שמיעה היא אחד החושים המרכזיים בהתפתחות של ילדים. היא מאפשרת רכישת שפה, תקשורת עם הסביבה, למידה, יצירת קשרים חברתיים והתמצאות בעולם. לכן, כאשר מתעוררת בעיית שמיעה בגיל צעיר, ההשפעה על ההתפתחות הכללית עלולה להיות משמעותית מאוד.
בעיות שמיעה בילדים הן לא תופעה נדירה. הן עלולות להופיע כבר מלידה או להתפתח בהמשך כתוצאה ממחלות, דלקות, פציעות או סיבות תורשתיות. הבעיה היא שלא תמיד קל לזהות ליקוי שמיעה, במיוחד כאשר מדובר בפעוטות או בילדים שאינם מבטאים את עצמם באופן שוטף. לעיתים מדובר בתסמינים עדינים מאוד שמתפרשים כהתנהגות רגילה.
אז אילו סימנים צריכים להדליק אצלכם נורה אדומה? מהם הרמזים שעלולים להעיד על קושי בשמיעה אצל ילדים? ומה צריך לעשות אם עולה חשד לבעיה? כל התשובות כאן בשבילכם.
סימנים בגיל הינקות
בגיל הרך, ובמיוחד עד גיל שנה, ישנם סימני התפתחות שמבוססים על תגובה לגירויים קוליים. תינוק בן חודש צפוי לקפוץ או להזיז את הראש לצלילים חזקים. בגיל שלושה חודשים הוא יתחיל לזהות קולות מוכרים ולהרגע כששומע את קול ההורה. לקראת גיל חצי שנה רוב התינוקות יפנו את ראשם לכיוון הצליל, יחייכו כאשר שרים להם, וימלמלו קולות בסיסיים.
אם תינוק לא מגיב לקול, לא נבהל מרעשים חזקים או לא מראה עניין במוזיקה ובקולות הסביבה, חשוב לשים לב. גם עיכוב בדיבור בגיל שנה ומעלה, כמו היעדר מילים ראשונות, עלול להעיד על קושי בשמיעה.
סימנים בגיל הגן
בגיל זה השפה מתחילה להתפתח בצורה משמעותית. ילדים אמורים להבין הוראות פשוטות, להביע את עצמם במשפטים קצרים ולהשתתף בשיחות עם ילדים ומבוגרים. אם ילד מדבר פחות מהמצופה לגילו, לא מבין מה אומרים לו או נוהג לשאול שוב ושוב "מה?", ייתכן שישנה בעיה בשמיעה.
ילדים עם ליקוי שמיעה לעיתים קרובות מדברים בקול רם מדי או ממלמלים מילים בצורה לא ברורה. הם עשויים להיראות מנותקים, לא ממוקדים או אדישים לסביבתם, אף שבפועל מדובר בקושי לקלוט את מה שנאמר סביבם. לעיתים התנהגות זו מתפרשת בטעות כחוסר ריכוז או כהפרעת קשב, אך שורש הבעיה שונה לחלוטין.
סימנים בגיל בית הספר
ככל שהילד מתבגר, מצופה ממנו להיות עצמאי יותר בתקשורת. בעיות שמיעה בגיל זה באות לידי ביטוי לרוב בקשיים בלימודים, במיוחד בהבנת הנאמר בכיתה או במטלות שמערבות הקשבה. ילד שלא שומע היטב עלול להתקשות לעקוב אחרי הוראות, להחסיר מידע חשוב ולפתח תחושת תסכול מתמשכת.
ילדים רבים מנסים לפצות על הבעיה בדרכים שונות כמו הישענות על קריאת שפתיים, התבוננות מרובה בלוח או חיקוי חברים. גם כאן חשוב לשים לב אם הילד מגיב בצורה לא צפויה לקריאות בשמו, מבקש לחזור על דברים לעיתים קרובות או נמנע משיחות קבוצתיות.
בשלב הזה מומלץ לשתף את המורים, גננות ואנשי צוות חינוכי אחרים ולבחון האם גם הם הבחינו בתופעות דומות במסגרת הלימודים. במידה וכן, חשוב לפנות בהקדם לאבחון אצל רופא אף אוזן גרון ולבצע בדיקת שמיעה מקצועית.
גורמים אפשריים לבעיית שמיעה בילדים
הגורמים לליקוי שמיעה יכולים להיות מולדים או נרכשים. בין הגורמים השכיחים ניתן למנות:
- נוזלים באוזניים בעקבות דלקות חוזרות
- נזק עצבי כתוצאה ממחלה או תרופות מסוימות
- גורמים תורשתיים
- טראומה לאוזן הפנימית או עור התוף
- בעיות מבניות בתעלת השמע
חשוב לציין כי גם ליקוי קל בשמיעה עלול להשפיע משמעותית על הילד, במיוחד בגיל הרך. לכן אין להמתין עם בירור רפואי גם כאשר הסימנים נראים "קלים".
מה עושים כשעולה חשד
אם אחד או יותר מהסימנים שהוזכרו לעיל מופיעים אצל הילד, ההמלצה היא לא לדחות את הטיפול. התחנה הראשונה היא רופא ילדים, אשר יפנה במידת הצורך לבדיקת שמיעה במכון מוסמך או לבדיקת המשך אצל רופא מומחה.
בדיקות השמיעה כיום פשוטות, קצרות ולא פולשניות. הן ניתנות לביצוע כבר בגיל ינקות, ולעיתים אף נערכות כחלק מהבדיקות השגרתיות בתינוקייה. אם מתגלה ליקוי, קיימות דרכי טיפול רבות ומגוונות, כולל שימוש במכשירי שמיעה מתקדמים, טיפולים התנהגותיים או במקרים מסוימים ניתוחים.
ליקוי שמיעה הוא לא גזירת גורל. ככל שמזהים אותו מוקדם יותר, כך ניתן לטפל בו בצורה יעילה ולמנוע השפעה שלילית על התפתחות הילד. זיהוי הסימנים הקטנים, הקשבה אמיתית למה שהילד מנסה לבטא והבנה ש"משהו לא מסתדר" - כל אלו הם חלק מתפקידנו כהורים.
הקשיבו לילדים שלכם. לפעמים, כשנדמה שהם לא שומעים אותנו, זה באמת המצב.
ודווקא אנחנו אלה שיכולים לשנות עבורם את התמונה.