דו"ח מיוחד שפרסם המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), שנכתב על ידי ד"ר שרה יעל הירשהורן, מצביע על ירידה דרמטית בלימודי ישראל באוניברסיטאות בארה"ב.
הדו"ח מזהיר כי התחום נמצא במשבר עמוק ועלול להיעלם לחלוטין מהשיח האקדמי אם לא יינקטו צעדים משמעותיים.
הניתוח מציין כי ברקע לכך עומדת התחזקות תנועות המקדמות חרם על ישראל והגדרתה כמפעל קולוניאליסטי. מוסדות אקדמיים רבים מאמצים כיום מסגרות חשיבה של תיאוריות פוסט-קולוניאליות וגיוון תרבותי, שבמסגרתן הציונות מוצגת באור שלילי.
לפי הדו"ח, האוניברסיטאות הופכות פחות סובלניות כלפי מורכבויות הזהות היהודית והישראלית. פעמים רבות, עצם העיסוק בישראל נתפס כ"פרובוקטיבי", גם כאשר מדובר במחקר אובייקטיבי. התחום, שבעבר שימש גשר בין ישראל לקהילות יהודיות, הפך לשנוי במחלוקת.
הדו"ח מדגיש כי זהויות רב-שכבתיות ופרשנויות מורכבות נדחקות לטובת נרטיבים חד-ממדיים, תוך דחיקת הציונות ונוכחות ישראלית מהקמפוס. חוקרים וסטודנטים המבקשים לעסוק בתחום נאלצים להיאבק על עצם זכותם לעשות כן.
בעקבות כך, צעירים יהודים רבים שמבקשים להתחבר לזהותם באמצעים אינטלקטואליים נותרים ללא מענה. התחום שהיה עשוי לשמש מרחב ללמידה ולחיבור שורשי - נתפס כבלתי רצוי.
מהדו"ח עולה כי אם לא תתבצע התארגנות מחדש של התחום, תוך יצירת שיתופי פעולה חוץ-אקדמיים, הגדרת מטרות מחודשת והרחבת קהלי היעד, קיים חשש ממשי שהתחום יהפוך לנחלת העבר. ההמלצות כוללות הקמת מסגרות אלטרנטיביות ללימודי ישראל, שותפויות עם מוסדות מדיניות ובתי מדרש מודרניים, ופיתוח תכנים מותאמים לקהלים מגוונים.
נשיא JPPI, פרופ' ידידיה שטרן, מדגיש, "דווקא משום שישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני ממשיכים לעמוד בלב השיח הציבורי בפוליטיקה, בתקשורת, באקטיביזם ובדיפלומטיה, תרומתם של לימודי ישראל באקדמיה בארה"ב נחוצה כיום יותר מתמיד. זהו אתגר לכולנו, כדי שהשיח על ישראל יהיה מבוסס על עובדות והבנת המציאות, לא רק באקדמיה אלא גם בזירה הציבורית הרחבה. הישרדותו של תחום לימודי ישראל איננו עניין מגזרי. עלינו לוודא שישראל תישאר נושא ראוי ולגיטימי ללימוד ודיון, והדו"ח הזה הוא קריאת השכמה לכולנו".