דו"ח חדש של מכון התורה והארץ, המתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרטט תמונה מדאיגה על מצב החקלאות הישראלית.
הדו"ח, שמטרתו לקרב את הציבור הרחב לנעשה בענף, מצביע על עלייה בתפוקה הכלכלית בענף הצומח, אך מזהיר מפני קיפאון בהיקפי השטחים המעובדים בארץ - ובעיקר באזור עוטף עזה ובגבול הצפון.
על פי הדו"ח, הבצורת הקשה שפקדה השנה את אזור הצפון הביאה לירידה חדה בזריעות והשתילות, והעלתה את החשש לעקירה נרחבת של מטעים. עוד מוצג בו נתון מעניין הנוגע לשינוי בהרכב היערות בארץ: יערות מחטניים (כגון אורן וברוש) כבר אינם הרוב הדומיננטי ביערות ישראל - בשורה משמעותית לנוכח רגישותם הרבה לשריפות.
כמו כן, הדו"ח מצביע על התמתנות ביבוא התוצרת החקלאית בעקבות המלחמה והקשיים מול טורקיה, לאחר שנים של עלייה עקבית בהיקפי היבוא. עם זאת, הדו"ח מזהיר מיבוא משמעותי ראשון של תפוחי אדמה שהחל במהלך השמיטה האחרונה - מגמה שעלולה לסכן את הענף המקומי בטווח הארוך.
מחברי הדו"ח מציינים פערים בדרישות התקן והאיכות הנדרשות מהחקלאים בארץ לעומת התוצרת המיובאת, ומזכירים ממצאי בדיקות אחרונות שטרם פורסמו והצביעו על איכות נמוכה בחלק מהמוצרים המיובאים לעומת התוצרת המקומית. הדו"ח מראה גם את התלות המשתנה בתוצרת חוץ: בעוד בתפוחי אדמה, ירקות ומקשה נשמרת רמה גבוהה של עצמאות, בקטניות, דגנים ושמנים התלות ביבוא נותרת גבוהה.
באשר לעתיד, הדו"ח קורא לקדם מעבר למיכון והפחתת התלות בידיים עובדות - אחת הסיבות המרכזיות להתייקרות התוצרת החקלאית בארץ. עוד מודגש הצורך בהרחבת החקלאות באזורי ההר והגולן, היכולים לתת מענה לקשיים בתנאי הקיץ, בעיקר בענפי העגבניות והפירות.
לסיכום מדגיש הדו"ח את התפקיד המרכזי והאסטרטגי של החקלאות הישראלית, לא רק בהיבט הביטחון התזונתי והאחיזה בקרקע, אלא גם לאור הדגש הרב הניתן לה במקורות היהדות. הדו"ח קורא לממשלה ולחקלאים לשתף פעולה ולהוביל מהלכים של התייעלות והסדרה, שיבטיחו את עתיד החקלאות בארץ - לטובת הביטחון התזונתי, ההתיישבות והאיכות, תוך שמירה על רמות מחיר הוגנות והולמות.
