יותר משבוע לאחר סיום מבצע 'עם כלביא' באיראן, עדיין אין הערכות מדויקות באשר להיקף הנזק שספג המשטר בטהרן. עם זאת, כל הגורמים מסכימים שמדובר במכה קשה לאיראנים.
בעוד המנהיג העליון של איראן מתהדר בניצחונה של ארצו, כביכול, ואף טוען כי ישראל הייתה במצב כל כך גרוע עד שארצות הברית נחלצה כדי "להציל" אותה, נשמעים גם קולות אחרים בתוך איראן עצמה.
עלי ח'אמנאי טען כי "נשיא ארצות הברית הגזים בצורה יוצאת דופן כשתיאר את מה שקרה, אחרי שהתברר שההגזמה הזו הייתה נדרשת. כל מי ששמע את המילים שלו הבין שיש אמת אחרת שמסתתרת מתחת לפני השטח. הם לא הצליחו לעשות דבר, אז הם מגזימים כדי לכסות את האמת ולשמור אותה בסוד". אלא שדברי ח'אמנאי עומדים בסתירה לדברים שהשמיע דובר משרד החוץ האיראני איסמעיל בקאאי, שאמר כי מתקני הגרעין נפגעו קשות כתוצאה מהתקיפות האמריקניות.
את הדברים אמר בתגובה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שטען כי המתקנים בנתנז, פורדו ואספהאן "הושמדו לחלוטין", ושארצות הברית "החזירה את תוכנית הגרעין עשרות שנים לאחור". טראמפ בתורו הגיב להערכה מודיעינית שפורסמה ב־CNN ובניו יורק טיימס, שלפיה התקיפות שהיו בשלושת האתרים לא השמידו את הרכיבים המרכזיים בתוכנית הגרעין האיראנית, אלא רק עיכבו אותה בכמה חודשים.
עד כמה ניתן להעריך אילו נזקים ממשיים נגרמו לתשתיות הגרעין וכן ליכולות הצבאיות או המודיעיניות של איראן במבצע? ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית ויושב ראש המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית, אומר ל'בשבע' כי ניתן להבין ממטרות המתקפה את הנזקים שנגרמו בפועל.
"הערכת תוצאות הפעולה והנזקים שנגרמו לאויב (BDA) היא עבודתם של מומחים שעושים זאת על בסיס ניתוח מעמיק של התקיפות ובחינת מכלול המידע והנתונים. בעניין הזה אין לי מה להוסיף על ההערכות שפורסמו בתקשורת מטעם הנשיא טראמפ, גורמים אמריקניים אחרים ויושב ראש סבא"א או בשמם של גורמים ישראליים. ואולם כדאי לשים לב כי כבר בהגדרת מטרות המבצע, הדרג המדיני נתן את דעתו לקושי להגיע להשמדה מוחלטת, ולכן קבע שהמטרות הן פגיעה קשה בתשתיות הגרעין והטילים הבליסטיים ויצירת תנאים שיביאו להרחקת איומים אלה לתקופה ארוכה", אומר בן שבת. "ניתן להעריך שלפחות האיום המיידי הוסר. האתגר כעת הוא לשמר את ההישג הזה ולמנוע שיקום".
מה הדרך הנכונה לשמר את ההישג?
"כדי להשיג זאת יש שתי דרכים: הראשונה: הסכם מדיני בין־לאומי שימנע זאת מאיראן ויכלול פיקוח הדוק ומנגנון אכיפה אפקטיבי. זהו המסלול שהנשיא טראמפ מכוון אליו ויחד עימו גם אירופה, במטרה להגיע להסדר ארוך טווח. הדרך השנייה היא הסדרה כפויה. מניעה בכוח, על בסיס מידע מודיעיני, של ניסיונות איראניים לשקם את המערכים הללו (בדומה לנעשה בלבנון ובסוריה). לשם כך צריך לשמר את חופש הפעולה האווירי ואת הגיבוי האמריקני והבין־לאומי לאכיפה כוחנית.
"קשה להעריך את סיכויי ההצלחה של המסלול ההסכמי. איראן כבר הראתה את יכולותיה למשוך זמן ולתעתע בבני שיחה. מדובר במשטר שיש לו רקורד מפוקפק של הפרת הסכמים, בגיבוי דתי־הלכתי ועכשיו גם עם מוטיבציית שיא לנקום ולהשיב את כבודו האבוד. סביר שהוא לא יוותר על שאיפותיו, אלא רק יגביר את התחכום והחשאיות תוך למידה והפקת לקחים ממה שקרה במלחמה. לכן ישראל חייבת להציג עמדה נוקשה: אכיפה אפקטיבית ללא הסכם עדיפה על הסכם ללא אכיפה. חופש הפעולה האווירי לישראל במרחב האיראני הוא המרכיב העיקרי שמאפשר זאת. צריך להניח שהמאבק עליו כבר מתנהל".
האם לדעתך טהרן צפויה להגיב באופן כלשהו בקרוב, או ששוררת הבנה שישראל עלולה להגיב שבעתיים?
"המלחמה עם איראן לא הסתיימה. היא רק התחילה. ההתקפה במסגרת 'עם כלביא' הייתה חיונית, וברוך השם השיגה את היעדים שנקבעו לה. אלא שאיראן נשארה חיה פצועה, מושפלת ותאבת נקם. אני מעריך שהיא לא תישאר חייבת. לצד מאמציה לבנות מחדש את יכולותיה ולהפיק לקחים ממה שקרה, היא גם תנסה לגבות מחיר מישראל, גם אם זה ייקח זמן. מכאן ואילך גורמי המודיעין והביטחון אצלנו חייבים להתנהל מתוך ההנחה שהיא תנסה להפתיע אותנו ושלא יהיו לה רסנים. אסור לנו לתת לה להצליח".
"מכה מוראלית לחמאס"
ההבנה שאיראן לא מתכננת לזנוח את השאיפות התוקפניות שלה מול ישראל משותפת לכל גורמי המקצוע. עובדה זו מעוררת את השאלה מדוע ישראל לא הגדירה את הפלת המשטר כיעד למבצע, באופן שיבטיח את הסרת האיום לאורך זמן.
"ישראל לא הגדירה את הפלת המשטר האיראני כחלק ממטרות המבצע, ואפשר בהחלט להבין את הסיבות לכך", טוען בן שבת. "יחד עם זאת, לכולם ברור כי זוהי הדרך היחידה להבטיח את הסרתו המוחלטת של האיום מצד איראן (תוכנית הגרעין או טילים בליסטיים). לאחר המכה שהונחתה עליו מבחוץ, התקווה כעת היא כי גורמי אופוזיציה בתוך השטח ישאבו עידוד ויגבירו את מחאותיהם.
"קשה לחזות את נקודת הקריסה המדויקת של מערכות. ראינו זאת ברצף נפילות המשטרים במה שמכונה 'האביב הערבי' וגם באחרונה עם קריסתו המהירה של המשטר הסורי בעקבות מתקפת הפתע הקצרה מצד כוחות האופוזיציה. רק לאחר מעשה התבררה ההשפעה של התבוסה שישראל הנחילה לחיזבאללה בלבנון ושל התהליך הממושך של התפוררות המשטר מאז 2011. מהמקרים הללו למדנו על הקושי לזהות את נקודת השבירה, אבל יותר מכך על האפקט המצטבר שעשוי להיות למכות מתמשכות, במיוחד מול מדינה שסועה ומרובת אתגרים".
האם המבצע משנה את משוואת הלחץ על חמאס, או שמא מסיט משאבים ואת המוקד המדיני מהסכם אפשרי לשחרור חטופים?
"מבצע 'עם כלביא' משפיע על חמאס בכמה אספקטים: ראשית, הוא מנחית מכה מוראלית לחמאס. איראן, שהיא ראש התמנון והתומכת העיקרית של הזרוע הצבאית של חמאס, יוצאת מהמבצע כשהיא מוכה וחפויית ראש. זה מגיע אחרי הבגידה של חיזבאללה בחמאס. בחיזבאללה הבטיחו להילחם בישראל כל עוד הלחימה בעזה נמשכת, אולם כשהחרב הישראלית התנופפה מעל ראשיהם, הם עזבו את חמאס לנפשו. כל זה בנוסף לנפילת סוריה ולשאר ההתפתחויות הקשורות בקריסת הציר.
"שנית, סיום המבצע באיראן משחרר לישראל קשב, כוחות ומשאבים שעכשיו יהיה אפשר להפנותם למשימה בעזה. שלישית, תוצאות המבצע באיראן יביאו להתחזקות מדינית אזורית של ישראל ויקלו מעליה את הלחצים בעניין עזה או לפחות את חלקם. כמובן, כל זה לא מבטיח שחמאס ישנה את עמדותיו".
האם ישראל חיזקה את ההרתעה שלה מול איראן ובעלות בריתה?
"כן, אבל כדאי לזכור: הרתעה היא מרכיב דינמי. היא יכולה להיחלש או אפילו להתפוגג אם האויב יהיה בתחושה שיתרוננו נמחק בגלל היחלשותנו או בגלל התעצמותו. לכן הדגש מצד ישראל הושם על פגיעה ביכולות המוחשיות של האויב ולא על המרכיב התודעתי - דימוי ההרתעה".
האם ניתן לסמוך על הממשל האמריקני שלא יפתיע את ישראל עם הסכם גרעין שיהיה גרוע?
"הנשיא טראמפ חזר והצהיר כי לאיראן לא יהיה גרעין צבאי. מבחינתנו זה לא מספיק. צריך להתעקש גם על הגבלת הטילים הבליסטיים והנשק המדויק, והכי חשוב - פיקוח ואכיפה אפקטיביים ללא מגבלת זמן.
"אסור שאיראן תקבל הקלה או טובת הנאה כלשהי כדי לשכנעה לשבת ליד שולחן המשא ומתן. לרשות הקהילה הבין־לאומית עדיין עומדת האפשרות להטיל סנקציות באמצעות מנגנון הסנאפבק, וצריך לקוות שזה מה שייעשה. על כל פנים, בכל הנושאים הללו נדרש תיאום הדוק בינינו לבין הנשיא טראמפ ואנשיו, ואני מניח שזה מתקיים".
כיצד המבצע יכול להשפיע על הסכמי אברהם? האם בשל הפגנת העוצמה הישראלית יש עניין רב יותר בהצטרפות אליהם?
"אין לי ספק באשר להשפעה החיובית של המבצע על סיכויי ההרחבה של הסכמי אברהם. צריך להבין, במלחמה שישראל ניהלה אומנם למען קיומה, היא גם חידשה אצל מדינות האזור את התקווה להשתחרר מהצל המאיים של איראן. כולן יודעות היטב מי עמד מאחורי ההתקפות על מתקני אראמקו ועל אבו דאבי, מי מחמש, מאמן ומממן את החות'ים, מי מנסה לבנות לעצמו אחיזה בסודאן, והכי חמור - מי פיתח יכולות גרעין, צבא וטילים בליסטיים שיאפשרו לו להתעמר בכל מדינה כפי רצונו. בעזרת השם, עם סיומה של המלחמה, כשאיראן ללא יכולת לאיים אסטרטגית על המדינות ועל האזור, אני צופה שתהיה הרחבה ניכרת של מעגל השותפויות עם ישראל, לרבות סעודיה. זה יהיה שלום מתוך עוצמה ומתוך הכרה ביתרונות של החיבור לישראל.
"תוצאות המלחמה שינו את מאזן הכוחות במזרח התיכון וישפיעו גם על עיצוב הסדר העולמי. המכה שאיראן ספגה משלימה את תהליך ריסוקו של ציר הרשע. איראן, שחתרה להגמוניה אזורית והטילה אימה על מדינות האזור, יורדת עתה לירכתי הבימה. מדינות רבות יוכלו להתנהל כעת ללא צילה המאיים, ליצור שותפויות מדיניות, ביטחוניות, כלכליות וטכנולוגיות ולהביא לשגשוג באזור ואף מעבר לו. החזון של ישראל להיות אור לגויים נתפס כנוגע לתחומי הרוח, המוסר, המדע והחברה. נדמה לי שישראל כיום היא אור לגויים לא רק בכך, אלא גם במסר שהיא מעבירה באמצעות המלחמה הזאת. היא מחזירה לעולם את התקווה שאפשר לנצח את הרשע".
מדיניות השמיים הפתוחים
ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי וכיום מרצה במרכז האקדמי שלם, מעריך שהנזק שספגה איראן הוא כבד מאוד.
"אני כמובן לא שותף לקריאת חומר המודיעין האיכותי, אבל אני חושב שמדינה שהגיעה לחדירה לאיראן ברמה שידוע לה באיזה חדר שינה ישנים קציני משמרות המהפכה, יכולה לדעת די במדויק מה ניזוק, מה נשאר ומה האיראנים מתכננים לנסות ולעשות. אני חושב שהנזק חמור ביותר".
גם לתוכנית הגרעין?
"בעיקר לתוכנית הגרעין. מפני שהשאלה היא לא אם נשארו להם כמויות של אורניום מועשר לרמת העשרה גבוהה יחסית, אלא אם יש להם יכולת להאיץ את ההעשרה בצורה אפקטיבית. הרושם שלי הוא שיש יסוד לקביעה שלנו ושל האמריקנים שמדובר בעיכוב של כמה שנים שנוצר אצלם. הם מבינים שהם יהיו חשופים בפנינו גם בעתיד - מודיעינית ומבצעית. לדעתי זה שיקול מרסן".
"נוסף על כך, ככל שהאמירות הרהבתניות והמתלהמות בטהרן אבסורדיות יותר, לי מתחדדת ההבנה שהם יודעים שמצבם לא טוב. אם הם היו נשמעים חצי הגיוניים, אולי קצת מנפחים, הייתי אומר שכנראה הם מעט מייפים את המציאות. כיוון שהם אומרים דברי הבל גמורים, לדידם ישראל הייתה על סף כניעה והאמריקנים נכנסו להציל אותה, זה בעיניי סימן שהמצב הוא בדיוק הפוך, שהם יודעים יפה מאוד כמה חמור המצב שהם נקלעו אליו. חומייני ידע בסוף שאין לו ברירה. הוא רצה להילחם עד שסדאם חוסיין ייפול, והבין שזה לא יקרה ובסוף הפסיק את המלחמה. אם האיראנים עדיין היו מאמינים באמת ביכולות שלהם, הם היו סוגרים את מצרי הורמוז, מכניסים את העולם לתוך טלטלה, והם לא בחרו בדרך הזאת".
ומה היינו מצפים מארצות הברית לעשות כעת?
"עכשיו אנחנו במרחב התמרון המדיני. צריך לייצר מנגנון שבאמצעותו האיראנים יבינו שהאמריקנים מתכוונים לאיומים ברצינות, ואנחנו מתכוונים לכך גם כן. צריך לזכור שגם טראמפ הוא לא בדיוק האיש הכי יציב בעולם במה שנוגע למדיניות באופן כללי, אבל בעניין הזה הוא די עקבי. הוא לא מתכוון לתת להם להגיע לפצצה בשום דרך, ואם הם יחזרו לסורם, אני חושב שכיוון שהוא כבר חצה את הסף, אז הוא מסוגל לפעול פעם נוספת. טראמפ מנסה להוביל את המציאות החדשה הזאת למהלך רחב יותר, שיכלול משהו מהסורים ומשהו מהסעודים ואת הפסקת הלחימה בעזה - והכול ארוז בחיבוק דוב לראש הממשלה".
אנחנו יכולים לסמוך על האמריקנים בעניין הזה? טראמפ שב ומנכס לעצמו כל הזמן את ההישג האמריקני ומנסה לתת תחושה שהוא תקף באיראן בעבורנו.
"נכון שטראמפ תקף גם בשביל ישראל, אבל לא רק בשבילה. איראן עם נשק גרעיני היא לא בעיה רק של ישראל - אלא לעולם כולו, מפני שאם הם פורצים לנשק גרעיני - כל האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני קורסת. זו מערבולת שתמוטט את כל מה שהצליחו להשיג בעבודה קשה מאז שנות ה־60. בניגוד לצפון קוריאנים שעשו חור קטן באמנה והיא לא קרסה - הפעם מדובר בחור גדול במיוחד. באזור שלנו, אם האיראנים יצליחו לפרוץ לנשק גרעיני, כל המערכת תקרוס. טראמפ יודע שכשמדינה עוברת את הסף הגרעיני - אי אפשר להחזיר אותה לאחור. לכן אסור לתת למישהו, כולל לאמריקנים, להציג את הפצצת מתקני הגרעין כצעד שארצות הברית עשתה בשבילנו. זה לטובתנו אך לא רק בשבילנו".
יש סיכוי שעוד נראה מצד האיראנים תגובה נוספת למכה שהנחיתה עליהם ישראל? ייתכן שהם מחכים שהכול 'יתקרר' ואז יגיבו?
"אני מניח שלא. אם המערכת הצבאית שלך מסבירה לך בחדר הסגור שאין לך הגנה אווירית וחיל האוויר יכול לטייל בשמיים שלך כאוות נפשו, באיזו חדווה תלך לעוד מהלך הפתעה? אז נכון שלא הכול רציונלי בטהרן. אבל יש מושג שנקרא 'רציונליות תחומה'. בתוך חתירה ליעדים מטורפים, אדם עדיין מסוגל לחשוב בצורה רציונלית על המשמעות של מה שהוא עושה".
בינתיים הודיעו האיראנים השבוע על השהיה רשמית של שיתופי הפעולה עם הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) - בהתאם להחלטה של הפרלמנט האיראני. משמעות השהייתו של שיתוף הפעולה היא שאיראן לא תהיה מחויבת עוד לפיקוח, ולא תצטרך לדווח על הנעשה בכורים ובמתקנים הגרעיניים שלה, ואם כן אף אחד לא יוכל לדרוש ממנה הסברים, גם אם היא תתחיל לבנות פצצה.
ראש הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי, אמר באחרונה כי אף שהתקיפות באיראן גרמו לנזק חמור למתקני הגרעין, הנזק אינו מוחלט. לדבריו, לאיראנים יש יכולת לבנות מחדש את המתקנים הגרעיניים במדינה, והם יוכלו לחזור להעשיר אורניום פעם נוספת בתוך כמה חודשים.
נראה שגם אם ישראל וארצות הברית הנחיתו מכה קשה וכואבת מאוד על האיראנים ועל תוכניתם הגרעינית, בטהרן לא אמרו נואש, והם ממשיכים בניסיונות להחזיר את התוכנית למסלול. לפי שעה, אף אחד במשטר לא עוסק באופן מוצהר בשיח עם האמריקנים או בבקשה לשבת לשיחות גרעין חדשות כדי להגיע להסכם בעניין התוכנית האיראנית. ייתכן מאוד שלשם שואף הנשיא טראמפ, אך בינתיים נראה שבאיראן לא ממהרים לחזור למגעים עם האמריקנים.