על אתגר החיים התורניים כאשת אברך שוחחה באולפן ערוץ 7 רות דיעי המספרת את סיפורה אותו היא ממלאת במשמעות של תורה כחלק מהשליחות וההקרבה למען עם ישראל.
החלום להיות חלק מעולם התורה המשמעותי כל כך לעם ישראל נולד הן בחינוך הציוני תורני שקיבלה מהמחנכות והמורות במסגרות החינוך שבהן למדה, מחנכות ומורות שהיו נשות אברכים, והן, ואולי בעיקר, במדרשה בה למדה בשבות רחל, שם התוודעה למשמעותה של תורה המחוברת לחיים עצמם ושם החליטה שאם מדובר במשהו גדול ואמיתי כל כך הרי שהיא מעוניינת לקחת בו חלק. בעיניה היעד היה להינשא לאדם שיהיה הרב הראשי והיא תוכל להתמסר כדי לתת גב ותמיכה ללימוד התורה שלו.
כיום בעלה האברך לומד מתשע בבוקר ועד אחת עשרה בלילה. הלימוד האישי שלו בבית הכנסת הוביל את גבאי בית הכנסת להחליט על הקמת כולל ערב במקום, ואליו הצטרפו אברכים נוספים. על ההתמודדות שלה עם שעות רבות כל כך של לימוד תורה של בעלה כשהיא לבדה מנהלת את הבית, אומרת רות כי לתחושתה "ה' עוזר לי".
היא מספרת על השיח האישי שלה עם ריבון העולמים. "ברגעים של חוסר כוח, אני אומרת, 'עכשיו זה לא שלי, זה שלך. תבחר, אתה רוצה שהוא ימשיך ללמוד את הדף גמרא שלו, או שאני אקרא לו שיבוא לעזור לי? אני צריכה עזרה, איכשהו שזה יבוא'. ולפעמים הוא סוגר את הספר ובא הביתה". ו"כיף לדעת שגם אם לי יש יום קצת קשוח, או שלא תמיד הולך חלק בעבודה, אני יודעת שלפחות מישהו מאתנו עושה משהו טוב ומשמעותי לעם ישראל".
"אנחנו למען המטרה הזאת. עם ישראל זקוק לכל חמש דקות של לימוד. אני יכולה חמש דקות, אני יכולה חודש, אני יכולה שנה, כמה שאוכל וכמה שהוא יוכל, כמה שהקדוש ברוך הוא יאפשר וייתן את הכוח, זו המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לעם ישראל", אומרת רות.
ובהתייחס לאתגר הכלכלי הכרוך בחיים הסובבים סביב לימוד התורה, היא אמרת שאכן היא לא עורכת כל יום וכל היום קניות ועם זאת זו הבחירה שהיא קיבלה על עצמה בלב שלם מתוך אמונה ותחושה שהיא עושה משהו משמעותי, ושלא מדובר בוויתור אישי, מה שעלול היה להקשות עליה יותר את ההתמודדות.
עוד היא מציינת את הגיבוי והעזרה שהיא ובעלה מקבלים מההורים שמאפשרים זאת ותחושתם היא תחושה של שפע שממלא את כל צרכיהם. בהמשך הדרך, היא ובעלה, יאיר, מקווים לעבור מירושלים לדרום ושם להאיר את אור התורה מתוך אותה רוח גדולה שמדריכה אותם כיום.
את דבריה חותמת רות באיזכור לימודי התיאטרון והמשחק שלמדה, ובעיניה מדובר בהשלמה של עולם התרבות הנובע מתוך עולמה של תורה, כ"שליחות ובשורה" של ממש.