בדיוק 19 שנים חלפו מאז פרוץ מלחמת לבנון השנייה, וח"כ יצחק קרויזר, שלחם אז בשורות צה"ל, מתבונן אחורה וגם קדימה.
"34 ימים של לחימה עזה, הקרבה עילאית ורעות אמיתית", הוא מתאר, "ועדיין מהדהדים. יצאנו להגן על תושבי הגליל, איבדנו חברים, נפצענו - ונשארנו עם אחריות כבדה ושבועה להמשיך להילחם".
לדבריו, לקחי אותה מלחמה נותרו פתוחים: "העובדה שחיזבאללה לא הושמד אז, הובילה לאיום המדמם שפרץ ב-7 באוקטובר. זהו לקח כואב - עצירה לפני הכרעה מוחלטת היא הזמנה לאסון הבא".
ח"כ קרויזר קושר בין המערכה ההיא לזו הנוכחית, שבה לקח חלק במסגרת מלחמת "חרבות ברזל": "הפעם צה"ל יוזם, תוקף - והאויב מבין היטב את העוצמה הישראלית. אבל המחיר של 2006 ממשיך ללוות אותנו, ומחייב אותנו להשלים את המלאכה שהופסקה אז".
גם פרשת השבוע, לדבריו, מהדהדת מסר ברור לעת הזו. מתוך פסוקי ברכת בלעם הוא שואב השראה: "'הן עם לבדד ישכון' - רק כאשר עם ישראל עומד בגאון על ייחודו, הוא זוכה לביטחון ולכבוד. כשאנחנו מתכופפים - איננו נחשבים". הוא מוסיף: "אנחנו עם של לוחמים, של חזון ושל בשורה. חובה עלינו למגר את הרוע - ולא להסתפק בהפסקות אש רופפות".
לקראת סיום דבריו, מציין קרויזר את החטופים שנותרו ברצועת עזה: "חובתנו ברורה - לא לעצור עד לשחרורם. כל עוד הם שם - איננו חופשיים באמת".
"יהי זכרם של חללי מלחמת לבנון השנייה ברוך. גבורה היא לא רק בעבר - היא צו השעה של ההווה", הוא חותם.