שנת הלימודים תשפ"ה הסתיימה עם זינוק דרמטי במספר המוסדות והתלמידים במערכת החינוך הממלכתי-חרדי - יותר מ-7,000 תלמידים חדשים הצטרפו למערכת, גידול של כ-40% תוך שנה אחת בלבד.
מסמך חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מציג תמונת מצב מקיפה ושואל האם זרם זה יצליח להתבסס כזרם חינוך חרדי מרכזי.
על פי הנתונים במסמך, מערכת החינוך החרדית היסודית בשנת תשפ"ה מונה כ-294,000 תלמידים בכ-1,000 מוסדות.
מתוכם, כ-20,500 תלמידים לומדים בחינוך הממלכתי-חרדי, המהווים כ-7% מכלל החינוך החרדי היסודי. הגידול המרשים לווה בפתיחה של כ-30 בתי ספר וכ-30 גני ילדים חדשים בממ"ח באותה שנה.
השנה התאפיינה בהצטרפות של חסידויות מובילות כמו בעלז, קרלין-סטולין, ויז'ניץ-מרכז וצאנז, וכן מוסדות קהילת הרב אברג'ל בנתיבות. בכך הפך החינוך הממלכתי-חרדי לראשונה מזרם שולי למערכת חינוך בעלת לגיטימציה ונוכחות חרדית ציבורית משמעותית.
הנתונים מציגים תמונה מורכבת של פערים גדולים בין ערים שונות. נתיבות מובילה עם השיעור הגבוה ביותר - 23% מהתלמידים החרדים בעיר לומדים במוסדות ממלכתיים-חרדיים. ערים נוספות בהן השיעור עולה על 20% הן חולון, חריש, טבריה, קריית גת וצפת.
ומנגד, מודיעין עילית, אחת הערים החרדיות הגדולות בישראל, נותרה ללא מוסד ממ"ח אחד. גם רכסים, יישוב חרדי מובהק, אינה מופיעה כבעלת נוכחות ממ"ח בולטת.
בערים הגדולות ביותר, ירושלים ובית שמש, נרשם המספר הגדול ביותר של תלמידי ממ"ח - כ-3,000 וכ-2,000 תלמידים בהתאמה.
המסמך מזהה מחסור במבנים מתאימים כחסם מרכזי המעכב את התרחבות החינוך הממלכתי-חרדי. כמו כן, ללא חקיקה תומכת או מדיניות סדורה, המאבק על מבני החינוך החרדי מתנהל ללא תכנון אסטרטגי ותוך תלות רבה בהחלטות מקומיות ואישיות.
המכון טוען כי "זירת החינוך החרדי הרשמי מורכבת ומתנהלת במארג עדין של דינמיקות ומאקי כוחות בין פוליטיקה מקומית, יוזמות הורים והנהגה חרדית. ללא מדיניות ייעודית, זרם החינוך החרדי הרשמי לא יוכל להתבסס כמענה הולם לאוכלוסייה החרדית".
המסמך מציע מספר המלצות עיקריות: חקיקה להסדרת מעמד מוסדות החינוך הממלכתי-חרדי שתגביל את השפעתם של שיקולים פוליטיים מקומיים, הרחבת מודלים להכשרת צוותי ניהול והוראה בהתאמה תרבותית, פיתוח דיפרנציאלי של חינוך ממלכתי-חרדי ויצירת תמריצים לרשויות מקומיות.
המסמך מדגיש כי קהילות חרדיות בערים מעורבות, דוגמת חריש ונתיבות, רושמות שיעורים גבוהים במיוחד של תלמידים בחינוך הממלכתי-חרדי, והן עשויות לשמש כמודל איכותי לצמיחה ושגשוג של חינוך חרדי רשמי.