כואב מאוד את נפילתם של גיבורי האומה שנפלו על הגנת שדרות, קיבוץ ארז ומפלסים ויתר ישובי הדרום - רס"ל (מיל') בנימין אסולין, סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן, סמ"ר מאיר שמעון עמר, סמל משה נסים פרש וסמ"ר משה שמואל נול הי"ד.
אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחותיהם וחיבוק גדול לחבריהם הלוחמים ולחיילי צה"ל כולם בכל גזרות הלחימה.
הכאב הוא עצום, וכמוהו האמונה בצדקת הדרך, הנחישות להמשיך בה, וההבנה שאין לנו ברירה אלא להמשיך ולהילחם עד להשמדת האויב והשבת הביטחון לאזרחי ישראל לשנים רבות.
הקוראים מתוך כאב וקוצר רואי לכניעה לאויב ולעצירת הלחימה טרם השמדתו יביאו חלילה לשפך דם רב הרבה יותר בסבבי הלחימה הבאים שיגיעו בוודאות בתוך זמן לא רב.
אומה חפצת חיים ואוהבת חיים נדרשת לנחישות, לכוח רצון ולעקשנות גדולים משל אויביה. וברוך השם יש לנו כאלה.
לצד זאת אני קורא לראש הממשלה ולרמטכ"ל לעצור באופן מידי את איוולת הכנסת הסיוע לאויב הנלחם עם כוחותינו והורג בלוחמינו, לכתר את אזורי הלחימה ולהתיש את האויב הנמצא בהם בטרם יפגוש את לוחמינו הגיבורים.
בנוסף אני דורש להודיע כי כל שטח שנכבש ומטוהר מטרור בדם לוחמינו לא ינטש. זה לא מוסרי ולא הגיוני, גם לא במסגרת עסקת חטופים, לאפשר לאויב להתבסס בשטח מחדש ולסכן שוב את לוחמינו בצורך לכבוש אותו שוב ושוב. ככה לא מנצחים מלחמה.
עם ישראל חי. חזק. ובעזרת השם ינצח!