בקולוסיאום בלבד ביקרו בשנת 2024 יותר מ־10 מיליון מבקרים, וזו רק הספירה של מי שקנו כרטיס, לא כולל את ההמונים שבאו להצטלם מבחוץ.
באיטליה כולה ביקרו בשנת 2024 כ־65 מיליון תיירים, בעוד שבישראל בשנת 2018, לפני הקורונה ולפני המלחמה, חגגנו באושר את התייר ה־4 מיליון, ובשנת 2019 היינו באופוריה של ממש כשביקרו בישראל 4.55 מיליון תיירים - מספרים מצחיקים אפילו כשמביאים בחשבון את הפרשי הגודל בין ישראל לאיטליה.
רק בקולוסיאום ביקרו פי שניים תיירים, והוא בוודאי לא גדול יותר ממדינת ישראל. מבחינת עושר תרבותי ופוטנציאל תיירותי ישראל לא נופלת מאיטליה, למרות גודלה הגאוגרפי. כשמביאים בחשבון שבשנת 2023 ביקרו בירדן השכנה המדברית 6.35 מיליון תיירים, מבינים שאנחנו בפיגור גדול מאוד.
אחד הדברים הבולטים כשמסתובבים במרכז רומא הוא עירוב השימושים. לא רק עירוב בין שטחי מסחר ושכונות מגורים, אלא השילוב של עיר חדישה ומודרנית יחסית בלב האזור העתיק של רומא. כך התיירים עושים שופינג בחנויות של גוצ'י וארמני בדרך מהמדרגות הספרדיות לוותיקן, ואוכלים ריזוטו ביאנקו וטורטליני די־ויטלו תוך עצירה בפיאצה נבונה ובטירת סנט אנג'לו.
זה עובד כי המקומיים מסתובבים שם, גרים שם, נוסעים שם ועובדים שם. בהיבט הזה רומא באמת חוברה לה יחדיו. אין מה להשוות זאת לחוויה של אותו התייר כשהוא צריך לעשות נסיעה מיוחדת בתחבורה ציבורית לא נוחה במיוחד אל עיר דוד, הכותל או כנסיית הקבר, ולהביא איתו כריכים מהבית.
הדבר השני שבולט ברומא הוא כמות השרידים. נכון, רומא הייתה בצד המחריב וירושלים בצד המוחרב, אך גם ברומא פגעו שרידי הזמן והאדם, והפיגומים הרבים ברחובות העיר מראים שאיטליה נמצאת בתנופת שימור ושחזור מתמיד. בישראל, כולל יהודה ושומרון, יש כ־30 אלף אתרי מורשת. חלקם מופלאים, בעלי פוטנציאל משיכה כלל־עולמי, במיוחד לאור ערכם הרגשי והדתי. אבל נסיעה מתישה שבסופה אתה צופה בשמש הקופחת בחורבת אבנים היא לא מוקד תיירותי מסעיר.
אנחנו בשלהי המלחמה, וישראל, שפרמיית הסיכון שלה ירדה משמעותית, עומדת בפני עשור של פריחה כלכלית, המוני משקיעים והמוני תיירים פוטנציאליים. מבחינה כלכלית תיירות אינה הענף הכי אטרקטיבי בפני עצמו, אך היא תורמת מאוד ליחסי הציבור של המדינה ומאפשרת חשיפה שמעודדת בעקיפין את האטרקטיביות של שאר הענפים.
קצרה היריעה מלפרט את כל הצעדים הנדרשים, החל מהקלות רגולטוריות לבנייה ותפעול מלונות וכלה בתכנון אסטרטגי כולל למיצוי הפוטנציאל התיירותי מול קבוצות אוכלוסייה שונות, אבל תיירות דלה אינה גזרת גורל. מכל מלמדיי השכלתי, ובמקרה הספציפי הזה ראוי ללמוד מרומא איך לבנות את ירושלים.
ואם כבר עוסקים בשחזור בניינים עתיקים, יש בניין אחד שממתין לכך אלפיים שנה. אם זה דורש תוכנית אסטרטגית, אז הלוואי ועל כפיי אותה אביא לאליהו הנביא.
הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG
לתגובות: [email protected]