מנהלת המחלקה לאם לילד ולמתבגר בחטיבת בריאות הציבור של משרד הבריאות, יו"ר החברה לרפואת ההנקה, ד"ר דינה צימרמן, יועצת הלכה, מתארחת באולפן ערוץ 7 לשיחה על הימים הראשונים שלאחר הלידה בהם היולדת עדיין אינה משוחררת לביתה.
את הדברים פותחת ד"ר צימרמן בתיאור השינוי הדרמטי שעובר על התינוק ברגע הלידה בו הוא עובר ממצב של עובר לתינוק באוויר העולם ומאותו רגע הוא חווה שינויים פיזיולוגיים משמעותיים כבר במרוצת השבוע הראשון לחייו. לרוב השינויים הללו עוברים באורח תקין, אך רצוי שתהיה מסגרת ביטחון שתוודא שאכן אין סיבוך כלשהו.
הדברים, אומרת ד"ר צימרמן, אינם בהכרח נוגעים ללידה ראשונה, ולעיתים דווקא הלידות הבאות הן שגורמות לאם תחושה לא בטוחה מאחר והתרגלה לאופיו והתנהלותו של התינוק הקודם. אנשי מקצוע הסובבים את האם היולדת יוכלו לאבחן ולהפריד בין תופעות נורמטיביות לבין תופעות מדאיגות.
עוד מציינת צימרמן את התהליך שעברה גם האם לא רק התינוק במהלך הלידה, ומשום כך התאוששות מאוזנת וסדורה מאוד חשובה גם עבורה. במסורת היהודית, היא מעירה, קיימת התייחסות לאם במשך ארבעים יום לאחר הלידה כשברירית וזקוקה לסעד. לדבריה אמנם ארבעים יום זו תקופה ארוכה מעט, אך שבוע או שבועיים זו תקופה נכונה שבה יהיה על האישה לעסוק אך ורק בהנקת התינוק ולא מעבר לכך, ומי שיסייע להתאוששות שלה יהיו סובביה.
"מפריע לי לפגוש נשים ששלושה ימים אחרי לידה באות לאסוף את הילדים מהגן", אומרת צימרמן ומבקרת את התחושה של האם שעליה להיות גיבורה, בה בשעה שהחברה שסביבה מודעת, יכולה ונכונה לסייע לה. האם, היא אומרת, צריכה להתייחס לתקופה שאחרי הלידה כתקופת התאוששות מתבקשת, כפי שעובר כל אדם שעובר ניתוח.
על המעקב הנחוץ בתקופה זו מדגישה ד"ר צימרמן את הצורף במעקב כפול, גם אחרי האם וגם אחרי התינוק והתפתחותו הפיזיולוגית. בבית החולים התינוקות נבדקים פעמיים, לאחר הלידה ולפני השחרור. בדבריה היא מפרטת את הבדיקות השונות שנועדו בין השאר לוודא שאין חשש למחלת לב כלשהי, כמו גם בדיקת 28 המחלות שנבדקות דרך בדיקת דם שרק אחרי 36 שעות ניתן לוודא את אמינותן. מאחר וכך נדרשת וודאות שאכן הבדיקה נעשית במידה ונשקל שחרור מוקדם. במצב של שחרור מאוד מוקדם, כלומר אחרי 12 שעות, יש לוודא שמתבצעת בתינוק בדיקה גופנית אחרת הרלוונטית לפרק זמן זה.
בדיקה נוספת שמתקיימת לתינוקות בישראל היא בדיקת סקר שמיעה שתכליתה לאתר חרשות מולדת. 98-99 אחוזים מהתינוקות עוברים את הבדיקה הזו, "וכאן הזמן מתקתק, כי אם נאתר ילד עם חרשות מולדת, נעשה את בדיקת הסקר עד גיל חודש, את בדיקת האבחון עד גיל שלושה חודשים ואת השיקום עד חצי שנה הסיכוי שהילד יפתח דיבור נורמלי הוא טוב מאוד. אם נדחה לאחרי החלון הקריטי הזה הסיכוי שלו לדבר הולך ויורד". צימרמן מדגישה את חשיבות הבדיקות למקרה של שחרור מוקדם או של זיהוי בעיה כלשהי. בישראל מתגלה בכל יום תינוק אחד שהבדיקה המוקדמת מצילה את חייו, והמשמעות היא כשלוש מאות תינוקות בשנה.
מכאן עוברת ד"ר צימרמן להתמקדות ביום החמישי ללידה, היום שנחשב לשיא הסיכון להופעת צהבת אצל היילודים. "רוב הילדים עוברים את התהליך בסדר, אבל יש את הקבוצה שאנחנו רוצים לתפוס אותה לפני שמתפתחת בעיה גדולה", וזאת מאחר ולצהבת עלולות להיות השפעות בריאותיות מרחיקות לכת.
"בנוסף, תינוקות אמורים לרדת במשקל אחרי לידה כי באופן נורמלי ופיזיולוגי הם נולדים עם עודף נוזלים שנועדו להגן עליהם בימים הראשונים כאשר האימא לומדת איך להניק והתינוק לומד איך לינוק, ולכן יש מעין רשת ביטחון. השפל במשקל התינוק הוא בסביבות היום החמישי, ולכן אם רואים שכבר ביום החמישי הילד מפסיק לרדת במשקל, זה מרגיע".
עוד מרחיבה ד"ר צימרמן אודות הצורך במעקב בקהילה על מנת לייעץ לאם בסוגיית ההנקה, כאבים שיתכן ומתפתחים, וידוא שהתינוק אכן מתפתח על פי הגרף הנכון וכיוצא באלה. מכאן והלאה נמשך המעקב התקופתי בטיפת חלב בהתאם לגילו של התינוק כולל חיסונים ובדיקות התפתחות שעובר הילד מכאן והלאה ועד גיל שש. כל אלה ועוד מהווים רפואה מונעת שבכוחה למנוע בעיות עתידיות ומערכת הבריאות הישראלית ערוכה ומוכנה להעניק את הרפואה הזו לאם ולתינוק, ואולם שיתוף הפעולה עם האם הכרחי וקריטי לשם כך.