שמוליק ינאי, דודו של סמ"ר רונאל בן-משה מרחובות ז"ל, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 605, שנפל באסון ה'פומה' בחאן יונס מספר לערוץ 7 על דמותו.
"זה באמת ילד שלא מש החיוך מפניו. המפקדים שלו מספרים שהוא היה העוגן של הפלוגה, הרים את כולם, חיזק את כולם. הוא היה אדם שלא חשש מחוסר תכנון, מסתדר בהכל, בעל אופי מדהים. תלמיד מצטיין שהוביל בכל המסגרות החינוכיות ובמקביל גם חי את החיים. אישיות מדהימה.
הוא היה איתנו בשמחות וראינו באמת את האישיות המיוחדת שלו, אדם עם חולצה לבנה של שבת, עם ציצית ועם נשק, אומר דברי תורה. זה הספרא וסייפא שגדלנו עליו. הוא היה נגביסט חוד, תמיד היה הראשון להיכנס לבתים בעזה ולבנון. הוא היה חודשים אחדים לפני סיום השירות. אמרו לו שהוא לא חייב להיכנס לעזה, הוא התעקש, ולצערי הרב הוא נהרג", מוסיף ינאי.
יואב, בן דודו של רונאל ז"ל, מספר: "תמיד היה כיף ושמח איתו. לא זכור לי בכל הילדות שרבנו אחד עם השני. מעבר לכך שהוא היה בן אדם נעים הוא גרם לכל אחד להרגיש שהוא טוב יותר. כשהוא התגייס שמענו על כל מה שהוא עושה בעזה ובלבנון, שהוא הראשון בכל דבר. הוא מסוג האנשים שאתה מרגיש קטן לידם אבל נותנים לך המון עוצמות. הוא היה מלא בשמחה".
הוא מתאר את הרגעים שאחרי קבלת הבשורה הקשה. "בקבוצה המשפחתית היה כאב ואז עדי אחותו כתבה: 'לא להיות עצובים, אנחנו מרימים את הראש. אנחנו חזקים. אנחנו נתאמץ ונביא את הגאולה ואז הוא יבוא ויחזור עם החיוך שלו ואנחנו נחבק אותו'. זו משפחה עם הרבה עוצמות".
עידו, בן דוד נוסף, אומר "עד היום נפגשתי עם השכול רק במעגלים רחוקים. זה מאוד מטלטל ומתוך הניסיון הזה אתה חושב איך לבנות את הרצון להתמסר למדינה ולעם ישראל".
שמוליק ינאי אומר שאת דרכו של רונאל ז"ל ניתן להמשיך דרך השמחה. "חשוב שנשמח, שנחייך שנודה על הטוב שיש בעולם ובמדינה. כמו שהוא תמיד היה שמח, חייך והרים את מצב הרוח, כך אנחנו צריכים לנהוג. אני חושב שזו הצוואה שלו, לכל מקום שמגיעים צריך לבוא עם אנרגיות טובות, ולקחת את החיים בפרופורציות, ולסמוך במה שיש".
בן הדוד יואב מוסיף "אחותו ביקשה בהלוויה שכל אחד ייקח משהו קטן מרונאל על עצמו - אפילו חיוך אני חושב שמה שנותן את הכוח להמשיך הוא לנסות ולשמר את זכרו במעשים שלנו, לנסות לחיות את הדרך שלו".