מצד שני, כבר עלתה לנו בחיי עשרות רבות של חיילים, אולי אפילו מאות. נותרו לנו בחיים עוד כ־20 חטופים שחובה עלינו לפעול בכל דרך להצלתם, גם תוך סיכון נפשות המצילים. אבל גם חיי החיילים יקרים לא פחות, ועם כל הצער והכאב - אי אפשר להמשיך לפעול בדרך שגובה מחיר כבד כל כך. ולא, עסקת כניעה שתותיר את חמאס בחיים איננה אופציה. יש לעשות הכול למען הצלת חיי הפרט והמעטים, אבל לא על חשבון שמירה על חיי הרבים או סיכון הכלל.
הממשלה צריכה לפקוד על הרמטכ"ל להטיל על אזורי הלחימה מצור מלא ללא מים, אוכל, דלק וחשמל, להפסיק לציית לדעות הכי מחמירות בהיבט המשפטי, ולסיים סוף סוף את המלחמה המדממת הזאת. וזה לא ילך בלי כיבוש מלא והקמת ממשל צבאי. אפשר לנסות לחלץ חטופים בפעולה צבאית או להשאיר את חילוצם לשלב שלאחר הכניעה. אבל אם ניתן לסאגה הזאת להמשיך ולדשדש עוד חודשים ארוכים, זה עלול לעלות בחייהם של הרבה יותר מ־20 חיילים.
לתגובות: [email protected]
בית מגורים בבת-ים שנפגע מטיל איראני
צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90