ישראל כנראה שלא תחתום על תקנות הבריאות החדשות של ארגון הבריאות העולמי שמנסה לכפות על ישראל צדק בריאותי.
הוויכוח האם ישראל צריכה לפרוש מהארגון האנטישמי הזה לא צריכה להסיח את הדעת מ'אג'נדה 2030' של האו"ם שכוללת גם "ביטוח בריאות אוניברסלי וגישה לשירותי בריאות איכותיים" כלומר, גם אחרי הפרישה מארגון הבריאות העולמי, ישראל תישאר מחויבת לפרויקט פרוגרסיבי שמחויב להשגת צדק חברתי על כל הֶבֵּטָיו, כולל צדק בריאותי.
האתר הממשלתי gov.il אומר לנו ש"בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את 'אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא' של האו"ם.
האג'נדה כוללת תוכנית פעולה המורכבת מ-17 יעדים שאותם נדרש להטמיע במדינות החברות, במטרה להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד 2030, והם מכונים Sustainable Development Goals - SDGs".
בין 17 המטרות של האג'נדה גם מיגור העוני והרעב בכל העולם. משרד החינוך של מדינת ישראל שנרתם לפרויקט השאפתני הזה, מגייס את תלמידי ישראל "להשגת יעדי הפיתוח בר קיימא (SDG's) של האו"ם לשנת 2030, ובכך לסייע לעולם כולו בהתמודדות עם האתגרים העומדים לפנינו. ההשתתפות בתוכנית ISDG מעניקה לתלמידים הזדמנות ייחודית לקחת חלק בעיצוב העתיד של כולנו במטרה להעניק עתיד טוב יותר או איכות חיים טובה יותר למדינה ולעולם כולו".
נכון לפחות ליולי 2023, שר החינוך יואב קיש גאה בכך שבמסגרת הפרויקט החינוכי של אג'נדה 2030 "תלמידי ישראל פורצים גבולות ומפתחים יוזמות יוצאות דופן שעשויות לשנות את פני כדור הארץ". זה נשמע יפה עד שמבינים שכל הפרויקט הזה מבוסס על שלושת ערכי היסוד של הפרוגרס, השווייה-הגוונה-הכלה, ונבהיר את שלושת הערכים האלה שמטרתם הגשמה של צדק חברתי גלובלי, שבין היתר אמור להפוך את עם סגולה לעם חסר סגולה.
השווייה, להבדיל משוויון, שואפת לרמה גלובלית אחידה של בריאות, הכנסה, חינוך וכו'. הגוונה, להבדיל מגיוון שדורש לבטל אפליה בין אזרחי מדינה, שואפת לבטל כל מופע של גזענות, שכולל גם אפליה בין אזרחים למהגרים בלתי חוקיים, וגם אפליה בין אזרחי מדינה לבין אויביה. הכלה זה הערך שבשמו כל מקום אמור להפוך למרחב בטוח לכל מי שנמצא בו, בלי הבדל של תרבות, זהות, מגדר או דעה פוליטית - כל עוד זו אינה מתנגדת לפרוגרס. מרחב בטוח נועד להשיג את מטרה מספר 16 של אג'נדה 2030 - "לקדם חברות מכילות ושוחרות שלום שתאפשרנה פיתוח בר-קיימא, שינגיש צדק (חברתי) לכולם ויבנה מוסדות מכילים, יעילים ואחראיים בכל הרמות" ונדגיש: לקדם חֶבְרוֹת ולא מדינות.
אג'נדה 2030 מדגישה במיוחד את החינוך, שגם הוא אמור להיות לגלובלי - חינוך שוויוני אחד לילדי ישראל ועזה - שבמסגרתו תלמידים וסטודנטים בכל העולם יגדלו על "ערכים" פרוגרסיבים, שרק הם יכולים להגשים את אידיאל הקיימות של האו"ם, שמצפה מישראל שתיישם עד 2030 לפחות חלק ממטרה מספר 4 של האג'נדה: "הבטחת חינוך איכותי ושוויון הזדמנויות בלימודים".
זה אומר שעל ישראל "להבטיח שכל הלומדים (בכל מוסדות החינוך וההשכלה) ירכשו את הידע והמיומנויות הדרושים לקידום פיתוח בר-קיימא, לרבות, בין היתר, באמצעות חינוך לפיתוח בר-קיימא ואורחות חיים בני-קיימא, זכויות אדם, שוויון מגדרי, קידום תרבות של שלום ואי-אלימות, אזרחות גלובלית וכבוד למגוון התרבותי (הדרוש) לפיתוח בר-קיימא".
המדריך הפדגוגי של אונסק"ו (המדריך), שנכתב עבור אג'נדה 2030 מדגיש שמדובר בפרויקט טוטאלי: "כשאנחנו יוצאים למסע הקולקטיבי הזה אנחנו מתחייבים שאף אחד לא יישאר מאחור". הטוטאליות הזאת אינה אפשרית בלי מנגנון פיקוח על-מדינתי, טוטליטרי, האו"ם במקרה הזה, שיהיה בכוחו לאכוף את האג'נדה על המדינות שהצטרפו ליוזמה הזאת. לא מיותר להזכיר שישראל פרשה מאונסק"ו ב 2018, מה שלא מונע ממשרד החינוך להמשיך לשתף פעולה באופן עקיף עם הארגון האנטישמי הזה לחינוך, מדע ותרבות.
המדריך מבוסס כולו על התפיסות הפדגוגיות של פאולו פריירה וג'ו קינצ'לו. פריירה פיתח פדגוגיה נוצרית-מרקסיסטית שנקראת על שם ספרו "הפדגוגיה של המדוכאים" (1967), שהיוותה מקור השראה לענף תיאולוגי נוצרי חדש, 'תיאולוגיית השחרור', שהפכה נוצרים רבים לתומכים נלהבים של אש"ף. הפדגוגיה של פריירה נועדה ללמד את התלמידים איך לזהות מבנה חברתי מדכא (הגמוניה יהודית), איך מפרקים אותו (בעזרת בג"ץ) ואיך בונים מבנה חברתי משחרר (מדינת כל אזרחיה). הפדגוגיה הביקורתית או הקונסטרוקטיביזם הביקורתי של קינצ'לו מוסיפה לפדגוגיה של פריירה את המרכיב של צדק אפיסטמולוגי, שכדי להשיג אותו בתי הספר צריכים ללמד גם את מה שהוא מכנה "ידע כחול", והכוונה ל'ידע ילידי' או 'ידע קדום', שבכוחו לשחרר את תלמידי כל העולם מעריצותו של הידע הלבן - שבעיני הפרוגרס הוא פטריארכלי, קולוניאליסטי וגזעני.
האופן שבו ידע כחול משנה את מה שאנחנו יודעים מודגש בסדרת נטפליקס "האפוקליפסה הקדומה" שיצר העיתונאי והסופר שהוא לא ארכיאולוג גראהם הנקוק. הסדרה רצופה בדוגמאות של ידע קדום שאמור לשנות מהיסוד את הידע הקיים על תרבויות עתיקות. אחת מהן היא הידע של ילידי אי הפסחא, הרַפַּה נוּי, על משמעות פסלי המוּאֵי, אותם ראשי אבן ענקיים שהידע הארכיאולוגי הלבן לא יודע איך ולשם מה נוצרו. הידע הכחול, האותנטי לכאורה, משובש, מקוטע וחסר בעיקר בגלל האדם הלבן שכמעט וחיסל לחלוטין עמים ילידיים שלמים. רק 111 מהרפה נוי נותרו באי הפסחא אחרי שסוחרי העבדים סיימו את מלאכתם שם במאה התשע עשרה. שוחרי הידע הכחול אינם יכולים להוכיח את נכונותן של מסורות עתיקות וגם לא להשלים ידע כחול שאבד, מה שכמובן לא מפריע לפדגוגיה הביקורתית שהאידאולוגיה מניעה אותה ולא מדע אמפירי. הידע הקדום, כדאי למשרד החינוך לדעת, לא כולל ידע יהודי קדום. גם לצדק אפיסטמולוגי יש גבול.
המדריך מביא כמה דוגמאות של צדק אפיסטמולוגי, אחת מהן היא פרויקט במימון 'הקרן הלאומית למדע של ארה"ב' - "המשרד החדש לניווט הקהילה הארקטית" (CO-NNA). הפרויקט הזה כולל מרכיב חדש בפרויקטים מדעיים, "ועדות ילידיות מייעצות" שתפקידן לוודא שהידע הילידי נלמד באוניברסיטאות, וגם לוודא שסטודנטים ידעו שיש לעמים ילידיים זכות להגדרה עצמית. המשרד החדש הזה, אומר המנהל שלו, "יפגיש בין אנשים שיזהו דרכים חדשות להבין באופן הוליסטי את המערכות הארקטיות, ללמוד מהאומות הארקטיות שמתייצבות בקו החזית של השינוי כדי לחשוב על גישות יצירתיות חדשות לשיתוף ידע בין תרבויות והשקפות עולם".
ילידיוֹת ככל שתהיינה, הוועדות האלה נדרשות לפעול על פי עקרונות ההשווייה, הגוונה והכלה, גם אם אלה מנוגדים למסורות ולתרבויות של עמי אלסקה. הוועדות האלה הן בעצם חלק ממנגנון על-מדינתי שתפקידו ליצור את אותה "מדיניות ניהול ידע" שעליה מדבר המדריך, שאמור לקבוע מה מותר ומה אסור לדעת. מוסדות להשכלה גבוהה, נאמר במדריך, "חייבים לסרב להיות מעורבים במחקר שתומך בהרגלים שאינם בני קיימא", כמו למשל מחקר שקשור בתעשיית הנפט שגורמת לחוסר צדק כלכלי, סביבתי, בריאותי וכו'.
אפשר לראות שהתפיסות הפרוגרסיביות האלה חלחלו עמוק לתוך משרד החינוך של ישראל, בין היתר משיחת טלפון שהגיעה לידי בין מנהלת בית ספר למנכ"לית ארגון 'תמורות' שפועל במסגרת חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי). השיחה הזאת מראה באופן חד משמעי ש'תמורות' אימצו את הפדגוגיה הביקורתית הפרוגרסיבית. כך למשל מנכ"לית 'תמורות' אומרת ש"מורים לא צריכים להעביר ידע אלא מיומנויות (חברתיות) ... אנחנו לא סוכני ידע. אנחנו סוכני שינוי ... המורים צריכים להיות מנהיגים חברתיים". קינצ'לו אומר ש"אי אפשר להפריד את מטרת החינוך מצדק חברתי, חירות האדם, הכוונה עצמית, התנגדות לחוקים (מדכאים) , בניית קהילה, צורות עמוקות יותר של יחסי אנוש והמאבק למען שחרור" מכל צורה של דיכוי.
אג'נדה 2030 מסכנת את ישראל לא פחות מארגון הבריאות העולמי, ולכן הממשלה שהחליטה לפרוש מארגון הבריאות העולמי צריכה לדעת שמלאכתה לא הסתיימה בזה. חובתה להיות ערה לכך שסגירת דלת אחת בפני הפרוגרס שרואה בישראל פרויקט גזעני שאינו בר-קיימא משאירה דלתות פתוחות אחרות, כמו זו של משרד החינוך, שגם אותן חובה לסגור מהר ככל האפשר.
הכותב חבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי