בשבוע הבא יתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיון המבקש להלבין בדיעבד החלטות להעברת מיליארדי שקלים לגמלאי צה"ל, מה שזכה לכינוי 'העברות הרמטכ"ל'. מי שחקר את הסוגיה ומספר עליה בהרחבה בראיון לערוץ 7 הוא ד"ר מיכאל שראל, חבר פורום קהלת.
"הציבור בישראל משלם כעשרה מיליארד שקלים לגמלאי צה"ל. מדובר בסכום גבוה גם אבסולוטית וגם כשבוחנים כל אדם בנפרד כמה הוא מקבל ביחס לאחרים במשק. מדובר בפי ארבעה וחצי מאחרים בשירות המדינה, ומאחר ומדובר ביציאה בגיל מוקדם יותר לפנסיה זה הופך להיות פי תשעה לעומת המגזר הציבורי או שירות המדינה", מציין ד"ר שראל.
עוד מוסיף שראל ומספר כי שישית מהסכום, 1.7 מיליארד שקלים, משולמים לגמלאי צה"ל מבלי שיש לתשלום זה עיגון כלשהו בחוק. למעשה, מזה עשרות שנים הצבא מחלק גמלאות על פי שיקוליו ולא תמיד בידיעה הממשלה או האוצר. "מבקר המדינה כתב שהשישית הזו לא תואמת את החוק", הוא מספר על קביעה שהתקבלה לפני כעשור.
לדבריו, אמנם יתכן ויש מקום לחקור אם אין כאן אחריות אישית של גורם כלשהו שתמרן את המערכת כך שגמלאי הצבא מקבלים את הסכום, אך מדובר בנוהל שהיה קיים מזה שנים רבות קודם לקביעת המבקר. "בניגוד לגופים אחרים במגזר הציבורי, צה"ל לא היה כפוף לביקורת ציבורית עד לפני כשנה. בכל גוף ציבורי שממומן מכספי המדינה יש חשב של האוצר על מנת לוודא שההוצאות נעשות בהתאם לנהלים ולחוק. משרד הביטחון התנגד לקיומו של חשב כזה במשרד. לאחרונה זה תוקן".
"דו"ח מבקר המדינה יצא לפני עשר שנים והכספים ניתנו במשך עשרות שנים קודם לכן. אחרי שהמבקר כתב על זה התחילו דיונים, ומשרד הביטחון אמר שהם ממשיכים לחלק את הכספים, אבל נמצאים בדיונים על כך מול האוצר. כלומר שמהרגע שפורסמו דברי מבקר המדינה מדובר בכספים על תנאי", אומר ד"ר שראל ומציין כי במשרות ציבוריות כמו במקרה של מורה, כאשר עובד מקבל בשוגג סכום כסף שלא מגיע לו ניתן לדרוש ממנו להחזיר את הסכום שקיבל בשבע השנים האחרונות. לכאורה הדבר מלמד שלא בלתי אפשרי לדרוש את הסכומים שחולקו לגמלאי הצבא כסכומים על תנאי.
ומה באשר לשאר הסכום ששולם? המשך תשלום סכום זה תלוי במדיניות. ניתן להעלות גם עליו שאלות ולדון בו, אך יש לו ביסוס מעוגן יותר בחוק. כעת, אומר שראל, נכון לפחות לבלום בבת אחת או בהדרגה את תשלום הסכום שמבקר המדינה קבע שהוא ניתן בניגוד לחוק. לעומת זאת בדיון שיתקיים ביום שלישי הבא מקודמת על ידי נציגי האופוזיציה ובתמיכת חלק מחברי הקואליציה, חקיקה המבקשת גם להכשיר את הסכומים ששולמו עד כה וגם לאשר תשלום מכאן והלאה של 83 אחוזים מתוך אותם 1.7 מיליארד שקלים.
"קצין או נגד, שעשה עבודה טובה אבל יוצא לפנסיה בגיל 42, יקבל בחמישים השנים הבאות לא רק את הפנסיה המוסדרת אלא גם חלק מהסכום שניתן בצורה לא מוסדרת", אומר ד"ר שראל ומציין כי בפועל מי שמשלם את הסכומים הללו הוא הציבור הרחב, זה שמשלם מיסים ותשלומי רווחה חינוך ועוד גבוהים וכעת המיסוי והביטוח הלאומי עולים בשל המלחמה.
על הדיונים שעסקו בחקיקה המתוכננת מספר ד"ר שראל שהשתתף בהם כי נשמעו טיעונים רציניים, "נשמע מאוד הקול של צה"ל ומשרד הביטחון, אבל היו ח"כים ומומחים שהסבירו למה זה חסר היגיון כלכלי או כל היגיון אחר". בפועל, "הקבוצה החזקה ביותר מקבלת תוספת להכנסה שלה בלי שיהיה בכך צדק או תמריץ לפעילות מסוימת".
בין השאר עלתה הצעה להחריג גמלאי צה"ל ששירתו בשירות קרבי כלוחמים, והם שיקבלו את הסכום ולא טכנאים, מהנדסים, כלכלנים, רופאים, אפסנאים, משפטנים ואחרים, אלא שההצעות הוסרו מעל השולחן.
לדבריו, עד השבוע האחרון הייתה תקווה שיסוכם על פשרה ולפיה לפחות מכאן ואילך לא ינתן אותו נתח שעליו קבע מבקר המדינה שאינו מעוגן בחוק, ואולם כעת נראה שבקרב חברי הועדה יש רוב להצעה המאשרת את הסכומים שניתנו בעבר ומכאן ואילך יינתנו 83 אחוזים מאותו סכום.