את הסכמי השלום בין ישראל לבין מצריים סיכם נשיא מצריים, אנוואר סאדאת, במשפט:
מנחם המסכן, אני קיבלתי את כל סיני ואת שדות הנפט. מה הוא קיבל? פיסת נייר...
סאדאת, כמו כל פוליטיקאי, האדיר את הצלחותיו והקטין את ויתוריו. בהסכם השלום עם מצריים ישראל קיבלה הרבה יותר מאשר סתם פיסת נייר.
אבל, עדיין, הסיכום הציני של סאדאת הדהד בכל רחבי המזרח התיכון. הדימוי הזה של ישראל כמסכנה שכורעת על על ברכיה לפני מצריים ומתחננת לשלום תמורת פיסת נייר, הפך את ישראל במשך שני דורות לילדה המוכה של האזור.
זו הייתה אחת הסיבות למלחמות החוזרות בלבנון, וסיבה לכך שח'ומייני, שעלה לשלטון באותה שנה באיראן, החליט לשים את ישראל כמטרה לחיציו. ישראל נראתה לו אויב נוח ומסכן שהתעללות בו לא תגבה ממנו מחיר.
נוסף לכך, ההסכמים ההם קיבעו משוואה שתמורת שלום ישראל היא שצריכה לתת שטח, ולא מדינות ערב. במקרה של מצריים זה בלט מאוד. מצריים בעלת שטח של כמיליון קמ"ר קבלה מישראל את שישים אלף הקמ"ר של סיני, שהיו שני שליש משטחה של ישראל דאז. שטח סיני מול השטח של מצריים הוא זניח לחלוטין. לעומת זאת, מול השטח של ישראל, שטח סיני הוא תוספת דרמטית.
הסכמים אלו היו גם המבוא להסכם עם ירדן שבו ויתרה ישראל על שטחים נרחבים בערבה תמורת שלום עם מדינה כושלת. בגלל הסכם השלום עם מצריים שמענו במשך שני דורות כמעט את הפזמון: "כולם יודעים שמחיר השלום עם סוריה הוא מסירת רמת הגולן".
השבירה הראשונה של קו ההשפלה הישראלית היו הסכמי אברהם. בהסכמים אלו ישראל קיבלה שלום ונתנה שלום. אולם, הסכמים אלו היו עם מדינות ערב שלא היו להן דרישות טריטוריאליות מישראל. לכן המשואה של "ישראל המסכנה" עדיין לא נשברה בהם סופית.
לצערנו, בהסכם הגז מול לבנון ישראל חזרה לתבנית של: ישראל המסכנה, לבנון קיבלה את שדות הגז. מה קבלה ישראל? פיסת נייר..
בימים אלו יש לנו סוף סוף אפשרות לשינוי המשוואה ולצאת מהתבנית של "ישראל המסכנה". לבנון וסוריה נמצאות בשפל המדרגה.
הן מחזרות אחר ישראל כדי שתוציא אותן מהבור שבו הן נמצאות. דרישת קדם לכל הסכם עם סוריה צריכה להיות שסוריה תתן שטחים ואנו ניתן שלום.
השטחים המינימאליים שסוריה צריכה לתת הם קודם כל רכס החרמון השולט על דמשק.
כמאמר השיר "בתי את בוכה או צוחקת": יש תותחים בתי על ההר, אך הם מאיימים על דמשק.
וכדברי שלמה מלך ישראל: אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק (שיר השירים ז' ה').
כמו כן יש לדרוש את האדמות שבבעלות הקק"ל שבדרום סוריה ולאורך הירמוק. שטחים אלו הם אחוז קטן מאוד משטחי סוריה אך עבור מדינת ישראל הם משמעותיים מאוד.
הסכם שלום המבוסס על כך שהערבים נותנים לישראל שטחים תמורת שלום ישבור סוף סוף את תדמית "ישראל המסכנה" שיצר לה סאדאת המתוחכם.
המדינה השנייה שעלינו לדרוש ממנה שטחים תמורת שלום היא לבנון.
הגבול הטבעי של הגליל הוא הליטאני. בגלל כל מיני תככים אימפריאלים הבריטים והצרפתים העבירו את הגבול בין ישראל ללבנון בשטח חסר כל היתכנות טופוגרפית ודמוגרפית. גבול שהוא נטול כל שורשים הסטוריים.
עכשיו יש סוף סוף הזדמנות להחזיר את המציאות הגאוגרפית וההיסטורית לתקנה. הגבול בין ישראל ללבנון חייב לעבור על הליטאני.
קודם כל, גבול חדש זה יהיה התשובה המוחצת לנאום קורי העכביש של נסראללה. הזזת הגבול תהיה הלקח המוחץ וההרתעה האולטימטיבית לכל מי שעוברת בראשו המחשבה להתגרות בישראל.
הסכם כזה גם יתקן את נזקי הסכם הגז האומלל עם לבנון. הסכם שהיה הטריגר למלחמה הנוכחית בצפון. כי החיזבאללה השתכנע בתדמית "ישראל המסכנה".
נפלה לידינו הזדמנות לתקן את נזקי הסכמי השלום עם מצריים, הגיע זמן התיקון.
אל נחמיץ אותו.
הכותב הוא סופר סת"ם ובעל תואר שני במזרח תיכון מאוניברסיטת אריאל.