בעקבות רצח האישה הערבייה ופציעתה של אחרת בלוד אמש שוחחנו עם הקרימינולוג פרופ' ארנון אדלשטיין, איש המכללה האקדמית אשקלון, על תופעת האלימות המתרחבת בחברה הערבית.
כבר בפתח דבריו, אדלשטיין מבקש לדחות הן את הטענה על הזנחה מכוונת מצד המדינה והן את טענות השר לביטחון לאומי בדבר תגבור כוחות האכיפה. "שתי הטענות - הפוכות ככל שיהיו - אינן נכונות", הוא קובע.
לדבריו, המציאות היא שקיימת עלייה דרמטית ברמת האלימות, אך בפועל לא מורגשת נוכחות ממשלתית-ביטחונית מספקת. "אין גיוס משמעותי של שוטרים לתחנות ביישובים ערביים, לא ראיתי תגבור של גורמי מודיעין - כולל שב"כ", הוא מציין, ומזכיר גם את המצוקה הכלכלית של המגזר: "מאז השבעה באוקטובר נרשמה ירידה חדה בתעסוקה - בעיקר בתחום הבנייה והחקלאות שבו רבים מהמועסקים הם ערבים".
אדלשטיין מתייחס גם להיבט התרבותי-חברתי של תופעת האלימות: "'עניין הכבוד' במירכאות, מוביל להסלמה בין משפחות. מריבה בין ילדים מדרדרת במהירות לסכסוך משפחתי אלים. אנחנו רואים ייבוא של רוצחים מצפון לדרום ולהפך - וגם מחו"ל".
לטענתו, השר לביטחון לאומי אמנם מדבר על "החזרת המשילות בדרום", אך כמי שגר באזור - הוא סבור שדבר לא השתנה. "כוחות המשטרה מדוללים, והגיוס לא איכותי. אני מלמד שוטרים - ויודע לומר שמשהו רע קורה במערכת, בראש ובראשונה במי שמנהלים אותה: השר והמפכ"ל".
פרופ' אדלשטיין מצביע על אכיפה בלתי שוויונית כבעיה מהותית: "כל תושב מאוים, בין אם הוא ברהט או בתל אביב, צריך להיות מוגן. זו חובתה של מדינת ישראל. כשיש פיגוע ביהודה ושומרון - מתגברים את הכוחות. למה לא כאן?"
לדבריו, שלטון זקני העדה הולך ונחלש, ותחנות המשטרה המקומיות כפופות לקשרים חמולתיים. "המינויים נעשים לפי קשרים משפחתיים - בעיקר במגזר הבדואי. חייבים להקים תחנות שיטור אפקטיביות בכל יישוב, ולגייס משמר אזרחי מקומי. לא כדי להגן על המדינה - אלא כדי להגן על הבית".
אדלשטיין מזכיר כי בתקופות שבהן נכנס השב"כ לפעולה - כמו בתחילת מבצע "שומר החומות" או מיד לאחר ה-7 באוקטובר - נרשמה ירידה דרמטית במקרי הרצח. "השב"כ צריך להקים יחידה ייעודית לחברה הלא-יהודית - עם אנשי מקצוע שמכירים את המנטליות והמבנה החברתי מקרוב".
פרופ' אדלשטיין מותח ביקורת גם על מערכת המשפט: "בישראל יש שיפוט רך. 97% מהתיקים נסגרים בעסקאות טיעון. גם השופטים וגם השוטרים מתוסכלים - כי אין הרתעה. הציבור כבר מבין שאין טעם להתלונן".
האם הסיבה לכך היא ניתוק של מערכת המשפט מהשטח? אדלשטיין סבור שלא. "בתי המשפט פשוט לא עומדים בעומס - ולכן מעדיפים הסדרי טיעון. אבל כשהמסר יהיה ברור - שמי שמבצע עבירה ייענש מהר ובחומרה - תהיה הרתעה אמיתית".
"בלי אכיפה שוויונית, שיפוט נחוש ודין אחד לכלל אזרחי המדינה - לא יהיה שינוי", מסכם פרופ' אדלשטיין. "ברגע שהמסר יהיה חד-משמעי, הוא יחלחל גם לחברה הערבית. המדינה צריכה להפסיק להסס - ולהתחיל להוביל".