בכיר התנועה הקיבוצית, יואל מרשק, מספר לערוץ 7 על החלטה שהתקבלה בקיבוץ נערן הסמוך ליריחו על הקמתה של ישיבה חרדית בתחומי הקיבוץ.
מרשק מציין כי נערן הוא "קיבוץ של מחנכים שעוסק גם בחקלאות. יש בו כמאה חברים בוגרי מחנות העולים, ועוד 50-70 ילדים. בכל שנה מצטרף גרעין של בוגרי צבא על מנת למלא את הקיבוץ ולהשאיר אותו שוקק חיים".
הרעיון להקמת ישיבה נולד בצורך לחזק את גבולה המזרחי של ישראל בנוכחות ישראלית נוספת. מרשק פנה לרב יונתן רייס, העוסק בגיוס חרדים לצבא, והעלה בפניו את ההצעה להקים נח"ל חרדי שבמקום לשלב בין צבא לחקלאות ישלב בין צבא ללימוד תורה.
על פי התכנית, תלמידי הישיבה ילמדו תורה במשך חצי שנה ולאחריה יתגייסו לחטיבת החשמונאים שבסיסה בצפון הבקעה, יקבלו הכשרה של רובאי 07 ולאחר מכן ישובו להקמת היאחזות באזור נערן שבה ילמדו ארבע שעות ביום תורה ובשאר שעות היום יבצעו פעולות ביטחון שוטף, סיורים וכיוצא באלה.
את ההצעה העלה גם בפני הרמטכ"ל וראש אכ"א שהגיבו בחיוב רב. ראש אכ"א הפנה את מרשק לקצין חינוך ראשי האחראי מתוקף תפקידו על הנח"ל.
בשלב הבא חיפשו מקום לשכן את המיזם וכדי ליעל את התהליך חיפשו מקום מתאים בתוך קו כחול של אחד הקיבוצים, על מנת לפשט את תהליכי אישור הקמת המבנים. "במבואות יריחו אמרו שאין מקום. פנינו לקיבוץ נערן ולהפתעתי, אחרי שתי שיחות ארוכות הם הסכימו".
"אחת המגמות הייתה לתת ביטוי לכך שאנחנו עם אחד. לוקחים אנשים שנמצאים ת"ק פרסה במחשבה שלהם מהישיבה החרדית והם אומרים שהם מוכנים לתת מתחם קרקע בקיבוץ על מנת שיישבו וילמדו ואחר כך יתגייסו", אומר מרשק המספר על המפגשים שקיים עם חברי הקיבוץ ועל סיור האיתור למציאת המקום בו תוקם הישיבה, במרחק כמאתיים מטרים מבתי הקיבוץ.
שאלנו את מרשק אלו חששות עלו בקרב חברי הקיבוץ מהקמתה של ישיבה בתחומם, והוא מספר שאכן היו שהעלו חששות. "החשש העיקרי הוא מפגיעה בתרבות הקיבוץ ואורח החיים שאנשי הישיבה לא משתלבים ולא מתכוונים להשתלב בהם. מדובר בגורם זר שלא מגבילים את צעדיו, והיו שחששו מהקשר. קבענו שיהיו שיחות הדדיות של הכרות ואולי גם יעשו משהו תרבותי יחד. זו הזדמנות עבור אנשי הקיבוץ לא רק להראות את אורח חייהם אלא גם את התפיסה שלהם לגבי המדינה".
מרשק מספר על הסכמת משרד ההתיישבות לתקצב את המיזם בעשרים מיליון שקל, וכבר ישנם שלושים בחורים שמעוניינים להשתלב במיזם שנועד לכלול בתוכו שישים בחורים במחזור הראשון. בקיבוץ ביקשו שבמידה והמיזם יעזוב ויוחלט לשכן במבנים ישיבה אחרת, תינתן להם האפשרות להיות שותפים להחלטה מי יהיו אלה שישוכנו במבנים השייכים למשרד ההתיישבות.
בדבריו מתייחס מרשק גם לאתגר הכרוך בקבלת אורחות חייהם של בחורי הישיבה שיידרשו מרחק מבנות וחיילות, מה שיחייב הקמת מפקדת גדוד עצמאית והיכרות של אנשי הקיבוץ עם אורחות חייהם של הבחורים מתוך הבנת הכורח באחדות העם ללא כפייה הדדית.