שלטי החוצות החדשים נתלו שעות ספורות אחרי הפסקת האש שכפה הנשיא טראמפ, מה שאומר שהם הוכנו מספיק זמן מראש.
הקמפיין החדש, בהובלת "הקואליציה לבטחון אזורי", קורא ל"מינוף סיום המערכה באיראן ליצירת סדר אזורי חדש". (מזכירה לכם שהשלטים הוכנו עוד טרם סיום המערכה, כן?), וכך הוסבר הקמפיין בתקשורת: "ההישג הצבאי מול איראן פותח הזדמנות נדירה לשנות את פני המזרח התיכון ולכונן את "ברית אברהם" - קואליציה אזורית עם מדינות ערב המתונות שתפעל מול איראן, שלוחותיה וארגוני הטרור".
נשמע טוב, לא? הרי זו לכאורה תפיסת-העולם של הימין: הסכמי אברהם... אבל אז מגיע המשפט הבא: "הצעד הדחוף ביותר לניצול ההזדמנות הזו הוא... לסיים את המלחמה בעזה ולהשיב את כל החטופים. ישראל יכולה וחייבת למנף את ההישג הצבאי - למדיני. עת מלחמה, עת להסדרה. הגיע הזמן לברית אברהם".
התבלבלתם? גם אני. נמשיך לעיין בקמפיין: בין הדמויות המופיעות על שלטי-החוצות כמועמדות ל"ברית אברהם" אפשר למצוא, מעונב ומחוייט היטב, גם את הארכי-מחבל אבו מאזן, זה שלא גינה עד היום את טבח שמיני עצרת, וממשיך לשלם משכורות מחבלים, ולקדם מערכת חינוך שאינה אלא מערכת הסתה לרצח יהודים.
לא ממש מסתדר עם השקפות העולם של הימין. האמת, שאפילו לא עם אלה של השמאל המתון, הרי חברי הכנסת של השמאל הצביעו כולם-כולם יחד אתנו בעד (או הסתפקו באי-התנגדות) החלטת מליאת הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית. אז זה שמאל שמשמאל לשמאל... ואכן, רפרוף קל באתר האינטרנט של ה"קואליציה" החדשה מגלה שמדובר בעוד תחפושת של אותה הגברת בשינוי אדרת: אמנם דמויות קצת פחות בולטות ומוכרות, אבל כולן ממחוזות השמאל המובהק.
איך כל זה מסתדר עם הידיעות על כך שגם ראש הממשלה חותר עכשיו, בעקבות הניצחון על איראן, להרחבת הסכמי אברהם: "הישגנו ניצחון גדול, והניצחון הזה פותח הזדמנות להרחבה דרמטית של הסכמי השלום" - אמר, אבל בה בעת, באותו סרטון עצמו, הדגיש ראש הממשלה גם את הצורך ב"הכרעת החמאס", ובשום אופן לא דיבר על סיום המלחמה בעזה ללא השגת כל מטרותיה.
אז איך נוכל להבחין בין התוכנית המדינית של הימין ובין קמפיין השמאל? אם נבין לעומק, שהעיקרון המוביל של "הסכמי אברהם" הוא שלום תמורת שלום. שאין שום צורך בנסיגה או ויתור ישראלי תמורת שלום - נבחין בקלות שקמפיין השמאל רק משתמש, בערמומיות ראויה לציון, במותג "הסכמי אברהם" כדי להשיג את הנסיגה והכניעה המיוחלת, מבחינתם.
לא רק במותג הימני של "הסכמי אברהם" השתמש השמאל השבוע. כל מונחי-היסוד של הימין עברו השבוע עיבוד מיוחד כדי להשמישם לטובת קמפיין הכניעה. כך, למשל, שמענו השבוע שלל "מומחים" מסבירים לנו ש"החמאס כבר הוכרע" (מעניין מה חושבים על זה עשרות אלפי מקבלי משכורות-החמאס בעזה), או ש"כדי לעמוד במטרות המלחמה, צריך לנסח מטרות בנות-השגה" (נו באמת: נחזור לכל החיילים שמסרו את נפשם במלחמה על המטרות שאנחנו הגדרנו, למשפחות שלהם שביקשו "תבטיחו לנו שזה לא יהיה עוד סבב", לפצועים שהפצירו שלא נעצור עד הניצחון ונספר להם ששינינו את מטרות המלחמה והחלטנו לרמות אותם וגם את עצמנו...).
משחקי-המילים הללו לא יבלבלו אותנו. פנינו עכשיו להכרעה בעזה. הכרעה אמיתית, כפי שקבענו בהחלטות רשמיות שאין לסגת מהן, כפי שהבטחנו לחיילינו, הכרעה שגם תשיב לנו את חטופינו, פשוט כי חמאס יהיה סוף-סוף במצוקה אמיתית. אבל ההכרעה הזו לא תוכל להתממש כל עוד החלטת הקבינט על ההפרדה ההומניטארית - לא תמומש. תכנית ההפרדה ההומניטארית, הקובעת שסיוע הומניטארי, מפת לחם ועד טיפת מים, כולל תרופות - ינתנו אך ורק לאוכלוסייה, ובשום אופן לא לאנשי חמאס, וזאת רק בנקודות חלוקה שאנחנו נקים, עם אמצעי בידוק שבוחנים מי נכנס ומקבל ומי לא, ובשום אופן לא באזורים בהם מתבצעת לחימה - ההפרדה ההומניטארית הזו היא המפתח להצלחה.
עקרון ההפרדה ההומניטארית, שהיה בעבר דרישה שלנו (הציונות הדתית) בלבד - הוא היום החלטת קבינט מחייבת. יותר מכך: דו"חות מודיעין מפורטים מוכיחים שכל סיוע הומניטארי שנכנס לרצועת עזה בדרכים אחרות - מחזק בוודאות את החמאס, גם כלכלית, גם שלטונית, וגם צבאית. אל מול הדו"חות הללו, אל מול החלטת הקבינט הזו, לא ניתן לקבל יותר מצב בו התכנית הזו לא מקודמת, ודאי אסור להשלים עם פעולות, הנחיות או פקודות המכשילות אותה.
"רב לכם בני לוי" - מוכיח משה רבנו בפרשה את קורח ועדתו, אחרי שניסה לשכנעם ולהוכיח להם את טעותם, ואת התוצאה החמורה שלה, ורש"י מפרש: "דבר גדול אמרתי לכם, ולא טיפשים היו, שכך התרה בהם וקיבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם".
משה רבנו עומד נדהם אל מול אנשים בני שבטו, שלא טיפשים היו, שברור לו שהם מבינים הכל, לא טועים ולא מתבלבלים, ובכל זאת מתעקשים לדבוק במחלוקת למרות שברור להם כמה חמורות יהיו תוצאותיה. כיצד ניתן להבין התנהלות כזו? "רב לכם בני לוי" - הוא זועק אל מול התנהגות שלא ניתן להשלים אתה, שאין ולא יכולה להיות לה שום הצדקה.
מי שנמנע מלקדם את תכנית ההפרדה ההומניטארית בעזה - לא טועה. היום כבר אי אפשר לטעות. היום לכולם ברור וידוע ומוכח, שזה המפתח לניצחון, מפתח חסר-תחליף. מי שממסמס ואינו מקדם את התכנית הזו - לא רק מפנה עורף להחלטות דמוקרטיות של הקבינט, אלא גם גורר בדעה צלולה את חיילינו הגיבורים, ואת מדינת ישראל כולה ל"דישדוש" שאינו גזירת גורל אלא החלטה מודעת, וממילא גם לכניעה בפני חמאס, ולכישלון שלא יכופר. מי שממסמס, או מאפשר למסמס, את תכנית ההפרדה ההומניטארית - כופה עלינו את דרישות השמאל, בלי לשכנע אותנו, רק באמצעות התנהלות שמקדמת אותנו בדיוק לשם. זו התנהלות שלא ניתן להשלים אתה, אין ולא יכולה להיות לה שום הצדקה. ואנחנו מחויבים לעשות הכל על מנת שהיא תשתנה.
ביום ראשון הקרוב יתקיים, על פי דרישתנו, דיון בסוגיית ההפרדה ההומניטארית בפורום הקבינטי המצומצם. צה"ל התבקש להציג בו תכניות מפורטות למימוש מלא של תכנית ההפרדה ההומניטארית. כולי תקווה שהדיון הזה יוביל לפקודות מאד ברורות, לתכנית מימוש טובה ויעילה, ובע"ה לניצחון במלחמה בתוך זמן קצר. כפי שכבר כתבתי: זה ממש בהישג יד.