ברק גונן, מומחה סייבר ומרצה במרכז האקדמי לב, מתריע מפני מתקפות התעמולה הדיגיטליות שמפעילות איראן ורוסיה נגד ישראל והמערב. לדבריו, "בעוד אנחנו מנצחים אותם ב'היי-טק', הם קורעים אותנו ב'לואו-טק'".
כיום, הדגש בתעמולה האיראנית אינו רק בהתחזות לאנשי שמאל אמריקאי — כפי שהיה בעבר — אלא דווקא לאנשי ימין ושמרנים. המטרה, מסביר גונן, היא לפורר את הימין השמרני ולהפנות את תמיכת המפלגה הרפובליקנית נגד ישראל.
גונן מזכיר את מתקפת התודעה האיראנית-חמאסית-רוסית שחווה השמאל הוו'קיסטי בארצות הברית דרך מסרים אנטי-ישראליים, עד למצב שבו אזרחים אמריקאים החלו לצטט את משנתו של בן לאדן. עתה הכיוון התהפך: "בעקבות המלחמה עם איראן, יש מתקפה על הצד הימני של המפה הפוליטית. איראן ורוסיה הקימו מבעוד מועד רשת הכוללת מאות אלפי פרופילים מזויפים, הנחזים להיות תומכי טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. הם מפיצים מסרים שמטרתם לערער את הביטחון והאמון של הציבור הימני-שמרני ולהפנותו נגד ישראל, כולל תאוריות קונספירציה והכפשות".
כך, למשל, הופצו טענות שלפיהן הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) נשלטת בידי ישראל, והושמעו הכפשות על טראמפ שהוא פדופיל והיה קשור לג'פרי אפשטיין — הכול במטרה לשכנע את הציבור הרפובליקני להתרחק מישראל. "זה נעשה בצורה מתוחכמת, עם פרופילים שנבנו במשך שנים והתחזקו בעזרת בוטים שהגבירו את החשיפה והמעורבות", מסביר גונן. כך, מי שעסק עד כה רק בענייני כלכלה מוצא את עצמו לפתע משתף מסרים עוינים התואמים את עמדת איראן ורוסיה.
על השאלה האם הדיסאינפורמציה משפיעה על הציבור הרחב, משיב גונן כי התשובה חד-משמעית: "דור הביניים אולי ממשיך להתעדכן בחדשות דרך התקשורת המרכזית, אבל הדור הצעיר צורך את התכנים דרך הרשתות החברתיות — שם התמונה משתנה לחלוטין". לדבריו, "בעידן שבו טראמפ מקבל החלטות על בסיס תחושת הדופק של תומכיו, להשפעות האלה יש משקל עצום על עמדתו בנוגע לתמיכה בישראל".
כדי להתמודד עם התופעה, סבור גונן שיש לאמץ תכנית סדורה הכוללת התמודדות עם הדילמה המרכזית — איזון בין חופש הביטוי לבין הגנה על הביטחון הלאומי. "אסור לתת לרשתות החברתיות להתנהל ללא פיקוח", הוא מזהיר. לדבריו, הרשתות צריכות להיות מחויבות להציג לרשות ממשלתית ייעודית את כלל הצעדים שהן נוקטות למניעת חדירה והפצה של מסרי תעמולה עוינים, בעיקר כאלה הפוגעים בביטחון המדינה ובאזרחיה. ללא הצגת פעולות אלה, יש לאסור את פעילותן במדינה.
מודל כזה יוכל להוות מנגנון התחלתי להגנה על הדמוקרטיה והחוסן הלאומי, ולהיאבק בצורה יעילה בתעמולה הדיגיטלית המסכנת את חייהם וביטחונם של אזרחי ישראל. גונן מסכם ומדגיש: "בעוד חוק אל-ג'זירה עורר דיון ציבורי סוער, הזירה הדיגיטלית היא זו שיש לתת לה מענה של ממש — כי שם מתחולל הקרב האמיתי על התודעה".