במשרד הבריאות ובמערך הסייבר הלאומי מזהירים בימים אלו מהתפרצות גוברת של הונאות סייבר בתחום הרפואה. ההונאות כוללות קמפיינים מזויפים, פרסומים מטעים והתחזות לרופאים בכירים - לעיתים תוך שימוש בלוגו של משרד הבריאות או מוסדות רפואיים מוכרים. על הסכנות ודרכי ההתמודדות שוחחנו בערוץ 7 עם מור בסן, מנהל מחלקת הנדסת תוכנה במכללת הנדסאים אריאל.
"הפצנו לאחרונה התראה על ניסיונות פישינג והתחזות, בהם מוצגים פרסומים רפואיים פיקטיביים - לעיתים אף עם חתימה או תמונה של רופא ידוע - במטרה להונות את הציבור", אומר בסן.
לדבריו, מדובר לא רק בנזק תדמיתי אלא בסכנה בריאותית של ממש. "נתקלנו במקרה של פרופסור בכיר, שגילה בשוק מודעה בה נכתב כי הוא ממליץ על תוסף תזונה מסוים, מבלי שהיה לו כל קשר לכך. רק לאחר שהגיב ברשתות החברתיות - חלק מהקהל הבין שמדובר בזיוף".
לדבריו, מדובר לא רק בנזק תדמיתי אלא בסכנה בריאותית של ממש. "נתקלנו במקרה של פרופסור בכיר, שגילה בשוק מודעה בה נכתב כי הוא ממליץ על תוסף תזונה מסוים, מבלי שהיה לו כל קשר לכך. רק לאחר שהגיב ברשתות החברתיות - חלק מהקהל הבין שמדובר בזיוף".
הטכנולוגיות החדשות, ובראשן הבינה המלאכותית, תורמות להחמרת הבעיה: "קל מאוד היום לייצר פרסום שנראה אמין, להפיץ אותו במהירות ולהטעות קהל רחב. הנזק עלול להיות אדיר - במיוחד כשמדובר באוכלוסיות פגיעות".
כיצד ניתן לזהות שמדובר בהונאה? בסן ממליץ לבדוק היטב את ניסוח המודעה, איכות הגרפיקה, מקור החשבון או האתר, ושם הגוף המפרסם. "אם יש שגיאות כתיב, עוקבים מזויפים או פעילות חדשה ובלתי מוכרת - כדאי להרים גבה. חשוב גם לבדוק אם המידע מופיע באתר הרשמי של משרד הבריאות או הגוף הרפואי הרלוונטי".
עם זאת, הוא מבהיר כי גם זהירות קפדנית אינה מספקת: "יש גם מקרים שבהם נפרצים חשבונות אמיתיים של אנשי מקצוע או אתרים רדומים - מה שמקשה עוד יותר על הזיהוי".
לסיום קורא בסן לציבור לא לנהוג בפזיזות: "אם זה נראה טוב מדי - כנראה שזה לא אמיתי. אל תלחצו מיד על קישורים, ודאו מקור, בדקו פרטים. ככל שנהיה עירניים יותר - כך נפחית את ההשפעה של ההונאות הללו".