גוש קטיף
גוש קטיףצילום: אבי אוחיון, לע"מ

בתקרית מצערת, לא מתוכננת, נהרגו השבוע שלושה בני אדם ולפחות חמישה נפצעו מפגיעה של פגז ישראלי תועה, על מתחם הכנסייה הלטינית "המשפחה הקדושה" בעזה. ראש הממשלה נתניהו מיהר להתקשר לאפיפיור ולהתנצל.

זאת לא היתה הפעם הראשונה שהכנסייה הזו נפגעה במלחמות בין ישראל והחמאס. אבל מעבר לפגיעות - יש לכנסיה הזו היסטוריה מעניינת: היא בנויה על שרידי בית כנסת עתיק של יהודי עזה מהמאה ה-16.

כנסיה זו מעניינת בשל כיוון התפילה המשונה שלה - הפתח במזרח, וכיוון התפילה למערב - תופעה נדירה בארץ ובעולם. הפתח במזרח פונה לירושלים - כי זה היה כיוון בית הכנסת.

בית הכנסת הזה (לא להתבלבל עם בית הכנסת על חוף הים מהתקופה הביזאנטית) שימש את הפייטן ר' ישראל נג'ארה, מחבר הפיוט 'יה ריבון עלם', כששימש במאה ה-17 כרב של יהודי עזה. פרק עגום בתולדות המקום היה הכתרת שבתי צבי כ'משיח' בליל חג השבועות שנת ת"כ, 1660, בידי ידידו ונושא כליו נתן העזתי.

בחצר הכנסייה נתגלו בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 כמה שברים של סורגים קדומים עשויים שיש. על שבר אחד נמצאה כתובת ביוונית האומרת: "לשלום יעקב בן אלעזר בניו למען להודות לאל על המקום הקדוש..." על שבר שני בצורת עמוד, שנתגלה בידי יהודי עזה לפני כמאה שנה, חקוקות המלים: "המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים".

יחיאל בריל, עורך עיתון "הלבנון" - העיתון העברי הראשון בארץ ישראל - שביקר בעזה בשנת תרמ"ג, 1883 מספר על הביקור: "בעברי ברחובות העיר עברתי ברחוב אחד הנקרא 'חארת אל יהוד' (רחוב היהודים) והכרתי על מזוזות פתחי הבתים המקום אשר מזוזה הייתה קבועה בו. גם ראיתי את המקום אשר עמד שם ביהכנ"ס של היהודים, ועתה בונים שם נזירי הקאתולים בית מקלט להם. בין האבנים שמצאו החופרים לייסד את הבית ראיתי אבן שיש כעין עמוד וחקוקה עליה המלות האלה: 'המלאך הגואל אותי מכל רע יזכני לעלות לירושלים'...".

'בית המקלט' של הנזירים הקאתולים, שבריל מספר עליהם, זו אותה כנסיה שנפגעה השבוע.

יצחק בן-צבי יספר לימים על אחריתו של עמוד זה. צבי הירשפלד, מייסד המושבה רוחמה בתחילת המאה העשרים, שמע על קיומו של העמוד וביקש מהכמרים לקנותו. הללו סירבו תחילה ורק אחרי התערבות הקונסול האנגלי ניאותו למכרו בשני לא"י. הירשפלד הביאו לרוחמה ומשם, כשהמושבה חרבה במלחמת העולם הראשונה, לקח איתו את העמוד לראשון לציון. בשנת תרע"ח, 1918, חלה הירשפלד במחלת טיפוס הבהרות שפרצה אז בארץ. הוא נפטר בראשון לציון בח' בניסן תרע"ח, 21 במרץ 1918. בני משפחתו החליטו לקבוע את העמוד על קברו. הוא מוצב על קברו של הירשפלד בבית הקברות של ראשון לציון עד היום.

על שבר שלישי נמצאו חקוקים מנורת שבעת הקנים ולידה שופר ולולב. מכאן אנו למדים כי במקומה של כנסיה זו עמד בעבר בית-הכנסת של השכונה היהודית משלהי המאה הט"ו ועד המאה הי"ט.