נשמעות נהימות מל"ל לאחרונה משמאל, בניסיון להדוף את רמיזות הנשיא טראמפ להתערב במחול השדים הרודני-משפטי המתחולל בישראל.
השיא הגיע עם מינוי נשיא העליון יצחק עמית, שמינה את עצמו לנשיא בהליך לא חוקי ותוך ניגוד עניינים, וכן עם המשך ניהול משפט "הבאגס באני" - תפור ושערורייתי - נגד ראש ממשלה מכהן בזמן מלחמה.
ההתייצבות התקדימית של שגריר ארה"ב באולם בית המשפט, בשליחותו של נשיא המעצמה הגדולה בעולם, חמוש בבובת באגס באני כמחאה על המשפט הפוליטי, הפכה את משפט ההפיכה המתנהל בישראל לאירוע בינלאומי.
פרשת עלילת שדה תימן, יחד עם ניסיון הסנגוריה הצבאית לטרפד את חקירת אירועי השבעה באוקטובר על ידי מבקר המדינה, והעבריינות הנחשפת מדי יום בגופי המשפט והאכיפה - בשירות ניסיון ההפיכה הפוליטי - ממחישים את קריסת מנגנוני האיזון הפנימי. אלו נוטרלו על ידי בג"ץ בשיטת הסלאמי לאורך עשרות שנים, והותירו מדינה שלמה במלכוד פנימי דיקטטורי, ללא יכולת להיחלץ ממנו ללא התערבות חיצונית ומשבר חוקתי ממשי.
מהשמאל הקפלניסטי, שבקדנציית ביידן לא רק תמך בהתערבות הממשל האמריקני בענייני הפנים של ישראל אלא אף הזמין אותה באופן אקטיבי (BIDEN SAVE US) במאמץ לחתור תחת הבחירה הדמוקרטית להנהגת המדינה - אין ציפיות. מימין, הסיפור שונה. מי שרוצה להבין מדוע הימין הישראלי, הנמצא כביכול בשלטון, איבד מזמן את המשילות והפך לאסקופה נדרסת, מוזמן להציץ בקולות העולים מימין, שמצטרפים לקריאות השמאל להדיפת התערבות טראמפ, כשהם מדקלמים את אזהרת הפגיעה בריבונות.
אלא שהריבון, שמזמן ניטלה ממנו ריבונותו, ואינו יכול להזיז עט על שולחן הכתיבה הממשלתי משמאל לימין - לא יכול לאבד את שכבר אבד לו.
למי שעוד היה ספק - קובץ אירועי שנת 2025, ובכללם הפסיקות השערורייתיות שרומסות את החוק בנוגע למינוי נציב שירות המדינה ולמינוי זיני כראש השב"כ - חשפו לאור השמש את מה שידענו מזמן: מדינת ישראל של המאה ה-21 אינה רק "דמוקרטיה" למראית עין. זו מדינה שאיבדה את משילות הריבון, כאשר חוג "מדינת כל אזרחיה", בהנהגת אהרן ברק, ביצע בה במשך עשורים הפיכה משטרית אמיתית, שהעבירה את מוקד הכוח מהשלטון הנבחר למילייה פקידותי הומוגני פוסט-לאומי. זה לוהק לעמדות מפתח בשירות הציבורי, בצמרת הביטחונית וברשויות האכיפה והשפיטה.
בקצה פירמידת השליטה התמקם נשיא ההפיכה, שהפך את בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לרשות שלטונית. הוא נטרל את משילות הרשויות הנבחרות - המחוקקת והמבצעת - באמצעות הפעלת כלים אלסטיים: "סבירות" ו"מידתיות", באופן שהפך את בג"ץ בפועל ל"פקידות מחוקקת ומבצעת". החלטות הרשויות כפופות להכרעות ולגחמות בג"ץ וסריסיו - היועצים המשפטיים הפזורים בכל מוקדי קבלת ההחלטות.
למותר לציין: מדינה עלולה לאבד את ריבונותה לא רק כתוצאה מכיבוש, סיפוח או השתלטות של מדינה זרה. מדינה מאבדת את ריבונותה גם כאשר ההשתלטות העוינת על הריבון ושלילת משילותו בשטח הריבוני היא תוצאה של "כיבוש" וסיפוח פנימי - כפי שלדאבון הלב התרחש בישראל.
יש להזכיר: סירוס הריבונות נעשה בסיוע גורמי חוץ אינטרסנטיים - מדינות שרואות במדינת ישראל ישות קולוניאליסטית. את הגורמים הללו גייס השמאל הרדיקלי למימון ושימון מכונת ההפיכה המשטרית. מאות מיליוני שקלים שנותבו ממדינות זרות, כשהבולטת שבהן היא סוכנות הסיוע האמריקנית USAID, הוזרמו מממשל ביידן לרשימה אינסופית של עמותות שמאל וארגוני מחאה קפלניסטיים. מטרתם: להפיל את הממשלה ולנטרל בכל דרך את משילות הריבון.
ההתערבות האמריקנית בדינמיקה הפוליטית הפנימית כללה גם סנקציות נגד מתנחלים וארגוני ימין - בעידוד הגמוניית הדיקטטורה המשפטית - שהורידה את מסיכת הדמוקרטיה מול איום הרפורמה המשפטית, במסגרת מלחמת הישרדות שלטונית.
עקרונית, אכן כל מדינה זכאית לנהל את ענייניה ללא התערבות זרה. לא כך הדבר כשריבונות הריבון מנוטרלת וגורמי דיכוי מבפנים המגייסים תמיכת גורמי חוץ, משתלטים על הריבון ורומסים את רצון הרוב האזרחי.
ארועי השנה הוכיחו כי ישראל הפכה לדיקטטורה שלא ניתן להיחלץ ממנה כשהאינסטנציה המשפטית הקובעת אליה ניתן לערער - בית המשפט העליון הפך פוליטי כשהוא עצמו מוביל את הדיקטטורה המשפטית שהנהיג אהרון ברק.
ישראל חייבת סיוע חוץ כדי לצאת מהמלכוד הדיקטטורי, להשיב את הריבונות והמשילות לריבון ולחזור להיות דמוקרטיה אמיתית. האינטרס שישראל תתנהל כדמוקרטיה, הוא אינטרס אמריקאי לא פחות מישראלי.
שעת הכושר שנקרתה כשממשל טראמפ חשף שימוש בכספי ממשל ביידן לארגוני ההפיכה בישראל, הופך את האפשרות להתערבות הכוללת הפעלת צעדים וסנקציות אישיות נגד בכירי מערכת המשפט למתבקשת. כך נוהגים בהתמודדות מול דיקטטורות. כך הופעלו סנקציות נגד רוסיה, איראן, דרום אפריקה בעידן האפרטהייד, ועוד. גם בישראל כשאין דרך פנימית לפרוץ את רודנות טבעת החנק המשפטית, לגיטימי ומתבקש להפעיל מנופי לחץ חיצוניים: הצהרתיים, כלכליים, משפטיים. הם לא מחלישים את ישראל, הם מחזקים אותה ומאפשרים לאתחל מחדש את מנגנון האיזון הפנימי בין הרשויות המשמר את בסיס הדמוקרטיה ולהפוך את ישראל להיות שוב מדינה בה הריבון הנבחר מושל.