"איראן מאחורינו. צריך לחזור לעזה"

האם ישראל בדרך לסיום המלחמה בעזה? עם סיומה של המלחמה באיראן, תשומת הלב חוזרת באופן טבעי לרצועת עזה.

לאחר יותר מ־600 ימים של מלחמה, ובעיצומו של מבצע 'מרכבות גדעון', טוענים גורמים בכירים בצבא למיצוי הלחימה בעזה. זאת במקביל לקריאות ההולכות ומתגברות לסיום המלחמה, לצורך שחרור חטופים או מעבר למהלכים מדיניים היסטוריים של ישראל.

גם הממשל האמריקני מצידו מפעיל לחץ מסיבי, במטרה לזרז הפסקת אש בין חמאס לישראל. דוברת הבית הלבן מיהרה להבהיר השבוע כי הנשיא מעוניין בהפסקת הלחימה בעזה, וגם הנשיא טראמפ בעצמו לא נמנע מלהתבטא בנושא ולשקף את עמדתו הנחרצת. ימים לפני פגישתו עם ראש הממשלה בוושינגטון, השיב הנשיא טראמפ לעיתונאי ששאל עד כמה נחוש יהיה עם נתניהו בעניין עזה: "אני אהיה נחוש מאוד עם נתניהו בעניין עזה, אבל הוא רוצה בזאת גם. נתניהו רוצה לסיים את המלחמה בעזה", פסק טראמפ. עוד הוסיף: "אני מאמין שתהיה עסקה בשבוע הבא". בהמשך אף פרסם כי "ישראל הסכימה לתנאים הדרושים להשלמת הפסקת אש בת 60 ימים, שבמהלכה נעבוד עם הצדדים כדי להביא לסיום המלחמה".

אך לצד הלחצים להפסקת אש בעזה, שהסיכוי לחזרה ללחימה אחריה קלוש, עולה מנגד הדרישה דווקא לא להרפות בעת הזאת, להמשיך להפעיל לחץ על חמאס ולהילחם עד להסרת האיום העזתי במלואו, תוך השגת כל מטרות המלחמה: הכרעת חמאס ושחרור החטופים כולם. אותם קולות מתריעים כי אם ישראל לא תשמיד את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס לחלוטין, הוא יוכל בעתיד הלא רחוק לשוב ולהתעצם וביתר שאת. עוד עולה החשש כי עסקה חלקית לשחרור חטופים תגזור את גורלם של מי שייוותרו מאחור.

הקבינט המדיני־ביטחוני המצומצם התכנס השבוע כמה פעמים כדי לדון על המשך הלחימה בעזה ועל עסקה אפשרית, כשברקע הציפייה האמריקנית, כאמור, להגיע לסיום מהיר של המלחמה ברצועה. המתווה שדנים בו כעת מתבסס על 60 ימי הפסקת אש בשלב ראשון, כאשר ביום הראשון ישוחררו 8 חטופים חיים. 2 חטופים חיים נוספים ישוחררו ביום ה־50, בנוסף לשחרור 18 גופות חטופים בכמה פעימות במהלך הפסקת האש. נקודות המחלוקת המשמעותיות כעת הן סביב הערבויות שחמאס דורש לסיום המלחמה, והמרחבים שמהם תהיה נסיגת צה"ל במהלך הפסקת האש. בשלב זה נראה כי חמאס לא מתגמש בעמדותיו, אך צפוי כי הלחץ המופעל עליו מצד ארצות הברית והמתווכות יעשה את שלו, ולא מן הנמנע כי כבר בשבוע הבא המשא ומתן להפסקת אש יעלה שלב.

"לא מסכים שיש דשדוש"

מי שיושב בקבינט המצומצם ומעורב בדיונים הדיסקרטיים על גורל המלחמה בעזה הוא יושב ראש הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמדגיש בפתח דבריו כי "המלחמה בעזה חייבת להסתיים אך ורק בניצחון".

מה הוא ניצחון בעיניך?

"ניצחון זה לעמוד במטרות המלחמה שהגדרנו, שהן: מיטוט והשמדה מוחלטת של היכולות הצבאיות, השלטוניות והאזרחיות של חמאס, הסרת האיום מעזה והשבת החטופים. זה הניצחון המוחלט, והתרגום שלו הוא שאנחנו משמידים את חמאס ומחסלים אותם", מדגיש השר סמוטריץ' נחרצות. "אנחנו מתנהלים מול הגורם האסלאמי הכי קיצוני שיש. הסונים במובן הזה עוד יותר קיצוניים מהשיעים, שיודעים לפעמים להוריד את הראש. חמאס חותר להשמיד את מדינת ישראל".

ולא מעניין אותו המחירים שנגבים ממנו בדרך.

"בדיוק. ויש לו סבלנות, מבחינתו כל תבוסה היא זמנית, ובסוף אם אנחנו לא נשמיד אותם הם ישמידו אותנו. לכן חובה להשמיד את המחבלים, לקחת מהם את הנשק, להשמיד את כל המנהרות ותשתיות הטרור ולפרז את עזה, כדי שביום שאחרי - עזה לא תהיה איום על מדינת ישראל", הוא קובע. "על גבי זה צריך להתחבר לתוכנית של הנשיא טראמפ, ולעודד הגירה מרצון לכמה שיותר עזתים שמבינים שאין עתיד בעזה ושאפשר להתחיל חיים טובים יותר במקומות אחרים. ועל גבי זה אפשר גם לחדש התיישבות בעזה. אבל קודם כול ולפני הכול, להשמיד את האויב ולחתור לניצחון".

אבל אנחנו בדרך לשם כבר יותר מ־600 יום.

"בעשרים החודשים האחרונים היו הרבה שאמרו לנו שאי אפשר לנצח. התקשורת באולפנים, ולפעמים הצבא בדיונים. עכשיו בואו נחשוב מה המסר שעלול להיות חלילה אם אחרי הניצחון המהדהד באיראן, והניצחון הפנטסטי מול חיזבאללה, ואחרי שחיסלנו בשבוע את כל צבא אסד, עכשיו מול חמאס אנחנו נכנעים. מה יגידו? שלישראלים יש אולי יכולות טכנולוגיות ומודיעיניות מעולות, אבל בסוף הם חלשים ברוח, אפרופו נאום קורי העכביש של נסראללה, ובנקודה הזאת אפשר להכריע אותם. כמובן אסור שזה יקרה בשום פנים ואופן", הוא מתריע.

"התוצאה המעשית לכניעה לחמאס תהיה מסוכנת מאוד. המסר יהיה שכדי להכריע את מדינת ישראל לא צריך מטוסים וטילים וכוח רדואן, צריך רק לחטוף יהודים. ואז כל יהודי בכל מקום בעולם יהפוך יעד לחטיפה. לכן חייב להיות ברור שצריך לנצח את האויב בעזה, ולנצח משמעותו להשמיד את חמאס. לא יהיה חמאס בעזה ביום שאחרי כישות מתפקדת - לא שלטונית ולא מוניציפלית. לא יהיה עוד תשלום משכורות, לא אחזקת נשק, לא חפירת מנהרות ולא החזקת חטופים".

מה אתה משיב לטענה שיש דשדוש בעזה? אנחנו במרכבות גדעון כבר חודש וחצי, ומה השתנה? יש תחושה שעושים עוד מאותו דבר.

"אני לא מסכים שיש דשדוש", הוא הודף את הביקורת, "צה"ל שולט היום כבר בערך ב־50 אחוזים מרצועת עזה, כשהוא גם עשה שם תמרון עומק. לא רק תמרון מלמעלה, אלא השמדת כל התשתיות, כולל הכול. יש עכשיו שלוש אוגדות שמתמרנות ממש היום בצפון רצועת עזה, אוגדות 98, 99 ו־162, והן גם ממשיכות את הכיבוש. שינינו את השיטה", הוא מתעקש, "מה שהיה לפני הפסקת האש הקודמת של הפשיטות - נכנסים, יוצאים - נגמר. עכשיו אנחנו נכנסים ואנחנו נשארים. אנחנו משמידים ומעמיקים כל הזמן את ההישג, משמידים את תשתיות הטרור, כשבסוף התהליך חייבת להיות עזה מפורזת. זה דבר שעובדים עליו כל הזמן. נכון שעבדו בקצב איטי יותר, ויש גם פער בין הקצב המהיר שאתה רוצה להתקדם בו לבין הרצון להגן על הכוחות, לתת להם מעטפת מלאה. אני חושב שצריך לעבוד מהר יותר, רק שאני רוצה שנעבוד חכם ולא רק מהר.

"ברגע שיהיה לנו את המרחב ההומניטרי הסטרילי בדרום, נידרש לעשות תמרון שגורף את כל האוכלוסייה מצפון הרצועה דרומה, אל המרחב ההומניטרי הסטרילי הזה. ואז נשאר שם רק חמאס ואפשר לעשות את המצור, שחשבתי שהיה נכון לעשות כבר מזמן, ואני חושב שאין שום בעיה משפטית לעשות אותו, כי אתה נותן אוכל למי שרוצה במקומות אחרים. המשפטנים אמרו שאי אפשר כל עוד יש אוכלוסייה? אז נרחיב את המרחב ההומניטרי בדרום, נתמרן כדי לדחוק את כל האוכלוסייה לשם ואז, אחרי שהוצאנו את האוכלוסייה ונשאר חמאס, יהיה אפשר להתיש אותו במצור ולסיים את ההשמדה שלו. אני מקווה שהוא גם ייכנע וגם יחזיר את כל החטופים בשלב הזה. זאת התוכנית, וצריך לראות שעושים אותה מהר, אבל בעיקר חכם, כדי לנצח".

"טראמפ מגבה אותנו"

כרגע נראה שמבחינת ארצות הברית הסיפור בעזה הסתיים, אלה הפרסומים מוושינגטון. נאמר מפורשות שעכשיו חותרים לסיום המלחמה בעזה.

"אנחנו מנסים להפעיל לחץ כבד מאוד על חמאס, דרך ארצות הברית והקטארים וכולי, כדי שחמאס ייכנע. אם חמאס ייכנע וראשיו יוגלו מרצועת עזה, והם יניחו את הנשק, ועזה תפורז וכמובן כל החטופים יחזרו אלינו - זה מצוין. אבל אם הדבר הזה לא יקרה - ואני לא רואה כרגע סימנים שחמאס הולך להיכנע בשלב הזה - אנחנו נצטרך להכניע אותו דרך התוכנית שאמרנו. יש נקודת מחלוקת אחת שאני רוצה לשים אותה על השולחן, בין ראש הממשלה ואחרים לביני, על מה שקוראים עסקה זמנית", מצהיר השר סמוטריץ', "יש כרגע ניסיון של ראש הממשלה והשר דרמר ושר הביטחון כ"ץ, ולמעשה כולם חוץ ממני, יחד עם ארצות הברית, להביא לאותה עסקה חלקית, מתווה ויטקוף, שבה מקבלים חצי מהחטופים החיים והחללים בתמורה ל־60 יום של הפסקת אש. בכל אופן, גם אם הדבר הזה יקרה, אז בזמן הזה נבנה את אותו מרחב הומניטרי חלופי ונתכונן לשלב הבא. אבל אני חושב שזו טעות", הוא אומר, "אני חושב שצריך כרגע לנצל את המומנטום החזק שיש לנו עם הניצחון באיראן, ולעשות מהר את התוכנית שדיברתי עליה - הקמת מרחב הומניטרי, הפרדת חמאס מהאוכלוסייה ואז כיבוש, מצור, תמרון והשמדת חמאס. חבל עכשיו לתת לחמאס זמן להתאושש, לנוח עוד פעם ולקבל סיוע. אבל אחרים חושבים אחרת ממני, כיוון שרוצים לקבל חזרה מחצית מן החטופים. אני חושב שזו טעות", הוא מדגיש.

"ואם חמאס לא יסכים למתווה ויטקוף, אז יש לנו גיבוי מלא מארצות הברית לסיים את המערכה הזאת, לעשות את כל מה שצריך כדי להשמיד את חמאס. אני חושב שהנשיא טראמפ מחויב לתנאי שלא יהיה חמאס בעזה אחרי המלחמה. הוא מבין שאנחנו לא יכולים לתת לנאצים האלה לחיות מטר מהגדר שלנו, מרחק יריקה מהיישובים שלנו, מהילדים שלנו. שום דבר בעניין הזה לא השתנה. אנחנו נחושים בזה, והוא מגבה אותנו", מציין סמוטריץ'.

"שוב, אני מבין את התחושה בציבור שדברים לוקחים זמן, אני רק מסביר שהם לוקחים זמן אובייקטיבית. תסתכלו על כל הזירות, לא רק על עזה. בסופו של דבר יש לנו צבא בגודל מסוים, ויש הרבה מאוד אילוצים ומגבלות ועניינים מדיניים. וכשמסתכלים על כל מה שעשינו ב־20 החודשים האלה, אני כבר לא בטוח שזה הרבה זמן. אחרי 40 שנה של קונספציה הפכנו את הקערה, שינינו את התפיסה. כשמסתכלים על כל הזירות, ההספק הוא בהחלט טוב. יבול מבורך של הישגים צבאיים בכל הזירות. נכון, צריך להשלים את זה בעזה וצריכים להיות מאוד נחושים שם, והמפתח להערכתי הוא הנושא האזרחי, לנתק את חמאס ואז לעשות מצור, להכניע אותו ולהחזיר את החטופים. בעניין הזה יש לנו גיבוי מארצות הברית. אם חלילה לא, אז צריך לדעת לעמוד על ביטחוננו. ידענו לעמוד מול ביידן. בסופו של דבר, בכל מה שנוגע לקיום שלנו ולביטחון שלנו, אני חושב שהוכחנו שאנחנו יודעים לעמוד על שלנו, גם מול לחצים כבדים מאוד".

אבל אנחנו כבר 20 חודשים במערכה הזאת.

"זה לוקח הרבה זמן משלוש סיבות. קודם כול אובייקטיבית, כי באמת יש שם עבודה. זה מִתאר אחר לחלוטין מאשר למשל באיראן. כל עזה היא מרחב טרור ענק עם תשתיות טרור עצומות, שלוש קומות מתחת לקרקע. ויש ביטוי שאומר: אבן שטיפש אחד זורק גם 20 חכמים מתקשים להוציא. ב־30 השנים של אוסלו, עדר של טיפשים מילאו את הבאר באבנים, ולוקח זמן להוציא אותן", הוא מלין, "זו עבודה יסודית, מורכבת ושיטתית מאוד שלוקחת זמן. אנחנו מתקנים נזקים של 40-30 שנה של אוסלו, של כניעה, קונספציות, מדיניות הכלה, שבהן נתנו למפלצות הגדולות האלה לצמוח לנו על הגדרות".

ויש שיגידו שגם דאגו להעביר להם מזוודות מלאות בדולרים.

"נכון. אני מסכים. אני האחרון שאלמד על כך זכות. כידוע אני מאלה שהתנגדו לאוסלו ולגירוש מגוש קטיף. אמרתי שצריך לכבוש את עזה כבר לפני שנים וגם התנגדתי למזוודות, אבל המזוודות הן רק התוצאה", הוא מבקש לסייג, "כשאתה לא מוכן לשלם את מחיר המלחמה, כשאתה עוצם עיניים ומשכנע את עצמך שהכול יהיה בסדר, אז אתה אומר: נדאג שיהיה שם מה לאכול, ומכניס מזוודות. אלה כבר התוצאות. הזהרנו מהדבר הזה עשרות שנים, אבל ב־20 החודשים האלה אנחנו משנים את תפיסת הביטחון של ישראל מהשורש", הוא מדגיש.

"40 שנה עשינו הרבה טעויות, 40 שנה חשבנו שצריך שיהיה צבא קטן וחכם וחשבנו שאפשר לברוח מלבנון והטילים של חיזבאללה יחלידו. חשבנו שאפשר לברוח מעזה ולא יהיה חמאס. חשבנו שאפשר להעלים עין מכל מיני דברים, והנה פירקנו את חיזבאללה ואת אסד ותקפנו באיראן. שינוי מציאות לוקח זמן. זה לוקח זמן כי עסקנו בכמה זירות בו־זמנית. זה לוקח זמן כי אנחנו מתקנים נזקים של עשרות שנים, וזה לוקח זמן כי באמת עזה זו עבודה קשה, בית בית, קיר קיר, מנהרה מנהרה. ובסוף אין תחליף לתמרון, לבאגרים שמשמידים את כל תשתיות הטרור".

למשוואה הוא מוסיף את סוגיית החטופים: "סיבה נוספת שהמערכה בעזה לוקחת זמן היא שהגדרנו שתי מטרות מלחמה, ואנחנו לא מוכנים לוותר על אף אחת מהן: גם להשמיד את חמאס וגם להחזיר את החטופים, ואין ספק ששתיהן משפיעות זו על זו. לפעמים צריך לעבוד יותר לאט ויותר בזהירות, כי אתה לא רוצה חלילה לפגוע בחטופים, והייתה הפסקת אש באמצע והוכנס המון סיוע - שאנחנו התנגדנו לו - ואז לקח לנו הרבה זמן להתיש את חמאס. ויש לחצים בין־לאומיים שצריך לנהל, ותקופה ארוכה מאוד היה לנו את ממשל ביידן. שיהיה ברור, אני מתחילת המלחמה, בדצמבר 23', זעקתי מעל לכל במה נגד האופן האווילי שניהלנו בו את הסיוע ההומניטרי. כולם מכירים את העימות הקשה שהיה לי עם הרמטכ"ל הקודם. אני חושב שעכשיו מתקדמים בעניין הזה, ונכון, זה עדיין רחוק מלהיות מושלם. ישנה החברה האמריקנית שמחלקת בחלק מהמקומות, וזה עדיין לא מספיק. צריך לוודא שאנחנו לא מכניסים סיוע שהופך סיוע לאויב".

ההתרשמות היא שגם שיטת המרכזים החדשים לחלוקת הסיוע מקרטעת, וחמאס בכל זאת מצליח להשתלט על חלק מהסיוע.

"זה לא נכון. על המרכזים הוא לא מצליח לשים את ידו. הבעיה היא שכיוון שהמרכזים האלה הם בדרום הכניסו סיוע גם לצפון, ושם על חלק מסוים חמאס השתלט. אני כידוע הצבתי קו אדום לראש הממשלה בעניין הזה בשבוע שעבר, וראש הממשלה נתן הנחיה לעצור. אני מאלה שחושבים שנכון לשלם מחירים - גם מדיניים וגם כלכליים - כדי לנצח במלחמה הזאת, אבל בכל זאת צריך להתנהל פה נכון ובאיזונים. המערכה בעזה מורכבת מצד עצמה, אובייקטיבית היא לוקחת זמן, אנחנו מול הרבה זירות כולל זירות מדיניות, אבל אנחנו גם כל הזמן מנסים להחזיק את שתי מטרות המלחמה. אין ספק שאילו לא היו חטופים, הכול היה הרבה יותר פשוט, היינו יכולים להסתער על עזה בצורה הרבה יותר אגרסיבית. יש רצון, ברוך השם הצלחנו להוציא את רובם, נשארו לנו כ־20 חטופים בחיים ויש עוד חללים שצריכים להביא לקבר ישראל. עמדתי היא שלצד החשיבות הגדולה מאוד של השבת החטופים, אנחנו לא נוותר בשום פנים ואופן על מטרת המלחמה של השמדת חמאס, ואני חושב שאנחנו הולכים לשם. אנחנו בדרך לשם, גם אם ייקח קצת זמן", הוא אומר נחרצות.

השר סמוטריץ' משתף כי גם ההכנות למערכה באיראן היו גורם מעכב במלחמה בעזה: "היום אפשר לספר דברים שלא יכולנו לספר. את אומרת שמבצע מרכבות גדעון לא עובד די מהר? נכון. אנחנו יצאנו למבצע לפני קצת פחות מחודשיים, אבל בזמן הזה הפנינו הרבה מאוד קשב ומשאבים ויכולות של הצבא ושל הדרג המדיני לאיראן. אני חושב שזה היה נכון, ואין ספק שעכשיו, כשאיראן מאחורינו, ואחרי שהסרנו את האיום המיידי, צריך לחזור לעזה".

אז מה אתה צופה שיהיה?

"אנחנו יושבים על המדוכה. מהיום הראשון למלחמה אני אומר שמה שיכריע את המלחמה זה האירוע האזרחי, לא האירוע הצבאי: ניתוק חמאס מהאוכלוסייה ומהסיוע. אנחנו עובדים עכשיו על הקמת מרחב הומניטרי גדול מאוד מדרום לציר מורג, שאליו יהיה אפשר להניע את כל אוכלוסיית עזה, ואז סוף סוף יהיה אפשר להטיל את המצור על כל יתר הרצועה".

זה יקרה?

"כן. זו הנחיה שנתנו לצבא בשני הדיונים שהיו ביום ראשון, וזה יעלה לקבינט בסוף השבוע לתיקוף. בהחלט. ושוב, זה יכול לקחת את הזמן שלו, כי זה מבצע לוגיסטי גדול מאוד, אבל אין דרך אחרת. זה לא קל לצבא, והצבא מפחד מממשל צבאי ומהשאלה איך ננהל מיליון וחצי עזתים במרחב הזה. זה לא דבר קל, אין תקדים לזה בעולם. זה מבצע לוגיסטי מגה־מורכב: איך לתת אוכל לאנשים בתוך אזור מלחמה בלי שזה יגיע לאויב", הוא מתאר את האתגר. "אני מבין את החששות של הצבא, ואני אומר לצבא שגם במאמץ הצבאי ובתמרון לא הכול ברור מראש ובצדק, ולומדים תוך כדי תנועה. אין צבא בעולם שעשה את מה שעשינו באיראן, אין צבא בעולם שעושה את מה שעשינו ועושים בעזה, ואין צבא שצריך לנהל מבצע לוגיסטי כזה ולנתק את האוכלוסייה מחמאס, אבל אין ברירה. בלי זה אי אפשר לנצח".

"המפתח להכרעה הוא שליטה"

חבר הכנסת עמית הלוי (ליכוד), חבר ועדת החוץ והביטחון, מעלה ביקורת חריפה על התנהלות הצבא ברצועה וסבור כי מבצע 'מרכבות גדעון' לא קידם דבר ממטרות המלחמה. "המטרה של כל מלחמה היא אחת - ניצחון. כלומר הכרעה מלאה של האויב. לצערי הרב זו לא המטרה שעולה מהתוכניות שהרמטכ"ל מציג לקבינט. כמו בכל התוכניות של המטכ"ל מהיום הראשון של הלחימה ברצועת עזה, התכלית המבצעית היא פגיעה בחמאס, אך פגיעה אינה הכרעה", הוא מחדד, "מטרת הלחימה הראשונה בהחלטת הקבינט ב־7 באוקטובר הייתה 'השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס'. כל מי שקורא את הדוחות המודיעיניים ומכיר את מה שקורה ברצועה, יודע שהמוסדות של חמאס לא נפגעו בכלל. 25 רשויות מקומיות, מערכות דתיות, חברתיות, חינוכיות וכלכליות ממשיכות לפעול כמעט ללא הפרעה לאורך כל המלחמה. השליטה המלאה של חמאס בסיוע, גם במתכונת החדשה שבה חלקו מגיע בחבילות ולא במשאיות, מאפשרת לחמאס שליטה כמעט בלעדית באוכלוסייה, וכך הוא מצליח לקזז כל פגיעה, לגייס לוחמים חדשים ולהמשיך לפגוע ולהרוג בחיילינו".

האם יש לשיטתך דרך להכריע אותו?

"ודאי שבכוחנו להכריע את חמאס. המפתח להכרעה הוא שליטה. כשחמאס שולט בשטח ובאוכלוסייה, כשאנחנו באופן אבסורדי מספקים לו את משאבי הדלק והמזון, הוא ימשיך לממש את משימת חייו שהיא השמדת ישראל", הוא קובל, "חמאס אינו מחשיב את הפגיעות שהוא סופג, ובמידה רבה הן גם משרתות אותו במערכת הבין־לאומית, בלחץ שהן יוצרות על ישראל ובסיוע הכלכלי שהוא מקבל ממקורות רבים. לכן ההכרעה תלויה בשליטה ישראלית מלאה ברצועת עזה, והדרך להגיע אליה היא במצור על הרצועה או לכל הפחות על חלקים ממנה, תא שטח אחרי תא שטח, כפי שתואר בהרחבה ב'תוכנית האלופים'. מול לוחמי גרילה בשטח אורבני צפוף, עם מערכת מנהרות עצומה כמו בעזה, הדרך היחידה הנכונה היא מצור", הוא פוסק.

"לאחר סגירת תא שטח ניתן לאפשר פינוי לאזורים הומניטריים דרך נקזים ואז, לפני שמכניסים את חיילינו לטיהור מלא של השטח, יש להשמיד את כל מקורות המחיה בשטח הנצור. זה ייקח לכל היותר שבועיים עד שהרוצחים יצאו מהמחילות מותשים ורעבים. אם נעשה כך בכל הרצועה, המלחמה הזאת תימשך לכל היותר חודשיים, ובלי המחירים הנוראיים שאנחנו משלמים היום".

הרמטכ"ל טוען שהמבצע קרוב למיצוי, הקולות שקוראים לסיום המלחמה מתגברים וגם ארצות הברית מצטרפת לקריאה הזאת. לאור זאת, כיצד לדעתך ישראל צריכה לנהוג?

"סיום המלחמה במצב הנוכחי הוא סכנה קיומית למדינת ישראל", הוא מזהיר, "אנחנו ולמעשה העולם המערבי כולו נבחנים בעזה. אם חס וחלילה אחרי הטבח השואתי והברברי שעברנו, ארגון הטרור שביצע אותו לא יוכרע - הלקח יילמד בכל הזירות סביבנו לדורות רבים. מעבר לכך, לא נוכל להסיר את האיום מרצועת עזה בלי דה־רדיקליזציה של החברה שנמצאת כבר עשרות שנים תחת שליטה וחינוך דתי הקורא ומכשיר להשמדת ישראל. אין שום משמעות לרעיונות העוועים של ממשלה טכנוקרטית או גורמי חוץ שינהלו את הרצועה, כשרובם המוחלט של בתי האב ברצועה הם חברים בחמאס וכ־100 אלף איש מתוכם הם לוחמים או עובדים במכונת רצח העם ששמה חמאס. לא צריך להיות נביא כדי לדעת שהמפלצת החמאסית תתעצם מחדש וש־7 באוקטובר הבא הוא רק עניין של זמן".

אם חמאס ייתן אור ירוק לעסקה לשחרור חטופים תמורת סיום המלחמה, מה על ישראל לעשות?

"סיום המלחמה ללא הכרעת חמאס הוא מחוץ לקווים האדומים ששומרים על הביטחון הלאומי שלנו, והוא כמובן גם בניגוד לטובת משפחות החטופים כמו כל משפחה אחרת בישראל, שבניהן עלולים להיחטף שוב אם המערכה הזאת לא תסתיים בהכרעה מוחלטת של חמאס ובשליטה ישראלית בחבל עזה", הוא שב ומדגיש.

"לכן, כל הסדר שימנע הכרעה אינו בא בחשבון. בצד הדברים הללו מחובתי לציין, לאחר שקראתי את הדוחות הרלוונטיים, שבשתי הפעמים שבהן חמאס אישר הודנה - מה שבמערב מכונה 'עסקה' - הן קרו בעיקר ואולי רק בגלל הפעולות הצבאיות שננקטו. אם כן הניסיונות להימנע מפעולה צבאית אפקטיבית רק מרחיקות את האפשרות לעסקאות זמניות עם חמאס, ובוודאי לא מקרבות אותה".

"אסור עכשיו להוריד הילוך"

יעקב ניצן, מייסד וחבר פורום הגבורה, שבנו גלעד־נחמיה הי"ד נפל בקרב בעזה, מודאג ביותר מהדיבורים על סיום מלחמה בעזה ללא השגת שתי מטרות המלחמה. "חד־משמעית זו תהיה טעות אדירה. אנחנו לא יכולים, פשוט לא יכולים, לתת את הפרס הזה לטרור", אומר ניצן, "אי אפשר לעצור את המלחמה בעזה בלי להשלים את כל המטרות. רק להבין שהמשמעות לסיום המלחמה בלי הכרעה תהיה שחטיפת אזרחים ישראלים תהפוך לכלי מיקוח סופר־לגיטימי ותמריץ מעוות לכל ארגון טרור בעולם, בטח ובטח לחמאס. זה משהו שחייבים למנוע אותו. אי אפשר לעצור את המלחמה עד שלא כל החטופים בבית, גופות וחיים. זו לא שאלה בכלל", הוא מתרעם.

"דבר שני, חמאס לא יכול להישאר בשלטון. לא עברנו את כל הדרך הזאת, לא עשינו את כל המהלך הזה עד עכשיו לשם כך. ואני מזכיר שאנחנו גם מצפים מהנשיא טראמפ, שהצהיר בפברואר שהוא יפתח את שערי הגיהינום על עזה אם הם לא ילכו למשא ומתן ולא יחזירו את החטופים, שיקיים את הבטחתו. אנחנו בעד הדבר הזה. אנחנו מאמינים שסיום המלחמה בלי השגת מטרות המלחמה הוא טעות שאנחנו נשלם עליה ביוקר. זו תהיה בכייה לדורות".

לאורך המלחמה נפגשתם עם ראש הממשלה, והוא הבטיח לכם 'עד הניצחון'. מה המסר של פורום הגבורה אליו כעת?

"הרבה פעמים, ברגע שאתה משיג איזה הישג, אתה נרגע. אתה אומר: 'וואו, ניצחנו, עברנו את איראן, יצאנו עם ידנו על העליונה מהאיום הכי גדול על מדינת ישראל, אז בואו עכשיו נוריד הילוך, בואו נעשה פה משא ומתן לעסקה'. האנשים האלה היו בעד ניצחון מלא וברור בעזה, ואי אפשר לשנות את זה. אנחנו אומרים: 'אדוני ראש הממשלה, אי אפשר לעצור את האירוע בעזה עד שלא מסיימים אותו בצורה הכי נכונה והכי מדויקת למדינת ישראל, כמו שהגדרתם מלכתחילה'", הוא פוסק, "יתרה מזאת, אנחנו בשיח עם מפקדים ועם קצינים. והחיילים היום ברצועה, ואני אומר את זה במלוא הכאב, מדברים כרגע על דשדוש וחוסר הכרעה. זאת לא מלחמה, זה סוג של מבצעים. אם אתה רוצה להכריע, אתה צריך לצאת למלחמת הכרעה. אם אתה לא עוצר לגמרי את הסיוע ההומניטרי ההזוי הזה שחמאס משתלט עליו, וזה מאפשר לו להמשיך לשרוד ולהילחם בצה"ל - אנחנו עובדים באיוולת. יש פה כל כך הרבה אנשים חכמים, יש כל כך הרבה עוצמה ורוח גדולה, ואתה משתגע מעוד חייל ועוד חייל שנופל ועוד פצצה ועוד מטען שמטמינים שם. צריך ללכת למלחמה, מלחמה אמיתית, ולהסתער קדימה, אחרת אנחנו נמשיך לחטוף אבדות ונדשדש בתוך הבוץ האין־סופי של עזה. אסור לזה לקרות".