בעתירה שהוגשה לבג"ץ, ביקשה ע' לבטל את התעודה הציבורית שניתנה לה בשנת 2021, אשר אישרה שינוי מין מנקבה לזכר, ולשוב לזהותה הקודמת, נקבה, ללא צורך בפגישה עם הוועדה להתאמה מגדרית.
בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי הדרישה לפגישה עם הוועדה במקרה זה מוצדקת ומתחייבת על פי הנהלים.
העותרת, ילידת קליפורניה שעלתה לישראל בשנת 2021, עברה בארה"ב ניתוח לשינוי מין והציגה מסמכים רפואיים מחו"ל המעידים על כך. בעקבות הבקשה הראשונה שהגישה, ללא פגישה עם הוועדה, קיבלה תעודה ציבורית המאשרת שינוי מין.
שלוש שנים לאחר מכן, לאחר שעלתה לישראל, ביקשה לבטל את התעודה ולהנפיק תעודה חדשה שמזהה אותה מחדש כנקבה - הפעם ללא מסמכים רפואיים וללא פגישה.
הוועדה דחתה את הבקשה השנייה, והסבירה כי בשונה מהבקשה הראשונה שהתבססה על ניתוח מגדרי, שינוי המין בחזרה לנקבה מחייב פגישה עם חברי הוועדה, בהתאם לנוהל תקף. בית המשפט קבע כי הדרישה לפגישה מעוגנת בנוהל רשמי, וכי אין מדובר בכפייה אלא באיסוף נתונים נדרש. בנוסף ציין בג"ץ כי ניתן לקיים את הפגישה גם מרחוק, באמצעים מקוונים.
השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין פסקו פה אחד לדחות את העתירה. בין הנימוקים: העובדה שהעותרת לא צירפה את משרד הפנים, שהינו הגורם המוסמך לרישום שינוי מין במרשם; וכן התעלמותה מהלכות קודמות של בג"ץ שהכירו בסמכות הוועדה להתאמה מגדרית להנפיק תעודות ציבוריות לצורך שינוי מין.
השופטת יעל וילנר כתבה בפסק הדין: "פגישה כזו נועדה לאפשר לוועדה להתרשם מתהליך שינוי המגדר שעוברת העותרת, כחלק מהליך איסוף הנתונים הנדרש לוועדה לצורך הנפקת האישור המבוקש על-ידה". היא הוסיפה כי הדרך להשלמת ההליך פתוחה בפני העותרת, כל עוד תקיים את הנהלים הנדרשים.
ארגון "בוחרים במשפחה", המלווה את ע', תקף בחריפות את פסק הדין: "מדובר בפסק דין מקומם. התברר לה שבממלכת הפרוגרס של משרד הבריאות הבלוף חזק מהמציאות. השופטת וילנר הוכיחה שגם בית המשפט הוא חלק מטירוף זה".