מלחמת 12 הימים שהסתיימה אתמול, לא יכולה כמובן שלא להתכתב עם מלחמת ששת הימים. שישה ימים, רק כפול. ולמה כפול אתם שואלים?
כי מלחמת ששת הימים התרחשה לפני השבר של מלחמת יום הכיפורים, ובמידה רבה הייתה זו שגם הובילה אליו. ההיבריס שתקף אותנו לאחר ההצלחה הכבירה של מלחמת ששת הימים, הגאווה שגבלה ביוהרה, תחושת ההימצאות על גג העולם, כל אלה הובילו לעיוורון הקשה שבו לקינו במלחמת יום הכיפורים.
ואילו כעת? כעת הניצחון הגדול על איראן מגיע לא לפני השבר, אלא לאחריו. לאחר השבר הגדול של השבת השחורה ההיא ב-7 באוקטובר, וגם לאחר השבר החברתי הגדול ביותר שידענו בימי המאבק על הרפורמה המשפטית.
והנה אנחנו כאן: לאחר ניצחון בלתי נתפס על האויב הגדול ביותר שלנו, ועדיין כשליבנו חצוי בין תחושת גאווה והישג נדירים, לבין המחשבה על חטופינו שמצויים בשבי האויב, וכאשר אנו זוכרים היטב את התהום שנפערה למולנו בשעות האבודות והקשות ההן בצהרי יום שמחת תורה.
וכאשר הניצחון הגדול מגיע לאחר השבר, גם הניצחון הוא גדול יותר ושלם יותר. כי הרי ידענו היטב שאין שלם מלב שבור, ואין ניצחון גדול יותר מזה שמושג לאחר שעמדנו כולנו חשופים אל מול האובדן, אוזלת היד והחולשה הגדולה שתקפה אותנו אז. ודווקא מתוך כך ידענו להתרומם כולנו יחד לגובהו האדיר של הרגע שבו אנו נמצאים כעת. להצליח לעבור מחולשה גדולה כל כך כחברה, כמדינה וצבא, לעבר הישגים על גבול הדמיוניים ובלתי נתפסים, כמו אלו שהשגנו במהלך 12 הימים האחרונים. לא רק כלביא קמנו, אלא כעוף החול. כמו ששת הימים, רק כפול.
ומזה נגזר גם האתגר הגדול שבפתחו אנו עומדים: לתרגם את ההישג העצום שנולד מתוך השבר הגדול למשהו שיהפוך לקרקע פורייה, לתחייה ולתיקון חברתי, מוסרי ולאומי, גם בתוכנו פנימה וגם באור שעלינו להקרין לתוך מערכות היחסים החדשות שנבנה ונפתח, עם כל הגורמים שבתוכנו, ומסביבנו. אז לצד הכאב, והאובדן הקשים מנשוא, גם של הימים והשעות האחרונות, אי אפשר שלא לומר בשעות אלה: מזל טוב עם ישראל. אנו בפתחו של שחר של יום חדש - לעמנו, לאזור, לעולם כולו. ואין הדבר תלוי אלא בנו, ובעזרת ה'.
הכותב הוא ראש בית המדרש "שערי ציון" ביד הרב נסים בירושלים, מרצה באוניברסיטת רייכמן, ורב קהילה בצור הדסה