ראש הממשלה מבקש למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ. על מנת למנוע לזות שפתיים הודיע ראש הממשלה כי ראש השב"כ לא יעסוק בפרשיות שנקשרו בלשכת ראש הממשלה, כלומר בפרשת קטאר ובפרשת ההדלפה לעיתון ה'בילד'.
המשמעות המעשית של ההודעה היא שהממשלה תאשר את מינויו של האלוף זיני לראשות השב"כ בכפוף לחתימתו על הסדר ניגוד עניינים שמעביר את סמכויות החקירה בפרשיות הנ"ל למשנה לראש השב"כ.
בעתירה לבג"ץ נגד המגבלות שהטילה היועצת המשפטית לממשלה על מינויו של זיני, הגישה היועצת המשפטית לממשלה את חוות דעתה, וקבעה בעניין הודעתו של ראש הממשלה על כך שראש השב"כ החדש לא יעסוק בנושאים אלה כי "אין יסוד להנחיית ראש הממשלה כי ראש השב"כ הנכנס לא יעסוק בחקירות, וממילא לא מדובר באפשרות מעשית. משמעות הנחיה זו היא פגיעה בחקירה וביכולת להגיע לחקר האמת".
היועמ"שית נותנת שני טעמים לעמדתה זו. ראשית, ראש הממשלה איננו מוסמך לקבוע מי מצוי בניגוד עניינים. שנית, מעבר לעובדה שיש בהודעה זו משום הכרה בקיומו של חשש לניגוד עניינים, יש בה אף כדי להעצים ולחדד קושי: הגורם שלגביו בית המשפט הנכבד פסק כי הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים, מבקש עתה לקבוע כי יהיה זה גורם בכיר פחות בגוף החוקר שיהיה אחראי על חקירת מקורביו.
בכל הכבוד, הטעמים הללו מזכירים לי את הבדיחה על האריה שמכה את השפן לאחר ששאל אותו אם יש לו מיץ גזר וקיבל תשובה שלילית. למחרת דואג השפן להשיג מיץ גזר, וכאשר פונה אליו שוב האריה ושואל אם יש מיץ גזר הוא מכריז בגאווה שיש לו. האריה שוב מכה את השפן ומסביר שהוא שונא מיץ גזר. האריה במשל הזה הוא היועצת המשפטית לממשלה, והשפן הוא ראש הממשלה. זה לא ממש משנה מה יעשה נתניהו כדי לנטרל את הפוטנציאל לניגוד העניינים, כי תמיד אפשר לטעון שלא ייתכן שיציע הצעות בנושא שבו יש לו ניגוד עניינים.
אבל האם אין כאן איפה ואיפה? ובכלל, האם יש מניעה אמיתית להעביר את הסמכויות בנושא החקירות הרגישות הללו למשנה לראש השב"כ? ראשית, נבהיר כי מי שמטפל כעת בחקירות הללו הוא המשנה לראש השב"כ, שכידוע מונה כממלא מקום של ראש השב"כ עד למינוי קבע. ואולם נשאלת השאלה, האם תהיה מניעה שימשיך לטפל בחקירות הללו גם לאחר מינוי הקבע של דוד זיני, ככל שימונה ויחתום על הסדר ניגוד עניינים? התשובה היא פשוטה וברורה, אין מניעה כזו.
איך אני יודע? כי בג"ץ אישר את מינויו של רב ניצב דני לוי למפכ"ל. וגם בעניין מינויו של דני לוי נטען כי יש פוטנציאל לניגוד עניינים, שהרי עורך דינו עמית חדד מייצג גם נחקרים אחרים, למשל בפרשת קטאר, ואיך ניתן למנות אדם למפכ"ל כאשר המשטרה חוקרת נחקרים אחרים שמייצג עורך דינו עמית חדד? ובכן ראו איזה פלא, אפשר גם אפשר. רב ניצב דני לוי הודיע כי לא יעסוק בחקירות שבהן מעורב עורך הדין חדד, ובהן פרשת קטאר, וחתם על הסדר ניגוד עניינים שמונע ממנו לעסוק בחקירות אלו. במה שונה ראש השב"כ מהמפכ"ל? מדוע המפכ"ל יכול להודיע שלא יעסוק בחקירות מסוימות, ונתניהו לא יכול להודיע כך לגבי ראש השב"כ? הרי שניהם מצויים בפוטנציאל לניגוד עניינים. בנוסף לכך, מדוע אצל המפכ"ל יש חקירות שגורם פחות בכיר ממנו יכול לעסוק בהן, ובשב"כ זה לא עולה על הדעת?
במהלך הדיון בעתירה בבג"ץ, חזר השופט עמית על הטענה של היועצת המשפטית לממשלה במילים שלו: "השאלה אם אין כאן מצב מוזר שבו ראש הממשלה, שסביבתו הקרובה נחקרת בחקירה רגישה, מודיע מי יהיה החוקר ומה גבולות החקירה. זה מצב בעייתי". ובכן, ראש הממשלה לא קבע מי יהיה החוקר, אלא קבע שתנאי למינויו של זיני יהיה שלא יעסוק בפרשות שלגביהן נטען כי קיים פוטנציאל לניגוד עניינים.
במגילת העצמאות כתוב: "מדינת ישראל... תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה פוגעת בעקרונות הצדק והשוויון בפני החוק. בתפילת שמונה עשרה, שאותה מתפללים שלוש פעמים ביום, קבועה הברכה "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה". נמשיך להתפלל.