חבר'ה, יש אלוהים

ככל שחולף הזמן ממלחמת 12 הימים באיראן, מבצע "עם כלביא", הולכים ומתגלים היקפי עוצמת התקיפה, הנועזות, היצירתיות והתחכום שבהם פעלה ישראל. מעבר לכך, מתגלה עוצמת ה"סייעתא דשמיא" שפעלה כל הזמן לצד לוחמינו הגיבורים, לפני הקלעים ומאחוריהם.

רק השבוע התפרסם מידע מדהים מפי אחד המהנדסים הבכירים בבסיס חיל האוויר, האחראי על תחזוקת מטוסי F-35 ו־F-16 על תופעה יוצאת דופן שהתרחשה במהלך הלחימה האחרונה. לדבריו: "במהלך 12 ימי הקרבות, פעלו כ־200 מטוסים באופן כמעט רצוף. אף מטוס לא נפל בשל תקלה טכנית, ולא נרשמה אף תקלה חמורה. לדברי המהנדס, בבוקר שאחרי סיום המבצע, כשהוצגו הנתונים, נדהמו אנשי המקצוע. מפקד הבסיס - טייס קרב בעצמו ובעל השקפת עולם חילונית־שמאלנית - סיכם בשלוש מילים בלבד: 'חבר'ה, יש אלוהים'. המומחים במתחם התחזוקה הסכימו: אין הסבר טכני לתופעה, והיא עומדת בכל הקריטריונים של נס".

כשקראתי את הידיעה הזאת נזכרתי בדברים שכתב ראש הממשלה בנימין נתניהו בסיום ספרו "מקום תחת השמש", על פלא הקיום היהודי: "כשביקש פרידריך הגדול מרופאו להביא לו ראיה לקיומו של האלוהים, היה מוכן להסתפק בתשובה: "קיומם של היהודים הוא ההוכחה לקיומו של אלוהים".

"זוהי התעלומה הגדולה ששבתה את ליבם של רוסו וביירון, בלפור ווילסון, ושל מיליוני בני־אדם בעולם כולו. מרק טוויין ביטא את רחשי לבם של כל אלה כשאמר: 'היהודים הם רק אחוז אחד מן הגזע האנושי, כוכב קטן מהבהב, עכור ועלוב, האובד בזוהר שביל החלב. לפי ההיגיון כמעט שלא היה צריך לשמוע על אודות היהודי, אבל שומעים עליו, ותמיד שמעו עליו. הוא זוהר ככוכב לכת בשמים לא פחות מן המעצמות הגדולות... כל הברואים חדלים פרט ליהודי: כל עוצמה כורעת, רק שלו שרירה וקיימת. מהו סוד חיי הנצח שלו?" (מקום תחת השמש, עמ' 400-401).

מה מסתתר מתחת לזעם?

עדות עדכנית לפלא הקיום היהודי ולתחושת חוסר הנוחות שמתלווה אליה מצדדים שונים בעולם, פורסמה השבוע על ידי איש העסקים היהודי־אמריקאי ברל סלומון (במקור הטקסט פורסם בשם העיתונאי הבריטי אליסטר הית', מה"דיילי טלגרף" אך הדבר התברר כטעות.):

"יש משהו בישראל שגורם לאנשים אי־נוחות, וזה לא מה שהם אומרים שזה. הם יצביעו על פוליטיקה, התנחלויות, גבולות ומלחמות. אבל אם תגרדו את שכבת הזעם החיצונית, תמצאו משהו עמוק יותר. אי־נוחות לא ממה שישראל עושה, אלא ממה שישראל מייצגת בעצם היותה. אומה כל כך קטנה לא אמורה להיות כל כך חזקה. נקודה.

"לישראל אין נפט. אין לה משאבי טבע מיוחדים. יש בה אוכלוסייה בגודל של עיר בינונית בארה"ב. היא מוקפת אויבים. שנואה באו"ם. מותקפת על ידי טרור. מגונה על ידי סלבריטאים. מוחרמת, מושמצת, מותקפת.

"ובכל זאת, היא משגשגת כאילו אין מחר. בצבא. ברפואה. בביטחון. בטכנולוגיה. בחקלאות. במודיעין. במוסר. ברצון עז ובלתי ניתן לשבירה.

"הם הופכים מדבר לשדות פוריים. הם מפיקים מים מהאוויר. הם מיירטים טילים באוויר. הם מחלצים בני ערובה מתחת לאף של המשטרים הגרועים בעולם (כאן מן הראוי להזכיר את מבצע החילוץ הנועז באנטבה, שהדהים את העולם, ושהשבוע, ו' בתמוז, ימלאו לו 49 שנים). הם שורדים מלחמות שהיו אמורות למחוק אותם - ומנצחים.

"העולם צופה בזה ולא מצליח להבין. אז הם עושים מה שבני אדם עושים כשהם עדים לעוצמה שהם לא מבינים: הם מניחים שחייבת להיות רמאות. חייב להיות סיוע אמריקאי. חייב להיות סיוע של לובי זר. חייב להיות דיכוי. חייבת להיות גנבה. חייבת להיות איזו תחבולה אפלה שנתנה ליהודים את הכוח הזה. חייבת להיות סחטנות.

"כי חס וחלילה שזה יהיה משהו אחר. חס וחלילה שזה אמיתי. חס וחלילה שזה נרכש ביושר. או גרוע מכך - שהדברים נועדו להיות באופן הזה. העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן. ככה הסיפור של מיעוט גולה, משועבד ושנוא אמור להסתיים. אבל היהודים לא נעלמו. הם חזרו הביתה, בנו מחדש את ארצם, החיו את שפתם, והחזירו את מתיהם לחיים - בזיכרון, בזהות, ובעוצמה."

העם שמשגע את העולם

סלומון ממשיך את דבריו על פלא הקיום של ישראל: "זה לא נורמלי. זה לא פוליטי. זה מקראי. אין נוסחת קסם שתסביר איך עם חוזר לארצו אחרי 2,000 שנה. אין דרך רציונלית להסביר את המעבר מתאי הגזים לעמדות השפעה עולמיות. ואין תקדים היסטורי להישרדות מול הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה - ועדיין לקום בכל בוקר לעבודה בתל אביב.

"ישראל היא אירוע חסר היגיון. אלא אם כן אתה מאמין במשהו שנמצא מעבר לחישובים רציונליים. זה מה שמטריף את העולם. כי אם ישראל אמיתית - אם האומה העתיקה, השנואה והבלתי אפשרית הזו עדיין נבחרת, מוגנת, ומשגשגת - אז אולי אלוהים הוא לא מיתוס בכלל. אולי הוא עדיין בתוך הסיפור. אולי ההיסטוריה אינה אקראית. אולי הרוע לא מקבל את המילה האחרונה. אולי היהודים אינם רק עם... אלא עֵדוּת. וזה מה שהם לא יכולים לסבול.

"כי ברגע שאתה מודה שההישרדות של ישראל אינה רק מרשימה, אלא אלוהית - הכול משתנה. המצפן המוסרי שלך צריך להתכוונן מחדש. הנחות היסוד שלך על היסטוריה, כוח וצדק קורסות. אתה מבין שאתה לא צופה בסופה של אימפריה - אלא בתחילתו של מהלך בתוך סיפור נצחי. אז הם מכחישים. הם משמיצים. והם זועמים. כי קל יותר לקרוא לנס 'רמאות' מאשר להתמודד עם האפשרות שאלוהים מקיים את הבטחותיו. והוא עדיין מקיים אותן".

על הדברים המדויקים האלה, שמעוררים גם את הגויים להבחין בפלא הקיום היהודי, אפשר לדרוש את דברי דוד המלך בתהלים (קכו, ב-ג) שאם "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה", גם עם ישראל ישכיל להתבונן בגודל הניסים שנעשים איתם, ויאמרו: "הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים".

האם השמדת ישראל הייתה אופציה?

אבל יש עוד סיבה לכך שדווקא הגויים יגרמו לנו בסופו של דבר לשיר ולהודות על הניסים שנעשים איתנו. את הסיבה לכך הסביר השבוע פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, בריאיון שלו לד"ר גדי טאוב על התוכנית האיראנית להשמדת ישראל, שבחסדי שמיים לא יצאה אל הפועל.

לשאלת ד"ר טאוב: "היה סיכוי שזה יצליח, אם איראן וחיזבאללה היו עושים את חלקם, האם השמדת ישראל הייתה אופציה פה?"

השיב לשאלתו פרופ' מיכאל: "אני אומר לך שאם חיזבאללה הייתה מפעילה את התוכנית שלה שמתבססת על כוחות רד'ואן שחודרים את הגבול, הם היו מגיעים לחיפה! שום דבר לא היה עוצר אותם בדרך! הם היו מגיעים לחיפה!"

כעת ניתן אולי להבין את הפירוש המופלא של רש"י לאחד מהפסוקים המעורפלים ביותר בתורה, שמופיע בפרשתנו:

"עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן. וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב. וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם. אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ" (במדבר כא, יד-יז).

מהי סופה? מה קרה בנחלי ארנון? על מה אמרו ישראל שירה על הבאר? כתב חידה מסתורי המגלה טפח ומכסה טפחיים. להלן דברי רש"י בדילוגים, לפענוח כתב החידה.

ההוכחה לקיומו של אלוהים

רש"י, בעקבות חז"ל, חושף בפנינו מידע מודיעני מדהים על אירוע שהתרחש במהלך מעבר עם ישראל בנחל ארנון, שנמצא בעבר הירדן המזרחי, בדרכם להיכנס לארץ ישראל. על המידע הזה כתב רש"י שיש לציינו כשם שמציינים את ניסי קריעת ים סוף, לא פחות! אבל על איזה אירוע מדובר?

"כשם שמספרים בנסי ים סוף כך יש לספר בנסי נחלי ארנון שאף כאן נעשו נסים גדולים ומה הם הנסים?

"לפי שהיו ההרים גבוהים והנחל עמוק וקצר וההרים סמוכים זה לזה אדם עומד על ההר מזה ומדבר עם חבירו בהר מזה והדרך עובר בתוך הנחל אמרו אמוריים כשיכנסו ישראל לארץ לתוך הנחל לעבור נצא מן המערות בהרים שלמעלה מהם ונהרגם בחצים ואבני בליסטראות..."

במילים פשוטות: תוכנית הפתרון הסופי של האמוריים, ערב הכניסה של ישראל לארץ ישראל. השמדה סופית, בקלות וללא הותרת סימנים מחשידים. ומה אירע בסופו של דבר?

"כיון שבאו ישראל לעבור נזדעזע ההר של א"י כשפחה היוצאת להקביל פני גבירתה ונתקרב לצד הר של מואב... והרגום". ההרים נצמדו זה לזה ומחצו למוות את זוממי מבצע ההשמדה. ואיך הדבר נודע לישראל? ממשיך רש"י:

"'ועברו ישראל על ההרים ולא ידעו הנסים האלו אלא ע"י הבאר שנכנס לשם...' אמר הקב"ה מי מודיע לבני הנסים הללו... לאחר שעברו חזרו ההרים למקומם והבאר ירדה לתוך הנחל והעלתה משם דם ההרוגים וזרועות ואיברים ומוליכתן סביב המחנה וישראל ראו ואמרו שירה".

דברי רש"י מופלאים וצריך לשנן אותם עוד ועוד, בעיקר בימים המופלאים האלה: "כשם שמספרים בנסי ים סוף כך יש לספר בנסי נחלי ארנון שאף כאן נעשו נסים גדולים".

אנו נוטים להתייחס לניסים גלויים דוגמת ניסי קריעת ים סוף. אבל, מלמדים חז"ל ורש"י בעקבותיהם, כאשר מזכירים את הניסים הגלויים הללו, יש להזכיר יחד איתם, באותה נשימה, גם את כל הניסים הנסתרים שמתגלים לנו לפעמים רק למפרע, ושמלווים את כל ההיסטוריה המופלאה של ישראל. ועל הניסים האלה, לפעמים רק הקדוש־ברוך־הוא, ולהבדיל, אלה שזוממים להרע לנו, יודעים.

מרק טוויין שאל: "מהו סוד חיי הנצח של העם היהודי?" ואנו נשיב לשאלתו בפשטות: "נצח ישראל, שלא ישקר ולא ינחם, כי לא אדם הוא להנחם". "קיומם של היהודים הוא ההוכחה לקיומו של אלוהים".

מתוך המאמר שיפורסם השבת בעלון באהבה ובאמונה של מכון מאיר