האם ידידות עם כלב או חתול יכולה להועיל לבריאות המוח? מחקר חדש של אוניברסיטת ז'נבה שבשוויץ מציע תשובה חיובית.
על פי הממצאים, בעלות על כלב או חתול קשורה לשימור תפקודים קוגניטיביים מסוימים ולירידה איטית יותר בתפקודי מוח, גם לאורך כמעט שני עשורים של הזדקנות.
החוקרים עקבו אחר מדגם של מבוגרים בני 50 ומעלה לאורך 18 שנים, ובחנו את ההשפעה של חיית מחמד על היכולות הקוגניטיביות שלהם. התוצאות: בעלי כלבים שמרו על חדות בזיכרון, בעוד בעלי חתולים חוו ירידה איטית יותר בשטף הדיבור. לעומת זאת, בעלי דגים או ציפורים לא הראו שיפור דומה.
אדריאנה רוסטקובה, חוקרת פסיכולוגיה התפתחותית ומחברת המחקר, הסבירה: "בעלות על חיית מחמד נקשרה בעבר להשפעה חיובית על תפקודים קוגניטיביים. אולם עד כה לא היה ברור אם יש הבדל בין סוגי חיות המחמד".
לדבריה, התועלת הקוגניטיבית אינה ניכרת בקרב בעלי דגים וציפורים. "תוחלת החיים הקצרה של דג או ציפור עשויה להגביל את עומק הקשר הרגשי. בנוסף, רעש של ציפורים עלול לפגוע באיכות השינה - מה שידוע כקשור לירידה קוגניטיבית".
רוסטקובה הוסיפה כי "ייתכן שאינטראקציות עם כלבים וחתולים מספקות גירוי רגשי וקוגניטיבי משמעותי - כמו אחריות יומיומית, קשר רגשי עמוק, ותשומת לב הדדית - מה שגורם לאותם יתרונות מוחיים".
המחקר מצטרף לשורת ממצאים המצטברים בשנים האחרונות בנוגע לקשר שבין קשר רגשי לחיית מחמד לבין בריאות נפשית וגופנית.