האסטרטג, רוני רימון, מי שיעץ למספר ראשי ממשלה ופוליטיקאים בכירים, מתייחס בראיון לערוץ 7 להשלכות הצפויות לפרישתו של גדי איזנקוט ממפלגתו של בני גנץ על המפה הפוליטית.
"זה לא מפץ גדול, אלא סוג של חלוקת כוחות מחודשת בגוש המרכז שמאל. זה לא פורץ מעבר לגודלו של הגוש הזה ואין שינויים דרמטיים. נתניהו אמר פעם בציניות 'לא אכפת לי איך השמאל מחלק את קולותיו', אז בלי הציניות שבדברים מדובר במאבק פנים-גושי כדי לראות מי יהיה חוד החנית שיוביל את המאבק מול נתניהו וגוש הימין, סוג של מאבק בין בנט וגורמים אחרים ואיזנקוט שתלוי איפה ישתלב באירוע הזה ולא בטוח שהוא יודע".
האם הסקרים שמלמדים על אפשרות היעלמותה של מפלגתו של בני גנץ אינם מייצרים טלטלה של ממש בגוש השמאל הזקוק לאותם ארבעה או חמישה מנדטים? רימון לא מאמין שהיעלמות שכזו אכן תקרה, אך להערכתו במידה ויהיה חשש אמיתי שכזה השמאל ינהג כפי שנוהג נתניהו במקרה כזה בימין, כלומר דואג לחיבורי מפלגות על מנת שלא לאבד כל קול. "אם יהיה חשש שגנץ יפסיד את כל המנדטים שלו, זו תהיה מכה קשה לגוש השמאל, יהיו איחודים".
עוד שאלנו את רימון אם נכונה ההתייחסות לגוש האופוזיציה כיחידה אחת מול נתניהו, כלומר אם אכן ניתן לראות בוודאות אישים כמו איזנקוט, גנץ ונפתלי בנט מקימים ממשלה יחד עם אחמד טיבי והמפלגות הערביות, ולהבנתו והערכתו של רימון הרוח הנושבת היום בעם ישראל שוללת אופציה שכזו, בעיקר אחרי המלחמות שחווינו בכמעט שנתיים האחרונות. תרחיש ממשלה עם מפלגות ערביות אינו נראה בעיניו ריאלי כעת.
אם כן, בהחלט יתכן שלא גוש נתניהו ולא גוש השמאל יגיעו ל-61 מנדטים. במקרה שכזה המשמעות יכולה להיות חזרה לסבבי בחירות כפי שהיה בעבר, ואולם, אנחנו שואלים את רימון, אם אופציית ממשלת מרכז הכוללת את נתניהו, גנץ, בנט, איזנקוט ואולי גם ליברמן ולפיד יכולה להוות אופציה. את תשובתו הוא מחלק לשני חלקים:
"אני סבור שזה הדבר הנכון לישראל, כי חיבור של כל המפלגות הללו והייתי מוסיף מפלגות נוספות כמו ש"ס ויהדות התורה ובלבד שלא יהיו לשון מאזניים, זו יכולה להיות ממשלה שעם ישראל זקוק לה, וזה היה הדבר הנכון גם בעבר, אלא שהאגו של הפוליטיקאים גובר בדרך כלל על התועלת לעם ישראל", ומשום כך הוא סבור שההיתכנות לממשלה שכזו אינה בעל סיכויים גבוהים.
האם ממשלה שכזו לא תהיה ממשלת שיתוק שבה כל צד ינטרל את יכולת הצד שמנגד לפעול ולקדם אג'נדה? "זה תלוי במנהיגים. בעבר היו ממשלות אחדות שעבדו לא רע כמו במקרה פרס ושמיר שבמשך פרק זמן נכבד עבדו בסדר. זה יהיה תלוי רק במנהיגים. אם מהרגע הראשון כל אחד יחשוב איך הוא מתחמן את הצד האחר זה לא יעבוד, אבל מבחינת טובת עם ישראל זו ממשלה נכונה וראויה. רוב עם ישראל נמצא במקום הזה. לגבי הסיכויים, הם נמוכים בגלל האגואים, הלחצים הפנימיים והחרמות, כמו החרם של לפיד על קואליציה של נתניהו". לתפיסתו של רימון ממשלה צריכה לקום בלי חרמות ומתוך כבוד הדדי של המפלגות החברות בבחירתו של הצד שמנגד מתוך הבנה שעליהן לוותר על כמה מהעקרונות וההבטחות לציבור המצביעים ולהתפשר.
עוד שאלנו את רימון אם להערכתו גדי איזנקוט הוא מזן אחר של גנרלים, לאחר שעד כה ראינו שגנרלים רמטכ"לים התקשו להפנים את ההתנהלות הפוליטית-דמוקרטית, ככל הנראה בשל ההרגלים המנהיגותיים מתקופתם בצבא.
"הרושם שלי מאיזנקוט הוא שמדובר באדם שלוקח את עצמו בפרופורציות. יש לו הכרה בכוחות עצמו אבל מידה של צניעות. גם במסיבת העיתונאים הוא לא אמר שהוא הכי מתאים, אלא שיש לו יכולות למלא כל תפקיד. יש לו את הכישורים, אבל הוא גם אומר שאם זה לא יהיה, אז לא יהיה. האגו שלו במקום הנכון. יש כישורים אבל לא בהכרח כל הקלפים יסתדרו במקום".