לידה שקטה, המוגדרת כלידה של תינוק ללא סימני חיים בשלב מתקדם של ההיריון, היא התרחשות רפואית נדירה יחסית, אך בעלת השלכות נפשיות משמעותיות.
ההתמודדות הרגשית עם לידה שקטה היא מסע אישי, משתנה ולעיתים מתמשך. עם זאת, ולמרות המורכבות הרגשית הנלווית לאירוע, היכרות עם דרכי התמודדות אפשריות עשויה להקל על מי שנמצאים בעיצומו של האובדן.
החוויה הרגשית בלידה שקטה
אובדן הריון יכול להיות אירוע מצער מאוד עבור הורים ובני משפחה אחרים, בין אם הוא מוגדר כהפלה (לפני שבוע 20 להריון) ובין אם כאובדן סביב הלידה (בכל עת לאחר שבוע 20 ועד שבוע לאחר הלידה).
גם כאשר קיימת סיבה רפואית ברורה, לעיתים קרובות תחושות פנימיות כמו הלם, חוסר אונים, קהות רגשית או כאב עמוק, אינן שוככות בקלות. בנוסף, אובדנים סביב הלידה עלולים להיות מלווים בתחושת קשות כמו כישלון (גופני, רגשי או קיומי), אשמה, בושה, קנאה כלפי הורים אחרים או כעס (על הגוף, על הסובבים או כלפי העצמי).
שלל רגשות אלו יכולים להתקיים במקביל זה לזה או להתחלף לאורך הזמן, והם יכולים לצוף מיד לאחר האירוע או רק שבועות-חודשים לאחר מכן. חשוב לזכור שמדובר בתגובות הגיוניות וטבעיות לאירוע קיצוני.
לצד זאת, הורים רבים מדווחים על קושי להבין מה בדיוק הם מרגישים ולמה ההתמודדות מורכבת כל כך עבורם. אחד ההסברים לכך הוא היעדר הכרה חיצונית באובדן. זאת, כיוון שלרוב אין טקס נהוג, מעמד ברור לאבל ולפעמים גם לא מילים בשפה שמכירות בקשר שנקטע בין התינוק להוריו. מצב זה, המכונה במחקר "יגון משולל זכויות", עלול לעכב את תהליך עיבוד האבל ולהעמיק תחושות בלבול ובדידות.
מה עשוי לעזור?
התמודדות עם לידה שקטה משתנה מהורה להורה. יש מי שימצאו נחמה בשגרה ובשיחה עם קרובים ואחרים יזדקקו לזמן שקט או תהליך עיבוד ממושך יותר. אין דרך אחת נכונה להתמודד, אך אלו חלק מן הפעולות שיכולות לעזור:
- קבלת החלטות בבית החולים: בסמוך ללידה שקטה, מוצעות לעיתים אפשרויות כמו לראות את התינוק, להחזיק אותו או לקרוא לו בשם. כל הורה מגיב אחרת לאפשרויות אלו ואין בחירה אחת נכונה. עם זאת, עצם הידיעה שיש אפשרות לבחור עשויה לחזק תחושת שליטה בתוך מצב של חוסר אונים.
- יצירת זיכרון מוחשי: עבור הורים רבים, קיומו של פריט שנותן ממשות למה שקרה (כמו צילום, חפץ אישי או תעודה עם תאריך) יכולים לסייע בהתמודדות. גם טקס פרטי, פשוט ככל שיהיה, עשוי לחזק תחושת הכרה ומשמעות. אלו דרכים להפוך את האובדן לזיכרון מוחשי שניתן "להחזיק בו".
- הכרה באובדן ומתן תוקף לרגש: הכרה בכך שלידה שקטה היא אובדן משמעותי - הן מצד ההורים עצמם והן מצד סביבתם - נותנת תוקף ומרחב להרגיש מגוון רגשות ולעבד את האובדן. התחושות אינן אחידות ולעיתים אינן מופיעות מיד, אך כולן לגיטימיות.
- שיח זוגי ומשפחתי פתוח: בני זוג עשויים לחוות את האובדן בדרכים שונות - בעוצמה, בזמן או באופן הביטוי. שיחה פתוחה, גם אם מצומצמת, יכולה להפחית מתח ולגשר על פערי תגובה. גם ילדים נוספים במשפחה יכולים להזדקק להתייחסות רגישה לנושא, בהתאם לגילם.
- תמיכה מהמעגל הקרוב: תמיכה מהסביבה הקרובה - בני משפחה, חברים או שכנים - יכולה להפחית תחושות של בדידות ואשמה. לפעמים זו עזרה מעשית, כמו טיפול בילדים או הכנת אוכל , ולפעמים זו פשוט נוכחות שקטה. אפשר גם להיעזר באדם קרוב שיתווך לסביבה את הצורך בכך.
- פנייה לטיפול: עבור חלק מההורים ההתמודדות הרגשית חולפת בהדרגה באופן טבעי, אך אחרים עשויים לחוש צורך בקבלת תמיכה מגורם מקצועי. בתוך כך, כדאי לזכור כי לידה שקטה יכולה להוביל גם להתפתחותם של תגובות חריפות יותר כגון דכאון או הפרעה פוסט-טראומטית. לכן, כאשר עולה הצורך בקבלת עזרה או כאשר ההתמודדות הרגשית נמשכת לאורך זמן - כדאי לשקול לחיוב להיעזר בטיפול (פסיכולוגי פרטני/ זוגי/ משפחתי), טיפול פסיכיאטרי ועוד. הטיפול יכול לסייע בהתמודדות עם רגשות עזים ומצוקה, שאלות שונות שמתעוררות, פערים בתקשורת, או פשוט לעזור להרגיש לא לבד בהתמודדות.
פורטל בטיפולנט מציע אינדקס פסיכולוגים, מרכז מידע, אירועים, ימי עיון, מאמרים מקצועיים ופורומים להתייעצות. מוביל בתחום הפסיכולוגיה בישראל