היום אחר הצהריים הרשיע בית הדין הצבאי ביפו את חמשת סרבני הגיוס, המסרבים לשרת בצה"ל מטעמי מצפון. הנאשמים- חגי מטר, מתן קמינר, שמרי צמרת, אדם מאור ונועם בהט, נמצאים במעצר זה למעלה משנה, ומשפטם נמשך כעשרה חודשים.
המשפט החל בשעה 13:00. מול בית הדין התקיימה עצרת תמיכה, בה השתתפו הוריהם וחבריהם של הסרבנים.
חגי מטר, אחד הנאשמים, הניח שתהיה הרשעה. עם זאת הוא קיווה שהשופטים יאמצו את קו ההגנה אותו נקט במהלך המשפט עורך דינם- דב חנין, לפיו ישנה זכות מעוגנת חוקתית על בסיס חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לסרב לשירות הצבאי מטעמי מצפון. מטר: "אנחנו מאמינים בזה, וזה מה שמחזק אותנו להמשיך בדרך".
הנאשמים סירבו להתחייל מלכתחילה, ולא הבדילו בין שירות בתוך תחומי הקו הירוק או מחוצה לו. לטענתם, הצבא הוא גוף פסול מוסרית, והם אינם מעוניינים לתרום ולהיות חלק מצבא כובש, ומ"הזוועות" לדבריהם, שהוא מחולל.
הדיון בעניינם החל בבקו"ם, שם נשפטו על ידי הקצינים במשך ארבעה חודשים, ולאחר מכן הועבר הדיון אל בית הדין הצבאי. בנימוקיהם לפסק הדין, ציינו השופטים כי המצב הביטחוני הקשה מחייב כל אחד ואחד לשרת בצבא ולתרום את חלקו. במצב מלחמה אי אפשר לתת פטורים מסיבות פוליטיות. השופטים דחו את הנימוק המצפוני בו נופפו הסרבנים בטענה שהסרבנים הפכו את סירובם המצפוני למערכה ציבורית שמטרתה להחדיר את תודעת הכיבוש, ודבר זה הופך את פעולתם ממצפונית לפוליטית.
הנאשמים לא הופתעו מפסק הדין, והם מצפים כעת לגזר הדין שינתן ביום שלישי הבא. עמדתם כרגע היא שהם אינם מקבלים את ההחלטה, אך לגבי המשך הצעדים- יוחלט לאחר מתן גזר הדין.
כתבתנו חגית רוטנברג מוסרת, כי בתוך כך מתעכב בינתיים מתן גזר הדין במשפטו של יוני בן ארצי, שהורשע בסירוב פקודה. בית הדין המליץ בתוקף לזמנו לדיון חוזר לוועדת המצפון המוסמכת לפטרו מן השירות.
חבר הכנסת אורי אריאל מה"איחוד הלאומי", חבר ועדת חוץ וביטחון , אומר: "אני מתנגד לתופעת הסרבנות באופן עקרוני. בעיניי לא מוסרי שאנשים לא ישאו בעול הביטחוני, בזמן שאחרים יצטרכו להגן על תושבי מדינת ישראל, ולהקריב את חייהם. ראוי שאנשים כאלה יענשו בכל חומרת הדין".
(א"ב)
המשפט החל בשעה 13:00. מול בית הדין התקיימה עצרת תמיכה, בה השתתפו הוריהם וחבריהם של הסרבנים.
חגי מטר, אחד הנאשמים, הניח שתהיה הרשעה. עם זאת הוא קיווה שהשופטים יאמצו את קו ההגנה אותו נקט במהלך המשפט עורך דינם- דב חנין, לפיו ישנה זכות מעוגנת חוקתית על בסיס חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לסרב לשירות הצבאי מטעמי מצפון. מטר: "אנחנו מאמינים בזה, וזה מה שמחזק אותנו להמשיך בדרך".
הנאשמים סירבו להתחייל מלכתחילה, ולא הבדילו בין שירות בתוך תחומי הקו הירוק או מחוצה לו. לטענתם, הצבא הוא גוף פסול מוסרית, והם אינם מעוניינים לתרום ולהיות חלק מצבא כובש, ומ"הזוועות" לדבריהם, שהוא מחולל.
הדיון בעניינם החל בבקו"ם, שם נשפטו על ידי הקצינים במשך ארבעה חודשים, ולאחר מכן הועבר הדיון אל בית הדין הצבאי. בנימוקיהם לפסק הדין, ציינו השופטים כי המצב הביטחוני הקשה מחייב כל אחד ואחד לשרת בצבא ולתרום את חלקו. במצב מלחמה אי אפשר לתת פטורים מסיבות פוליטיות. השופטים דחו את הנימוק המצפוני בו נופפו הסרבנים בטענה שהסרבנים הפכו את סירובם המצפוני למערכה ציבורית שמטרתה להחדיר את תודעת הכיבוש, ודבר זה הופך את פעולתם ממצפונית לפוליטית.
הנאשמים לא הופתעו מפסק הדין, והם מצפים כעת לגזר הדין שינתן ביום שלישי הבא. עמדתם כרגע היא שהם אינם מקבלים את ההחלטה, אך לגבי המשך הצעדים- יוחלט לאחר מתן גזר הדין.
כתבתנו חגית רוטנברג מוסרת, כי בתוך כך מתעכב בינתיים מתן גזר הדין במשפטו של יוני בן ארצי, שהורשע בסירוב פקודה. בית הדין המליץ בתוקף לזמנו לדיון חוזר לוועדת המצפון המוסמכת לפטרו מן השירות.
חבר הכנסת אורי אריאל מה"איחוד הלאומי", חבר ועדת חוץ וביטחון , אומר: "אני מתנגד לתופעת הסרבנות באופן עקרוני. בעיניי לא מוסרי שאנשים לא ישאו בעול הביטחוני, בזמן שאחרים יצטרכו להגן על תושבי מדינת ישראל, ולהקריב את חייהם. ראוי שאנשים כאלה יענשו בכל חומרת הדין".
(א"ב)