רגע לפני נסיעת ראש הממשלה לארה"ב ועל רקע העיסוק החוזר בעסקת חטופים חלקית ורעה, מבקש לשוב ולדון באופן בו השפיעה סוגיית החטופים על אופן ניהול המלחמה.
כשחזרנו להילחם במרץ האחרון, אחרי העסקה הקודמת והחלפת הרמטכ"ל, הצהירו גם שר הבטחון וגם הרמטכ"ל על הכוונה לחזור ללחימה עצימה ולהכרעת החמאס, צבאי ושלטוני. בעוד שר הבטחון דיבר על חצי שנה, הרמטכ"ל הנכנס דרש לקצר את המערכה ולסיימה תוך שלושה חודשים לכל המאוחר.
למול דרישה זו, הוצגה לו על ידי פיקוד הדרום תוכנית שהייתה מבוססת על שלוש רגליים. הראשונה, פינוי האוכלוסייה מצפון הרצועה, מה שייתר הכנסת סיוע ויאפשר לחימה עצימה וללא מגבלות מול מחבלי החמאס בלבד.
השנייה, שליטה מלאה על הכנסת הסיוע והימנעות מהכנסת סיוע לידי חמאס. השלישית, הפרדה בין האוכלוסייה לחמאס, העברת האוכלוסייה לאחר סינון למרחב שבשליטת צה"ל באזור רפיח ומשם תחילת הדרך לתוכנית ההגירה מרצין של הנשיא טראמפ.
כבר באישור התוכניות ניסו לטעון כנגדן שבתמרון בצפון הרצועה נסכן את החטופים הבודדים שנשארו במרחב. לכך ניתן מענה בתוכנית שאפשר למחבלים ולאוכלוסייה לנוע דרומה ללא בקרה וניקוז ולהניע איתם את החטופים, כפי שקרה לכל אורך המלחמה, בדגש על מרחב צפון הרצועה. כך עלה משיח עם החטופים ששוחררו בעסקה האחרונה שהעידו שהועברו ממקום למקום וגם כשכוחות צה"ל נעו בסמוך אליהם לא אונה להם כל רע. וודאות שמתחזקת ככל שמספרם קטן.
רצח ששת החטופים ברפיח שמוזכר על ידי האלוף ניצן אלון ואחרים לחיזוק טענותיהם, הוא בבחינת היוצא מנכלל שמוכיח את הכלל. האירוע מתרחש אחרי חודשים ארוכים בהם אנחנו פועלים ברפיח, סינוואר שתת הקרקע שבו הוא שוהה הולך ומצטמצם מחליט לעלות מעל הקרקע ובכדי שיוכל לנוע בקלות, מורה על רצח ששת החטופים ששהו בקרבתו. החלטה שכזו יכול לקבל סינוואר ולא כל מפקד או מחבל זוטר בשטח.
בתיאורי החטופים שחזרו בעסקה האחרונה התגלו עוד עובדות רבות נוספות שהיו שונות מהמידע שהציגה מפקדת החטופים ומהמגבלות המבצעיות שהושתו על הכוחות בשטח בשל כך.
הטענה שנשמעת מהצבא כולל בשיח הנוכחי על המשך הלחימה, לפיה כל התקדמות נוספת תסכן את החטופים, היא בבחינת אבסורד.
באותה מידה ניתן לטעון שכל התקדמות נוספת תסכן את החיילים ולצערנו מתחילת מבצע 'מרכבות גדעון' נפלו כשלושים לוחמים.
במידה ונלך להסכם חלקי במתכונת המתוארת כיום, הרי ששוב ניסוג מאזורים שכבשנו רק לאחרונה בשנית ושוב נשלם בדם כשנדרש לחזור ללחימה ולכבוש אותם.
שלא לדבר על אותם חטופים שלא ישוחררו בעסקה החלקית הנוכחית וההבנה מה יעלה בגורלם.
צריך לומר שכל התהליך בו נוהל המשא ומתן לשחרור החטופים, אם מצד מנהלת החטופים וצוות המשא ומתן ואם מצד מטה החטופים והמאבק הציבורי שלהם, לא הביא דבר למעט העלאת מחיר שחרור החטופים והארכת משך סבלם בשבי.
יכולנו לסיים את המערכה הזו מזמן, עם חטופים משוחררים וללא חמאס ובלבד שהיינו פועלים כמפורט לעיל.
לא מאוחר לחזור ולהילחם כפי שנדרש להכרעת החמאס. לא מאוחר להציב על השולחן דרישה אחת בלבד - שחרור כלל החטופים תמורת הסכמה להגליית ראשי חמאס. לא מאוחר לצאת באמירה מנהיגותית וערכית, החטופים חשובים לנו ויקרים לליבנו,
אבל טובת עם ישראל גוברת. זה בידיים שלנו, הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר, אתה תקבע כיצד תזכר בתולדות ישראל, שר הבטחון ישראל כץ אתה צריך להנחות את הצבא באופן ברור כפי שידעת לעשות במספר מקרים בעבר. ראש הממשלה נתניהו, תן פקודה, אנחנו בזמנים אחרונים.