משרד העבודה פרסם את דוח שוק העבודה השנתי לשנת 2024, החושף תמונת מצב מורכבת של התאוששות הדרגתית ממשבר המלחמה, לצד פערים אזוריים, מגזריים ומקצועיים.
למרות מלחמת "חרבות ברזל", שוק העבודה הפגין גמישות מרשימה. שיעור האבטלה ירד לרמה של כ-3% במחצית הראשונה של השנה ונותר נמוך עד סופה. עם זאת, שיעור התעסוקה לא שב לרמתו טרום המלחמה (61.2%) ועמד במאי 2025 על 60.8%. "קצב עליית השכר הואט, והשכר הריאלי עדיין נמוך ממגמת השנים 2015-2019", נכתב בדו"ח.
הפערים בין ענפים היו בולטים במיוחד: ענפי הבינוי, המסחר, האירוח והתעשייה התקשו לחזור לשגרה. בצפון הארץ נרשמה ירידה חדה במיוחד בתעסוקה. שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, גילאי 25-66) ברצועת הגבול הצפוני (0־3.5 ק"מ מהגבול) ירד מ־82% במחצית השנייה של 2022 ל־67% במחצית השנייה של 2024. זאת לעומת ירידה מ־86% ל־80% באזור עוטף עזה (0־7 ק"מ, חבל תקומה).
מהדו"ח עולה כי צעירים בקו הגבול בצפון נפגעו במיוחד. שיעור התעסוקה של בני 25-40 (0-3.5 ק"מ מהגבול) ירד מ־87% במחצית השנייה של 2022 ל־66% במחצית השנייה של 2024. שיעור התעסוקה של גברים מפונים בצפון ירד ב־20 נקודות אחוז, פי שניים מזה של הנשים.
שיעור התעסוקה אצל תושבי העוטף בדרום היה 91%, שיעור האקדמאים 32%, והשכר הממוצע כ־13,400 שקל.
"חלק מהירידה בשיעור התעסוקה של צעירים ניתן לייחס לשירות מילואים ממושך שפוגע בסיכוי שלהם להתקבל למשרות, בחלק מהמקרים בשל הדרישה לזמינות או שהייה רציפה בעבודה", כותבים מחברי הדו"ח. "פגיעה מסוג זה יכולה להשפיע במיוחד על עובדים בראשית או באמצע הקריירה שלהם, שהוותק שלהם במקום העבודה מועט יחסית". כלומר מדובר לא רק בפגיעה עכשווית בעבודה אלא בפגיעה בקריירה.
גם בנות הזוג של אנשי המילואים נפגעו. שיעור התעסוקה שלהן ב־2024 היה נמוך בכ־1 עד 2.3 נקודות אחוז מקבוצת ביקורת דומה של נשים שבן זוגן לא שירתו במילואים.
גברים ערבים הם קבוצת האוכלוסייה שבה נרשמה הירידה החדה ביותר בשיעור התעסוקה, שיעור התעסוקה שלהם הגיע לפני המלחמה בתחילת 2023 ל־77.9%, הרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון, אך המלחמה קטעה את ההתקדמות הזו. בסוף 2024 היה שיעור התעסוקה שלהם 75.5%.
משלח היד עם הירידה הגדולה ביותר היה "מוכרים בחנויות". שיעור המועסקים כמוכרים בחנויות ירד מ־4.2% בשנת 2012 ל־3.1% ב־2024. הדו"ח מייחס מגמה זו למעבר למכירה באינטרנט.
לראשונה כולל הדוח ניתוח של תעסוקת עובדים שעתיים, המהווים כשליש מהשכירים במשק. מדובר בעיקר בצעירים ובעלי מיומנויות נמוכות. "העסקה שעתית מציעה גמישות למעסיקים, אך מגבירה את הסיכון לתנאים נחותים ולפגיעות כלכלית", קובע הדוח. משרד העבודה הקים צוות לבחינת הפערים בין העסקה חודשית לשעתית. הדו"ח כולל גם ניתוח מגמות תעסוקה לפי משלחי יד.
שר העבודה יואב בן צור אמר "בדו"ח שלפנינו אנו רואים עלייה ברורה בתעסוקת נשים חרדיות ושברו שיא של כל הזמנים. החל מהקמת משרד העבודה מחדש, השקענו רבות בעידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם, בדגש על הכשרות מקצועיות וקידום במקומות עבודה אצל האוכלוסיות המגוונות ואנו עדים כי המאמצים שלנו נושאים תוצאות בשטח. פילוח הנתונים לשנת 2024 מוכיח באופן ברור את האתגרים הכלכליים והמשפחתיים שעימם התמודדו ומתמודדים משרתי המילואים ובנות זוגן לא רק בחזית הקרב אלא גם בעורף, ואת ההשפעה לטובה במצבם התעסוקתי בשל ההטבות שגיבשנו עבורם. לכן שמנו דגש על הגנה מפיטורים, סיוע כלכלי והקלות משמעותיות במקומות העבודה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הכבירה למען ביטחון ישראל. אמשיך לשרת את כלל העובדים בישראל, ולהעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר".
מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן הוסיף "לצד הפגיעה בתעסוקה שהמשק חווה באזורים מסוימים בעקבות המלחמה, אנו רואים מגמות מעודדות בשיעורי ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. זו ההוכחה שכאשר אנו מייצרים תשתית מתאימה - הציבור נענה והפערים מצטמצמים. שוק העבודה הישראלי פיתח יכולת עמידות מול משברים בשנים האחרונות ואנו רואים זאת בשיעור האבטלה הנמוך יחסית. בנוסף, משרד העבודה ממשיך להשקיע בפיתוח תכניות תעסוקה ממוקדות עבור גברים חרדים וערבים ואני בטוח כי נראה את הפירות לכך בהמשך".