המדרש מתאר את בנות צלפחד כבנות ארבעים בשעה שפנו אל משה. אין ספק שהן היו חריגות לגמרי בנוף התקופתי. באותם ימים, נישואין ולידה התרחשו בגיל צעיר מאוד . אך הן, חמש אחיות רווקות, מבקשות נחלה בארץ. לא משום שהיו להן ילדים, אלא דווקא משום שלא היו להן. הן ביקשו תשתית להמשכיות.
במרפאות הפוריות של ימינו מגיעות יותר ויותר נשים רווקות בגילאי 35-43, המבקשות להקפיא ביציות. בדומה לבנות צלפחד , הן מבקשות תשתית להמשכיות בבוא הזמן.
שימור פריון באמצעות הקפאת ביציות הפך בשני העשורים האחרונים להליך מקובל. מדעית, השיטה מבוססת על גירוי שחלתי הורמונלי להפקת ביציות, שאותן שואבים ומקפיאים בהקפאה מהירה . הביציות נשמרות במכלי חנקן נוזלי, וניתן להפשיר אותן בעתיד לצורך הפריה חוץ גופית.
ההצלחה של הקפאת ביציות תלויה בעיקר בגיל שבו הן נשאבו. בגיל 30-35, שיעור ההריונות מכל ביצית מוקפאת עומד על כ־6-8%. בגיל 36-38 , הסיכוי יורד ל־4-6%, ובגיל 39-41, כ־3%. אחרי גיל 42 - שיעור ההצלחה נמוך מאוד, ולרוב ההמלצה הרפואית היא לשקול פתרונות אחרים.
ולמרות זאת, הנתונים מראים על עלייה מתמדת במספר ההקפאות. לפי דו"ח משרד הבריאות לשנת 2023, למעלה מ־12,000 נשים בישראל הקפיאו ביציות לצורך שימור פריון, נשים שממתינות למצוא לזוגיות, אך לא מוותרות על האפשרות להפוך לאימהות.
מבחינת הרפואה, שימור פריון נחשב לתהליך בטוח יחסית. תופעות הלוואי של הגירוי השחלתי כוללות לעיתים תחושת נפיחות, כאבים קלים ואי נוחות, אך סיבוכים משמעותיים נדירים. עם ליווי רפואי נכון , מדובר בהליך שיכול להאריך את "חלון ההזדמנויות" הפוריות של האישה בכמה שנים.
גם ההלכה מתייחסת בחיוב לתהליך. פוסקים בני זמננו רואים בו מעשה של אחריות דווקא, ולא של חוסר אמונה. מדובר בשימוש נכון במידע ובטכנולוגיה הרפואית כדי לשמר פוטנציאל חיים.
בנות צלפחד לא התייאשו מהקמת בית, גם בגיל מאוחר. ייתכן שזו הסיבה לכך שהתורה מקדישה להן פרק שלם , כי הן מייצגות ציבור שלם של נשים לאורך הדורות, שנאבקות בשקט על הזכות גם לאהוב, וגם ללדת.
וכך גם בשימור פוריות ישנה אמירה ערכית והיא שאנחנו לא מוותרות על העתיד של המשפחה ושל האומה. כמו אז, כך היום - "כן בנות צלפחד דוברות".