בשבוע שעבר חווינו דבר שאנו לא רגילים לו בבית המשפט העליון - בזמן דיון משודר, עמדו שני שופטים על הרגליים האחוריות אל מול הנשיא מטעם עצמו השופט יצחק עמית ואמרו לו שהוא טועה.
עמית נלחם בחירוף נפש כדי לא לאפשר את מינויו של מועמד ראש הממשלה האלוף דוד זיני לראש השב"כ ואף ענה שוב ושוב במקומם של העותרים - אבל בפעם הראשונה מאז שהוא מינה את עצמו הוא נעמד מול רוב שופטים שחשבו אחרת.
זה כמובן לא דבר מקרי. עד לאותו דיון, בכל מקרה משמעותי בו היה חשוב לעמית לקבוע את התוצאה הוא דאג לקבוע את אותו הרכב שופטים - עמית, המשנה לנשיא סולברג והשופטת דפנה ברק ארז בו תמיד יהיה לו רוב גם אם סולברג ייתן דעת מיעוט.
אז מה קרה שהשתנה ההרכב? לפי הפרסומים, סולברג שאינו מחזיק בדעותיו של עמית החליט שנמאס לו להיות עלה התאנה של עמית והודיע לו שהוא לא ישתף יותר פעולה עם קביעת ההרכבים שתיתן לעמית את התוצאה שהוא רוצה.
עד לאותו הרגע טען עמית שהסיבה לכך שהוא תמיד קובע את אותו הרכב זה כי מדובר בהרכב סניוריטי- הרכב שמורכב מהשופטים הוותיקים בבית המשפט העליון, הרכב שעד לכהונתו של עמית נשמר רק למקרים משמעותיים.
אבל לעמית הייתה בעיה, במציאות הנוכחית עד לפרישתו של השופט אלרון שני השופטים הבאים בסניוריטי הם אלרון ודוד מינץ, שני שופטים שלא חושבים כמוהו, ואין לו שליטה אפקטיבית עליהם. לכן אם עמית יקבע הרכב מורחב, הוא ככל הנראה לא יקבל את מבוקשו. לכן הוא מצא פתרון לשלוט בתוצאה - סניוריטי של 3 שופטים.
אז סולברג הודיע לעמית שנמאס לו, ןבלית ברירה מינה עמית שני שופטים אחרים שחשב שלא יאתגרו אותו ויישרו קו אבל מסתבר שמחשבות לחוד ומציאות לחוד. שטיין וכנפי שטייניץ לא יישרו קו עם עמית והראו לכל העולם כמה הוא מוטה, חסר יושר ולא ענייני.
עמית כמובן אינו מודה בסיבות לקביעת ההרכבים. הוא הוציא תגובה לפיה הסיבה שנקבע ההרכב היא לא בגלל עמידתו של סולברג נגדו אלא בגלל המצב המלחמתי בו, על פי טענתו, מסוכן לשופטים להגיע לבית המשפט העליון ולכן נקבע הרכב עם אנשים שגרים בסביבת בית המשפט.
באמת לנשיא כזה פיללנו? נשיא שדואג כל כך לשלום שופטי העליון ולכן מתחשב בשלומם בעת קביעת ההרכב? זה ממש היה מרגש אותנו אם הטענה היתה נכונה אלא שהמציאות מראה שמדובר בשקר מוחלט. האמת היא שהמדינה ביקשה לקיים את הדיון בזמן המלחמה בגלל החשיבות הביטחונית במינוי ראש שב"כ ועמית דחה אותה על הסף והחליט לדחות אותו עד לאחריה. איך כל זה מסתדר עם התירוץ שהוא קבע הרכב שלא יסכן את השופטים בזמן המלחמה?
הדבר הזה לא מפתיע בכלל. עוד לפני מינויו העצמי של עמית לנשיא, התפרסמו שוב ושוב פרשיות של ניגודי עניינים. תירוציו של עמית לא היו יותר טובים מהתירוץ הנוכחי והראו שהוא פשוט לא רואה את עצמו כפוף לכללי האתיקה ולניגודי העניינים. זה לא הפריע לו להמשיך ולפסוק בענייני אחרים ואפילו כעת לדון במינויו של נציב תלונות הציבור על שופטים שייתכן שתלונות בעניינו של עמית מצויים לפתחו.
מעבר לנושא הפרסונלי ולחוסר היושרה של עמית יש כאן עניין עקרוני. לשופטים לא אמורה להיות בכלל היכולת לקבוע מי ישב באיזה הרכב. האפשרות שנתונה היום לנשיא בית המשפט העליון לקבוע את ההרכבים כרצונו, נותנת לו את היכולת לקבוע מה תהיה התוצאה ובאיזה מקרה. זה הפוך מדמוקרטיה ומכל מידת יושר וצדק.
בית משפט שרוצה לזכות באמון הציבור ושיהיה לו מקום משמעותי (ולצערנו את עמית וחבריו זה ממש לא מעניין) לא יכול להתנהל בחוסר יושר קיצוני ולקבוע הרכבים על פי התוצאה הרצויה, ולכן חייבים להוציא את היכולת לקביעת הרכבים מידי השופטים.
הכותב הוא מנכ"ל הפורום המשפטי למען ישראל