באולפן ערוץ 7 מתארחת הרבנית טובה אליה, ראש המדרשה בפסגת זאב, אימו של איתן דוד שנפצע באורח קשה בתאונת דרכים לפני למעלה מחודש, עם רעייתו, אלמנתו של יהודה דימנטמן הי"ד.
בפתח הדברים מספרת הרבנית אליה על מצבו של בנה המאושפז מזה חמישה שבועות במחלקת טיפול נמרץ בתל השומר כשהוא מונשם ומורדם. כעת המשפחה ממתינה לעוד ניתוח בציפייה להתעוררות גדולה לאחר שלבי הסרת ההרדמה בהדרגה.
באשר לרעייתו, אתיה שנפצעה גם היא בתאונה, היא שבה לבית הוריה ובימים הקרובים תחל בהליכי השיקום בתקווה גדולה להתקדמות על מנת לבקר את בעלה, איתן דוד, "כולנו מחכים ומצפים שהמשפחה הזאת תתלכד בחזרה, בעזרת ה'".
הרבנית אליה הייתה למעשה השדכנית ששידכה בין בנה לבין אתיה. היה זה כאשר ביום השנה להרצחו של יהודה דימנטמן הי"ד ראתה אותה וזיהתה את אצילותה ואופייה המיוחדים, ו"כשראיתי אותה אמרתי, זאת בשביל הבן שלי ראיתי את האצילות שלה, את המיוחדות שלה וגם את העמידה שלה הכל כך ברורה בדעות ובנחרצות שלה באהבת העם, הארץ התורה ואמרתי שנראה לי שהיא תתאים לבן שלי. המשכתי לגלגל את זה וברוך השם ביום שישי הקרוב הם יהיו נשואים שנתיים, ואנחנו מאוד מתרגשים לקראת האירוע הזה".
על ההתייחסות מסביב לשידוך המורכב של בנה בן ה-26 לאלמנת טרור עם ילד, מספרת הרבנית אליה כי בהחלט היו שתהו אם נכון לה להכניס את בנה "למיטה חולה", כהגדרתה. "אמרו שמילא אם הם היו מכירים במקרה, אבל את זאת שיזמת...". במענה היא סיפרה על האישיות שפגשה באתיה, "אלף קומות מאחרות", היא אומרת. איתן אמר לה על השידוך שבכך היא הביאה לו את מתנת חייו, את הדבר הטוב ביותר יכול היה להיות. "בכל יום הוא אמר לי 'תודה על האישה שלי ועל הילד הג'ינג'י המתוק הזה'".
עוד היא מספרת כי לאחר פציעתו של איתן דוד הגיעו אליה בחורים צעירים שסיפרו לה שבזכות הצעד שהוא עשה העזו גם הם להינשא לאלמנת מלחמה. בכך התברר לה עד כמה היה בנה להשראה עבור אחרים.
"זו קומה על קומה כי אתיה מאוד אהבה את יהודה, ואיתן דוד לא שוכח את זה ונותן מקום לימים האלה ולרגעים האלה שהיא זקוקה להם, אבל זו קומה אחת שנבנתה ועל גבה עוד קומה חדשה" היא מספרת ומציינת גם את הקשר המיוחד בין דוד, בנה של אתיה לבין איתן דוד. "ערב קודם הייתה חתונה לבן אחותי ובמשך ארבע שעות הוא שם אותו על הכתפיים. הוא לא ויתר ואם הוא הוריד אותו טיפה, דוד רץ אחריו כל הזמן 'אבא, אבא, אבא'. הוא ממש היה קשור אליו".
על ההתמודדות האישית עם המציאות הקשה בה בנה שוכב מזה חמישה שבועות בבית החולים ואינו מתעורר, אומרת הרבנית אליה כי היא מדמה זאת לצ'פחות שאיתן היה נותן לאחיו, שבשניה הראשונה היה חש את היד שעל גבו, אבל בשנייה שלאחר מכן ראה שזה איתן, "איתון" כלשון המשפחה, אז הכול בסדר. כך גם בהתייחס לקושי שעובר עליה, כאשר היא מסתובבת היא רואה את רבש"ע מאחוריה ומרגישה 'ה' צילך על ימינך', שצילו של הקב"ה הולך איתה.
"התקופה הזאת מאוד אינטנסיבית ומאוד קשה. בהתחלה איתן דוד היה במצב אנוש והרופאים אמרו שמדובר על כמה שעות, וברוך השם הוא יצא מכלל סכנה ואנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על כך כל יום ויום. באחד מהימים הלכנו לים קצת כדי להירגע מהמציאות של בית חולים 24/7. ישבנו משה ואני ליד הים וראיתי חבל שיורד מאיזה עץ ואמרתי למשה שככה אני מרגישה, החבל הזה זה כמו חוט שיורד מלמעלה, חוט שאני נאחזת בו", וזהו כוחן של האמונה והתקווה עבורה.
עוד מספרת הרבנית אליה על משל ששמעה ובו כאשר נמצאים בחשכת המנהרה ניתן להמתין עד שיתגלה האור שבקצה, אך ניתן גם להאיר עם פרוז'קטור בתוך המנהרה פנימה. ברגעים קשים של נסיגה במצבו הרפואי של איתן דוד "אנחנו אומרים לעצמנו, עכשיו אנחנו מדליקים את האור בתוך המנהרה, בתוך הדרך. אנחנו מרגישים שאנחנו רוצים לראות את האור וזה מביא המון כוחות", היא אומרת ומספרת על המפגשים עם אימהות ללוחמים פצועי צה"ל שהיא עצמה מתפללת לרפואתם וכעת מבינה את הקושי והמורכבות העוברים עליהן ועל משפחותיהן. "זה נתן לי להבין מה זה פצועי צה"ל, מה שהגביר לי והעצים לי את התפילה".
"איתן דוד הוא אחד שמאוד מחזיק את הדופק של עם ישראל. כל הזמן הרגיז אותו שאנחנו לא מספיק מחוברים ולא מספיק עושים ולא מספיק חושבים על הכלל. הוא אמר לי, אימא, חוץ מהקבוצה המשפחתית בוואטסאפ, שזה סתם קשקשת, אני רוצה לפתוח קבוצה ולקרוא לה 'משפחה מחוברת' כי המשפחה צריכה להתעורר, ואז בתוך ה'משפחה מחוברת' הוא אמר להתפלל על החטוף הזה, על הפצוע הזה, בואו להפגנה הזו, היום קרה כך וכך, היום קרה הנס הזה לעם ישראל".
על רקע זאת מבקשת הרבנית אליה לפנות לבנה הפצוע: "אני רוצה להגיד לך משהו, איתן דוד. תדע לך שכל עם ישראל מחובר, כולם מחוברים, ומי שלא מתעורר עכשיו זה אתה. כולם מחוברים. אם היית יודע כמה תפילות והפרשות חלה ותהילים... עם ישראל עלה בכמה קומות מאז הסיפור הזה, ולכן עכשיו זה הפוך אתה רצית שאנחנו נתעורר כדי שנהיה מחוברים, אז כולם מחוברים ועכשיו התפקיד שלך זה להתעורר. אתיה מחכה לך ודוד מחכה לך ואנחנו מחכים בעזרת ה'".
עוד היא מספרת על היום הראשון לפציעתו של בנה, כאשר בעלה, הרב משה, הודיע לה שהרופאים מעריכים שנותרו לבנם שעות ספורות. היא סגרה אחריה את הדלת באחת המרפאות הריקות שמצאה בבית החולים ו"אמרתי לקדוש ברוך הוא, יש פה אלמנת טרור. לא בשבילי, בשבילה אתה חייב להחזיר את איתן דוד כי כולם נושאים עיניים אליהם ורוצים לראות שהזוג הזה מתפקד כי הם נותנים אור וסוללים דרך".