הרב יעקב ליבי, סבו של הלוחם דוד ליבי הי"ד שנפל בקרבות ברצועת עזה, סיפר בשיחה מרגשת ביישוב שילה על דמותו של נכדו האהוב, על תכונותיו הייחודיות ועל המפעלים שקמים כעת להנצחתו.
"דוד היה מבוני הארץ - גם בחקלאות, גם בבניין, וגם בלימוד תורה", מספר הרב ליבי. "התחום של לימודים פורמליים לא היה הצד החזק שלו - היה לו קושי בקריאה וכתיבה - אבל הוא היה צמא עצום ללמידה. למד הכל בעל פה, זכר כל פרט בצורה מדהימה. בשיעורים שהעברתי לנערים בחווה, הוא היה זה שמזכיר לי איפה עצרנו, מחבר בין שיעורים, מבין לעומק - היה פשוט תענוג ללמוד איתו".
לצד הקשיים, דוד לא ויתר: "בישיבת תלם בדרום הר חברון - למרות הקושי - ראש הישיבה ראה את אורו ולקח אותו לחברותא אישית. הוא עלה ונתעלה. רואים בסרטונים איך הוא לומד בהתלהבות - כאילו מרחף בין שמיים לארץ".
הרב ליבי מתאר את המעבר מהלימוד למעשה: "הוא עסק רבות בבניין הארץ - תרם להקמת היישוב כרם רעים, עסק בהכשרת קרקעות, בנה בידיים ממש. הוא היה עובד כל השבוע בעזה, מצאת החמה ועד השקיעה, ובסוף היום היה הולך לישון ליד הישיבה שבה למד - חלוצי דרור. גם בלילות, לא נח: כשהייתה הפיגוע שבו נרצחה צאלה גז, דוד הצטרף לפרויקט חדש - להקים מרכז מסחרי בפאתי הכפר שבו אירע הרצח. זו הייתה התשובה שלו - לבנות היכן שמנסים להרוס".
לסיום סיפר הסב על המפעלים לזכרו. "מהרגע שדוד נפל ועד עתה הוקמו שלוש חוות. מצודת דוד ליד הכפר אל מועיר, מגן דוד ליד נערן ומכתם לדוד, צפונית לכפר דומא".