המאבק על ציר מורג שבדרום רצועת עזה קיבל בחודשים האחרונים ממד אסטרטגי חדש, אך הציבור טרם מבין את משמעותו - כך אומר לערוץ 7 סא"ל (מיל') ירון בוסקילה, קצין אג"מ באוגדת עזה ומנכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים'.
"יש כאן אירוע שלא כולם מבינים אותו, כי לא מבינים את המשמעויות המבצעיות של הציר הזה ומה קרה בחודשים האחרונים שהפך את הציר הזה לקריטי", אומר בוסקילה ומבהיר כי למעשה ציר מורג הוא חלק מהפתרון העתידי של רצועת עזה.
"יש בציר מורג שתי חשיבויות. האחת היא שבכל המרחב שבין ציר מורג לפילדלפי צה"ל נערך לבניית העיר המדוברת שאמורה לקלוט את העזתים ולהפריד בין החמאס לאוכלוסיה כדי למנוע את התלות בחמאס ולאפשר לחימה נוחה הרבה יותר ללא מגבלות שנובעות מהשימוש של חמאס באוכלוסיה כמגן אנושי. זה אזור שאמור להכיל בתוכו עזתים רבים ויש שם תשתית גם לחלוקת מזון על ידי החברה האמריקאית וגם תשתית מגורים".
"הדבר הנוסף והחשוב יותר, בתוך המרחבים האלה נמצאות אותן חמולות שצה"ל בונה ומחזק אותן כדי לשמש אלטרנטיבה לחמאס ביום או בדור שאחרי הלחימה בחמאס, כדי שהם ידחקו את החמאס ויהפכו אותו לגורם החלש ברצועה ויקחו אחריות כגורם שאנחנו מקווים שיתמקד בשיקום הרצועה ובכלכלה ולא בלחימה".
מאחר וכך, החמאס מבין היטב שבאזורים אלה מוקמת האלטרנטיבה שעתידה להילחם בו ולכן הוא ינסה לפגע באותן חמולות, ובמידה וישראל תותיר את אותן חמולות ללא הגנה היא תאבד את האמון שהיא מייצרת מול החמולות הללו, מה שימנע אלטרנטיבות שכאלה בעתיד.
"אנחנו מייצרים עבורם מרחב ביטחון באזורים הללו. צה"ל מונע מתקפות חמאסיות עליהם. מדובר בחמולות שמגיעות עם המשפחות והנכסים שלהם. הן מתחזקות ודוחקות את רגלי החמאס ומונעות בחלק מהמקרים מהחמאס מלהגיע לסיוע ההומניטארי. זה אמנם אירוע בתחילתו אבל היעד הוא לחזק אותם ולייצר אלטרנטיבה לניהול האוכלוסיה העזתית ביום שאחרי החמאס".
משום כך החמאס מסרב בכל תוקף להשארת המרחב שבין מורג לפילדלפי במצבו הנוכחי, מתוך הבנה ששם מוקמות ומתחזקות החמולות שצוברות כוח ציבורי לקראת דחיקתו ממוקדי השליטה בעזה.
"בדרום לבנון חיזבאללה נפגע קשות והוא הגורם החלש שם, וקבוצות אחרות, חלקן חמושות, דוחקות אותו ומונעות ממנו להשתקם. אנשים שואלים עד מתי נילחם, האם עד החמאסניק האחרון, והתשובה היא עד מתי שהחמאס יהיה גורם חלש ברצועה והאוכלוסיה עצמה תדחק אותו בגלל האינטרסים שלה ובגלל התגובה הצה"לית והנזק שנגרם לה בעקבותיו", אומר בוסקילה ומציין את החובה להישמר שמא אותן חמולות יהפכו בעתיד לארגוני טרור חדשים כפי שקרה למעשה במקרה של חמאס.
בטרם הרחבנו עם בוסקילה אודות סכנת היפוך הקנים שעלולה לצוץ דרך אותן חמולות, שאלנו אם למרחב שבין מורג לפילדלפי יש גם ערך תת קרקעי, כלומר מניעת הברחות וכיוצא באלה, והוא משיב ומחזיר אותנו אל מה שמעל הקרקע, ואולם הוא מדגיש בהקשר זה את הקריטיות שבהחזקת ציר פילדלפי כנקודה אותה חייבת ישראל להחזיק לאורך דורות בעיקר על רקע ניסיון העבר כאשר ישראל העבירה אחריות ביטחונית לידיים זרות ואמל"ח עבר שם מאיראן, גרם להתעצמות החמאס ולמעשה היווה תשתית צבאית לטבח השבעה באוקטובר.
ובאשר לסיכון שמאחורי החמולות העזתיות והאפשרות שאלה יהפכו לגורם עוין נגד ישראל, אומר בוסקילה כי כעיקרון "אנחנו לא יכולים לסמוך על אף אחד שהוא לא צה"ל, לא הצבא הסורי ולא לבנון או יוניפיל. העברנו אחריות לרש"פ בצפון השומרון וקיבלנו ארגון טרור אחד תמורת ארגון טרור אחר. לגבי החמולות, יש תנאים. כשהעברנו אחריות בצפון השומרון לידי הרש"פ לא איפשרנו לצה"ל חופש פעולה נדרש לסיכול טרור ותלינו את תקוותנו ברשות הפלשתינית. גם כאן לא נוכל לסמוך על החמולות שהן לא אוהבות ישראל אלא בעלות אינטרסים ואי אפשר לדעת מת הדבר יתהפך. לכן צריך לשמור תמיד על חופש פעולה של צה"ל כמו ביהודה ושומרון. המציאות בעזה צריכה להיות שכדי לעצור מחבל לא יהיה צורך בחטיבה אלא בכיתה עם ג'יפ, כמו ביהודה ושומרון. זה חופש פעולה מלא שפוגע בתשתיות טרור ובמי שעלול להתפתח כאויב".