אור החיים הקדוש כתב הרבה ספרים, המרכזי שבהם הוא פירוש 'אור החיים' על התורה, אך הוא כתב גם על מסכת ברכות שני ספרים 'ראשון לציון', וספר 'חפץ ה'' על מסכת ברכות ומסכתות נוספות. בהקדמת הספר כתוב שאור החיים נפטר בי"ד בתמוז, אך המסורת היא שהוא נפטר בט"ו תמוז.
כשראיתי זאת, התפלאתי מאד איך יכול להיות שתלמיד שלו כותב בהקדמה שהתאריך הוא י"ד? וחשבתי שהתשובה היא שמספרים שבשבת זו של י"ד בתמוז, הבעל שם טוב הלך ליטול ידיו לסעודה שלישית, והתעכב שם זמן ממושך שלא כרגיל. שאלו אותו התלמידים למה הוא התעכב כל כך? והוא אמר להם שיש סוד בכוונות של נטילת ידיים שהוא השתוקק להשיגו, ובמשך שנים הוא לא השיג אותו, ורק עכשיו בנטילת ידיים של סעודה שלישית התגלה לו סוד זה.
הבעל שם טוב ידע שרק אחד בדור יודע את הסוד הזה, ולכן כנראה שנפטר הנר המערבי, אור החיים, והסוד הזה עבר אליו. זה היה בשעת סעודה שלישית של י"ד.
אבל אור החיים נפטר בארץ ישראל, אז אפשרות אחת היא שהבעל שם טוב איחר את הסעודה שלישית כפי שנהוג אצל חסידים. אפשרות שניה היא שיש הבדלי זמנים בין המקום שבו היה הבעל שם טוב במז'יבוז, למקום שבו היה אור החיים בארץ ישראל, שבארץ ישראל השקיעה הרבה יותר מאוחרת, ואילו אצל הבעל שם טוב עוד היה יום י"ד, כשבארץ ישראל כבר היה ט"ו. על כל פנים זהו הזמן שבו נפטר אור החיים.
אור החיים הוא אחד מהיחידים שהתואר שלהם הוא 'קדוש', אור החיים הקדוש, השל"ה הקדוש, האלשיך הקדוש, יש כמה שזכו שליד שמם כינו אותם בתואר קדוש.
עבודת ה' בסעודה שלישית
בסעודה שלישית יש עבודת ה' מיוחדת, השירה. זו התרוממות נפש רוחנית נשמתית שמיוחדת לשעה זו של רעווא דרעווין, השעה המיוחדת של צאת השבת. אנחנו מלווים את השבת מתוך התרוממות נפש רוחנית שהיא משפיעה אחר כך על כל ימי השבוע. דוד המלך חיבר הרבה שירים ומנגינות, והיה לו כינור שבו הוא היה מנגן ועובד את ה'. חז"ל אומרים לנו שדוד המלך היה הגדול בתורה בדורו ויחד עם זאת, הוא שר שירות ותשבחות וניגן, הוא עבד את ה' בכל האופנים.
שלימות עבודת ה' מופיעה בלימוד התורה העמוק על ידי התרוממות שכלית הגיונית, ובעבודת ה' שבלב. עבודת ה' שבמוח ועבודת ה' שבלב, וכשאחד מהם חסר, יכול להיות חסרון בכל השבוע, כי השבת עניינה לרומם את כל השבוע כולו, והשעות האלו הם שעות מיוחדות.
מתוך שיחה שנאמרה בשנת התשפ"ד. לשיחה המלאה באתר ישיבה